השביתה הגדולה במשק יצאה הבוקר (ב') בשעה 6:00 לדרך, אולם בית הדין הארצי לעבודה החליט להגביל את השביתה עד השעה 10:00 בלבד.
כפי שהוערך אתמול (א') ב"גלובס", שופטי בית הדין, בראשות הנשיאה נילי ארד, סבורים כי לא מוצה המשא-ומתן, כך שהוחלט על שביתה בלתי מידתית.
בנתב"ג נכנסה השביתה לתוקף ב-8:00, כאמור עד 10:00, ותורים ארוכים הצטברו בשדה. עם זאת, יש לציין כי לא בוטלו טיסות, כך שהנזק היה מינורי.
"מהלכי המשא-ומתן וההידברות שהתקיימו בזמן הקצר יחסית למן מועד ההכרזה על סכסוך עבודה ועד לפריצת השביתה - אין בהם כדי למצות נושא סבוך זה על מכלול היבטיו, ויש ליתן בידי כל הנוגעים בדבר הזדמנות ראויה להמשך הדיונים ביניהם, בדרגים הגבוהים ביותר", נכתב בהחלטת בית הדין. "בנסיבות המקרה, הגבלת חירות השביתה לפרק זמן של 4 שעות, יהא בה כדי לקדם את המשא-ומתן ולאפשר הידברות שיהא בה כדי למצוא פתרון מוסכם".
עוד נכתב בהחלטה כי "כל בעלי הדין מעוניינים בהידברות, משהמטרה העומדת ביסוד השביתה ראויה היא".
בית הדין הורה למדינה ולהסתדרות לקיים משא-ומתן אינטנסיבי ולהגיש דיווח עד ה-10 בנובמבר על התקדמות המגעים ביניהם.
"המאבק למען עובדי הקבלן רק בראשיתו", אמר היום יו"ר ההסתדרות, עופר עיני. "אנו נחושים להמשיך כדי לצמצם את התופעה, ומקווים שהממשלה והמעסיקים ינצלו את הימים שנתן בית הדין כדי לנהל משא-ומתן אינטנסיבי ואמיתי ולהגיע להסכמות".
שביתה מוצדקת?
עו"ד נעמי לנדאו, מומחית בדיני עבודה ובעבר ראש הלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, סבורה כי ההחלטה של ההסתדרות לפתוח בשביתה הייתה מוצדקת.
"צורות ההעסקה שקיימות כיום הלכו והתרחבו משנות ה-90, והן כוללות היום העסקת עובדים באמצעות חוזים אישיים שונים, עובדי קבלן, עובדי כח אדם, עובדי קרנות מחקרים, עובדי מיקור חוץ ועוד. שיטת העסקה זו מייצרת פערים גדוילם מאוד בין עובדים שונים שנמצאים באותו מקום עבודה ובאותו תפקיד. בחדר אחד יכולים לשבת עובד מדינה, עובד בחוזה אישי, עובד שמושאל למדינה ועובד קבלן - וכל אחד מהם ירוויח אחרת באותו התפקיד ובאותה הוותק וההשכלה. לא לזה חוקי המגן התכוונו".
לדבריה, מה שהתחיל כשיטה שבשוליים הפכה למפלצת: "מעת לעת, משנות ה-90 ועד היום, נחתמו הסכמים שאפשרו למעסיק הציבורי להעסיק מעט עובדים בדרך זו, אבל בפעול נפרצו כל הגבולות: אם היו חתומים לדוגמא על הסכם שקובע כי יש למעסיק זכות להעסיק אנשי מחשב וכלכלנים מחוץ להסכם הקיבוצי וע"י חוזים אישיים, הרי שכיום בסוף 2011 מרביתם נותרו מחוץ להסכמים. כלומר, המיעוט של שנות ה-90 הוא היום הרוב, ולכן צריך לשנות את המצב.
"הפיתרון הוא שכל המעסיקים הציבוריים יקלטו אליהם את כלל העובדים המצויים אצלם לניסיון ובהדרגה לקביעות. כל עובדי הקבלן ומיקור החוץ וכו', יהפכו לעובדי מדינה ובמהלך פרק זמן שייקבע מראש יקבלו קביעות", אמרה.
עו"ד דפנה שמואלביץ', המיצגת בעיקר מעסיקים גדולים, טוענת כי פסיקת ביה"ד מהבוקר הוכיחה כי סוגייה כל כך מורכבת כמו שינוי בשיטות ההעסקה, לא יכולה לידון בזמן קצר כל כך ותחת שביתה כללית בלתי מוגבלת. לדבריה, ההסתדרות יצאה מחוזקת מהסיפור הזה, בעיקר משום שהוכח שוב שהיא מהווה את ארגון העובדים הגדול והחזק במשק תוך הובלה של נושאים עקרוניים, בעוד יתר הארגונים נותרים בשוליים.
המתווה שנדחה
בית הדין לעבודה הציע אמש בדיון המקדמי מתווה לפתרון שימנע את השביתה, לפיו יתקיים משא-ומתן של מספר שבועות בין הצדדים בפיקוח של בית הדין - מתווה שההסתדרות לא קיבלה, ומשרד האוצר קיבל.
עיני אמר אמש בצאתו מהדיון המקדמי כי "אני הולך עם הסיפור הזה עד הסוף. לא הסכמתי לפשרה ולמתווה שהציעה השופטת נילי ארד, כי אין כאן שום בשורה. פשרה, מבחינתי, זה הסכם שפותר את הבעיה. זה לא מה שהאוצר אמר. כנראה שלא תהיה פגישה נוספת, ניכנס לבית המשפט ונראה מה הוא יפסוק. אנחנו סירבנו למתווה כי האוצר לא שינה את עמדתו, הם נותנים פתרונות-סרק. אם בית הדין יאפשר את השביתה, היא תפרוץ מחר בבוקר ללא הגבלת זמן".
שר האוצר יובל שטייניץ הסביר אמש לראש הממשלה בנימין נתניהו כי השביתה מיותרת לחלוטין, וכי ניתן למצוא פתרונות לכל הבעיות שהוצפו על-ידי ההסתדרות בעניין עובדי הקבלן.
ראש הממשלה הטיל על שר האוצר ובכירי משרדו למצוא "פתרונות יצירתיים", כלשונו, למצב. עם זאת, ל"גלובס" נודע כי נתניהו דרש כי אותם פתרונות יהיו ללא פריצת מסגרת התקציב, דבר שלמעשה הוא כמעט בלתי אפשרי.
לא רואים את הדברים עין בעין
כאן שביתה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
