עתיד שחור לתעשייה הירוקה

באחרונה התבשרנו על שורת מהלכים ברמה המדינית שאמורים לתרום לפיתוח ענף הקלינטק בישראל. כך, לפני כשבועיים אישרה הממשלה מתווה לגיבוש תוכנית ל"צמיחה ירוקה" שמיישמת תפיסה אחרת על הכלכלה שנשענת על רוח הקיימות, ולא על-פי פרמטרים מוכרים של צמיחה שמידת מהימנותם על שיקוף איכות חיינו מוטלת בספק. תוכנית זו לוודאי תחפש לעודד חברות ומיזמים ירוקים במסגרת השינוי התפיסתי.

בנוסף, בשנתיים האחרונות באות לידי ביטוי תוכניות ממשלתיות כמו התוכנית לצמצום פליטות גזי חממה והתוכנית למציאת תחליפי דלקים שכוללים מגוון של תמריצים לתעשיה הירוקה. אם זה לא די, גם שינויים במחוזות אחרים יש בכוחם להשפיע על הענף. כך לדוגמא, פרסום מסלול קמי"ן (קידום מחקר יישומי) של משרד התמ"ת שאמור לתמוך בסטארט-אפים בשלב הקשה של הוכחת היתכנות ראשונית או לשם תיקוף הישגי המעבדה בכלים מבוקרים המקובלים בתעשייה. ממסלול זה יכולות ליהנות גם חברות קלינטק שרבות מהן אינן מצליחות לשרוד שלב קשה זה המוגדר גם "עמק המוות".

האם כל אלה מבשרים כי העתיד נראה ירוק לתעשיית הקלינטק? לדאבוננו לא בהכרח. במקביל להבטחות, להצהרות ולתמיכות עתידיות בענף, מצבו הנוכחי לוט בערפל. מספר סיבות עיקריות תורמות לתחושת חוסר הוודאות לגביו, בהיותו הבן החורג של תעשיית ההיי-טק בישראל.

ראשית, השחיקה המתמשכת בתקציב המדען הראשי שמהווה מקור התמיכה אולי העיקרי בתעשיית הקלינטק. שחיקה זו משפיעה על כל תעשיית היי-טק בישראל אולם אם עבור שאר הענפים קיימות אלטרנטיבות לתמיכה, האופי המיוחד של ענף הקלינטק - זמן בשלות ארוך ותחומי התמחות אחרים, מונע מלא מעט משקיעים פוטנציאליים לחדור לתחום.

שנית, הידלדלות בקרנות הון סיכון הפעילות בישראל. לפני עשור, היזם הישראלי נתמך על-ידי עשרות קרנות פעילות שחיפשו הזדמנויות להשקעה במדינת הסטארט-אפ ואילו היום המצב שונה בתכלית. המשבר הכלכלי צמצם דרסטית את מספר הקרנות הפעילות ולמרות שהפורטפוליו של חלקן עדיין מציין את הקלינטק כענף השקעה מוכר, בפועל מעטות מהן משקיעות בו. אם נוסיף נתון זה לנתון הראשון, נגלה שעבור יזם הקלינטק בעת הנוכחי קיימים מעט מאד אפיקי תמיכה.

שלישית, התנהלות הרגולטור בנוגע לשוק הייצור של אנרגיות מתחדשות. רק השבוע הצטרפה חולייה נוספת לשרשרת החסמים הבירוקרטיים הבלתי נגמרת לייצור אנרגיה נקייה, עם עדכון תעריפי הייצור עבור מקורות אלה שפרסמה רשות החשמל. הורדת התעריפים לרכישת חשמל סולארי על-ידי הממשלה מעמידה בספק את כדאיות ההשקעה של היזמים בייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים, ולדבר יש כוח השפעה בלתי מבוטל על תעשיית הקלינטק כולה. זאת, משום ששוק מקומי מפותח הוא אחד הזרזים לעידוד פיתוחים חדשים בתחום, כמו גם לשמש אכסניה עבורם.

כל אלה מציירים תמונה בעייתית: זמירות המעודדות את התעשיה וכנגדן צמצום באפיקי ההשקעה עליהם נשענת התעשיה - דלת מסתובבת. תמונה זו חייבת להשתנות אם מדינת ישראל באמת מעוניינת לקיים כלכלה בת קיימא ששוק הקלינטק מהווה נדבך מרכזי בה.

גלי גלט שמחי היא סמנכ"ל סביבה ותשתיות בקבוצת היעוץ AVIV AMCG