המראיינים של היום יודעים שהמועמדים מכירים את טקטיקות הריאיון שלהם ומגיעים מוכנים לריאיון, כשבאמתחתם כלים שיעזרו להם לצלוח אותו. לכן הם היו צריכים לעלות עוד שלב בסולם התחכום, ולהשתמש בטקטיקות נסתרות כדי להפתיע ולהקשות עוד על המועמדים.
אז כדי שלא יפתיעו, כדאי להכיר כמה מהטקטיקות החדשות של מראיינים.
שתיקה רועמת
כשהמראיין שותק, המועמדים חשים שעליהם למלא את החלל שנוצר בחדר, ולכן מדברים יותר וחושפים יותר. מבחינת המראיין, זה בדיוק מה שהוא צריך - מועמד שפולט מידע שלא תכנן לומר ואולי לא רצוי לחשוף. כך יוכל להגיע את האמת שמאחורי המועמד, המוכן ומאומן להסתיר את מה שראוי להסתרה.
במקרה של שתיקה יתרה שנראית כמכוונת, חשוב לא להילחץ. איש לא אמר שעל המועמד מוטלת המשימה למלא את החלל. עד כמה שחשוב שהריאיון יהיה זורם ונעים (לעתים זהו אף אחד הסימנים לריאיון מוצלח), אין זה אומר שהמצב ההפוך - ריאיון שתקני ו"תקוע" - הוא ריאיון בלתי מוצלח. אם למראיין אין בעיה עם השתיקה שבחדר, הדבר לא צריך להציק למועמד. יתרה מזו, ניסיון בהול ומתמשך "לתקן" את השתיקה המעיקה עשוי להתפרש כמאמץ רב מדי, ולהרע את האווירה בריאיון.
אפשר לחכות עד שהשתיקה תחלוף, ולהעביר את הכדור לידי המראיין. כך משדרים רוגע, ואולי גם מסר למראיין שאין טעם שימשיך בטקטיקה הזאת, משום שאינה פועלת. לחילופין, אפשר לשאול בנונשלנטיות דבר מה (שרלוונטי לאותה נקודה בשיחה). בעלי תעוזה יכולים אף להשתמש בעצמם, כמרואיינים, באותה טקטיקה בדיוק: שתיקה. כאן משמעה היא - "אני אדם רציני, הלוקח את הריאיון ברצינות רבה, וחושב לעומק על דבריי לפני שנאמרים".
פריצת גבולות הריאיון
מראיינים יכולים לפרוץ את גבולות הריאיון הרשמיים בשלל דרכים. למשל - לנסות, בנחמדות, לגרור את המועמד לרכילות על אדם אחר, ולבדוק את שיתוף הפעולה שלו.
מראיין עשוי גם לשאול את המועמד שאלות אגביות אך עקרוניות, לאחר שהריאיון כבר תם. הוא ילווה אותו החוצה, כשמבחינת המועמד אפשר כבר להתנהג "כרגיל", וישאל שאלה כגון: "אתה עדיין בקשר עם העובדים והמנהלים מהעבודה הקודמת?". המועמד, שמחשיב זאת לשיחה ידידותית, עלול להשיב בלי לחשוב: "ממש לא!". מכאן המראיין עלול להמשיך ולברר: "למה 'ממש לא'? האם נפרדתם עם טעם רע?", וכן הלאה. כך יוכל להסיק מסקנות על נסיבות עזיבתו והתמודדותו עמה (האם לוקח אחריות? האם נוהג בחוסר בגרות?), ויהיה זה חלק בלתי נפרד מהדו"ח שיכתוב לעצמו לכשייפרדו השניים.
גם שאלת הסיום, "יש לך שאלות?", נתפסת אצל מועמדים כסימן לסוף הריאיון, ומעודדת כנות יתרה. רבים נופלים בפח, ולא מקדישים די תשומת לב לבחירת השאלות שלהם בתגובה לכך. לדוגמה, במקום לשאול שאלה עניינית ומקצועית כמו "מה שטח האחריות החשוב ביותר שאקבל אם אתקבל?", מתמקדים בהיבט החומרי (מה שמרמז על חוסר עניין במהות התפקיד), או שואלים על מידע שכבר דובר בריאיון (מה שמעיד על חוסר קשב).
דרך ערמומית נוספת לחרוג מגבולות הריאיון הרשמיים היא לצרף במהלכו מראיין נוסף שהוא בבחינת "השוטר הטוב". המטרה היא לגרום להעדפת המועמד לשוחח עמו, ולהובילו לחשיפה עצמית רבה.
חשוב להיות מודעים לכל ניסיון כזה של פריצת גבולות הריאיון, ולהקדיש חשיבות לכל מה שמתרחש, כביכול, מחוצה להם. בתוך כך, גם להתנהגות המועמד בחדר ההמתנה יש תוקף, וכדאי לקחת בחשבון שהמראיין צופה ומסיק מסקנות (האם המועמד מתהלך לחוץ? מדבר בטלפון בקול רם ובגסות? מתנהג בכבוד כלפי המזכירה?).
מבדק נסתר ועקיף
ישנם מראיינים שבמקום לשאול את המועמד שאלות ישירות, מעדיפים ליצור סיטואציות במהלך הריאיון, לבחון את תגובתו, ולהסיק לגבי מאפייניו.
פגשתי מחפש עבודה שסיפר לי על ריאיון שעבר, שהיה בבחינת "על הדרך": דלת המראיין הייתה פתוחה, עובדים נכנסו ויצאו, הניחו מסמכים על שולחנו, שאלו שאלות וקיבלו עליהן מענה. הטלפון צלצל, והמראיין השיב לכל השיחות וטיפל בנושאים המקצועיים שעלו בהן. נראה שהריאיון היה אחרון בחשיבותו בסדר היום של המראיין, ושהוא לא פינה זמן בעבורו.
המועמד חש אי נוחות מהריאיון המקוטע, ולא ידע איך להתנהג. הוא הסיק שהמראיין מזלזל ולא רציני, וכעס שהזמינו ובזבז את זמנו. הוא חשש להעיר לו, ובשל הכעס והאכזבה מהמצב התבלבל לגמרי, ובסופו של דבר נכשל בריאיון.
מאוחר יותר התברר למועמד שהדבר היה חלק מבחינה עקיפה שנעשתה לו - מעין טבילת אש מקדימה. בפידבק שניתן לו נאמר כי המראיין ציפה שינקוט בצעד אקטיבי כלשהו שישנה את המצב הבעייתי בריאיון. למשל - שיגיד למראיין שהוא נראה עסוק, וישאל אם הוא מעוניין לקבוע מועד אחר לריאיון. אולם כשהמועמד נותר פסיבי ונראה כעוס, המראיין הסיק שאינו מתאים לתפקיד הדורש אסרטיביות בחברה תוססת, ופסל אותו על הסף.
כדאי לקחת בחשבון שסיטואציות משונות, לא צפויות ובלתי מותאמות בריאיון עשויות להתרחש, וחשוב להגיב אליהן בזהירות. לא כדאי להתעלם, להתרגש, ולאפשר להן להשפיע על הביצועים בריאיון. אפשר לומר הרבה יותר מכפי שנראה לנו - הכל שאלה של איך אומרים זאת, ומהו המסר.
- באילו עוד טקטיקות ריאיון יוצאות דופן נתקלתם, וכיצד הגבתם?
- אילו טקטיקות נראות לכם לגיטימיות, ואילו חוצות את הקו האדום?
יעל מהודר היא יועצת ארגונית. תוכן מאמריה מבוסס על הניסיון והידע שרכשה באינספור תהליכי ייעוץ ופיתוח מנהלים בארגוני היי-טק ותעשייה, ולאנשים פרטיים. המאמרים מיועדים להעשרה, אינם תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להסתמך עליהם ככאלה. יודגש כי פרטי הסיפורים האישיים במאמרים טושטשו לצורך שמירת פרטיות מושאיהם. פניות ליעל מהודר לקבלת ייעוץ אישי יש לשלוח לדוא"ל: Yaelmehoudar@gmail.com, ואפשר ליצור עמה קשר גם בפייסבוק.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.