ענת קם עירערה לעליון: "העונש שהוטל עליי חמור מדי"

העיתונאית לשעבר ענת קם, שהורשעה בעבירה של ריגול חמור - איסוף והחזקת ידיעה סודית ומסירת ידיעה סודית, ונדונה לעונש של 4.5 שנות מאסר בפועל, עירערה הבוקר (ד') לבית המשפט העליון על חומרת העונש שנגזר עליה.

בערעור, שהוגש באמצעות עורכי הדין אילן בומבך ויריב רונן, מבקשת קם משופטי העליון להמיר את עונש המאסר בפועל במאסר שיהיה כולו על-תנאי, או למאסר בפועל של עד חצי שנה, שניתן יהיה לרצותו בעבודות שירות.

במקביל פנתה קם לעליון בבקשה לעכב את תחילת ביצוע המאסר בפועל, שאמור להתחיל ביום ראשון הקרוב. השופטת מרים נאור תדון בבקשת עיכוב הביצוע מחר (ה').

בגזר דינה בבית המשפט המחוזי, שניתן לפני כשבועיים, קבעו השופטים נורית אחיטוב, רענן בן-יוסף ומירי דיסקין, כי "מעשיה של קם מהווים הפרה של כל נורמה ומערכת הבנויה על אמון הדדי, והם ראויים לכל גנאי. מעשיה מצביעים על עיוות פנימי עמוק בתפיסת חובותיו של חייל, סטייה חמורה והפרה של נורמות פליליות מהחמורות ביותר. אם צה"ל לא יוכל לתת אמון בחיילים, הוא לא יוכל לתפקד כצבא סדיר".

השופטים דחו את הטענה המאוחרת שהעלתה קם כי מעשיה נבעו מתמימות ומטיפשות, לאור גילה הצעיר, וקבעו כי היא ביצעה את המעשים ממניעים אידיאולוגיים. "לא מדובר במקרה חד-פעמי, אלא בשרשרת של פעולות שבכל שלב ושלב שלהן יכולה הייתה קם לסגת מהתנהגותה. האופן והשיטתיות במעשיה מצביעים על מעשים מתוכננים שהקדישה להם הכנה. היו לה הזדמנויות רבות לחזור בה, אך היא בחרה שלא לעשות כן".

קם טוענת בערעורה כי בית המשפט המחוזי התעלם כליל מכך שהיא הביעה חרטה כנה על מעשיה במהלך עדותה בבית המשפט בשלב הטיעונים לעונש. לדבריה, בית המשפט גם לא התייחס במסגרת העונש שהוטל עליה לתקופת מעצר הבית הארוכה שבו שהתה.

עוד נטען כי שופטי המחוזי שגו בקובעם כי המניע למעשיה של קם היה אידיאולוגי, ובכך שלא נתנו משקל מספיק לעובדה שהן קם והן העיתונאי אורי בלאו השיבו למדינה את כל המסמכים שהוצאו מהצבא, וכי לא הוכח כי מסמכים אלה הועברו לכל גורם אחר.

"העונש שהוטל עליה חמור באופן קיצוני, גם בהשוואה לעבירות נגד ביטחון המדינה שבוצעו על-ידי אזרחים ישראלים", נטען בערעור. (ע"פ 8445/11).

ח"כ עתניאל שנלר (קדימה), יוזם חוק ענת קם, שצפוי לעלות לדיון בכנסת בתחילת החודש, הגיב לערעור שהגישה קם ואמר: "זכותה של קם, כמו זכותו של כל נאשם, להגיש ערעור, וחובתה של המדינה להגיש ערעור על קלות העונש שניתן לה".

על-פי הצעת החוק שהגיש שנלר, קיימת אבחנה בין מי שמסר מידע והתכוון לפגוע במדינה - שדינו יהיה 15 שנות מאסר, לבין מקרה הדומה לפרשת קם, בו לא הייתה כוונה לפגוע במדינה, אולם נמסר מידע מבלי שהמוסר יהיה מוסמך לכך - ודינו במקרה כזה 10 שנות מאסר. סעיף נוסף בחוק קובע כי אדם שהשיג או החזיק בידיעה והיה מודע לסיווגה הסודי, מבלי שהיה מוסמך לכך, דינו יהיה 7 שנות מאסר. בנוסף, מי שנכנס או ניסה לחדור למקום מוגבל יהיה צפוי לעונש של 3 שנות מאסר.