רשות המסים פרסמה אתמול (ג') הוראת שעה לגילוי מרצון על נכסים ועל הכנסות בחו"ל, שבמסגרתה נקבע, כי בחצי השנה הקרובה יינתנו הקלות מס משמעותיות למי שידווח על הכנסות מנכסים שבבעלותו מחוץ לישראל.
ההנחה של הרשות היא, שמיליארדי שקלים עם טביעת אצבע ישראלית מסתובבים בעולם, מתחת לרדאר המס. עם פרסום הנוהל, מקווה הרשות שתושבי ישראל המחזיקים פיקדונות ישנים בחו"ל שאותם קיבלו במתנה או בירושה, וכן נכסים נוספים, שעליהם לא דיווחו עד היום, ירוצו להסדיר את ענייניהם מול רשויות המס.
הנוהל קובע את הפרוצדורה שיעברו הנישומים שיתנדבו לגלות את נכסיהם. בין היתר נקבע, כי בקשת גילוי מרצון תידון בפני ועדה ממטה הנהלת רשות המסים, הכוללת נציגים מחטיבות החקירות, המשפטית, המקצועית והשומה והביקורת; ואם הבקשה תתקבל, תינתן חסינות פלילית לנישום, יוסדר ההיבט האזרחי שבקביעת המס, ויינתנו הקלות משמעותיות בגבייתו: פטור מתשלום קנסות וריבית, והפחתה בתשלום הפרשי ההצמדה, עד לוויתור מוחלט.
לדברי עו"ד משה מזרחי, היועץ המשפטי לשעבר לרשות המסים, ובין יוזמי ומקדמי הנוהל, היוזמה נולדה "בתקופת המשבר הקודם, כשהייתה בעיה גדולה של גביית מיסים במדינה". להערכתו השמרנית, "50 מיליארד שקל מסתובבים בחו"ל. ישנם הרבה מאוד ישראלים, אלפים רבים, אם לא עשרות-אלפים, שמחזיקים פיקדונות בחו"ל בסכומים של 2 מיליון דולר, 3 או 5 מיליון אירו. זה כסף ששוכב בחו"ל הרבה מאוד שנים, שהישראלים מפחדים להתעסק בו בארץ מאז הרפורמה במס ב-2003, שקבעה את שיטת המס הפרסונלית".
היה בלבול בקרב פקידי השומה
למה אנשים שהסתירו עד היום את הכספים שלהם יגלו גדלות נפש ויתנדבו לגלות אותם?
מזרחי: "הרשויות בעולם, וגם בישראל, מאיימות עכשיו שהן הולכות לקבל את המידע על הכספים הללו, בכל מקרה, מגורמים בחו"ל. רשות המסים אומרת בעצם לנישום: 'מדינת ישראל הולכת תיכף לחתום על אמנה לחילופי מידע עם מדינות בחו"ל שעדיין לא היו חתומות איתה על אמנות מס; ותיכף המידע הזה יגיע אלינו ואתם תעמדו לדין פלילי'. מי שלא יגלה, יסתכן בזה שכאשר יהיו חילופי מידע, וזה כבר קורם עור וגידים, הוא יצטרך לעבור את הדין הפלילי".
עם זאת, מומחה המיסוי, עו"ד משה שקל, לא מתרגש מהאיום. "גם היום ישראל חתומה על יותר מ-60 אמנות מס, שיש בהן סעיפים של שיתוף-פעולה וגילוי בין רשויות המס, כך שגם היום לרוב הנישומים הישראלים לא הייתה כל-כך ברירה, אלא לדווח על הכנסות, פעילויות בחו"ל והון שנצבר בחו"ל. הנכסים הללו נצברו בדרך-כלל באחת המדינות שאנחנו ממילא קשורים איתן באמנות מס, ושיש חילופי מידע בין רשויות המס. כך שמהבחינה הזאת, אני חושב שהרשות לא צריכה להלך על מישהו אימים, כי לא השתנה הרבה".
שקל מבהיר בנוסף, כי הליך של "גילוי מרצון" אינו חדש בעולם עבירות המס. ב-2005 פרסמה רשות המסים נוהל גילוי מרצון כללי, שדרכו היא פונה לנישומים ומפרטת את הנהלים והתנאים להחלתו. ה"חידוש" בנוהל הנוכחי הוא שהוא מתייחס לנכסים ולכספים בחו"ל באופן ספציפי. שקל: "לא בטוח שמי שלא הייתה לו את המוטיבציה לדווח עד היום, והיה מוכן לחיות עם הסיכונים, החוזר הספציפי הזה ישנה הרבה את דעתו". אך מוסיף, כי "זה ייתן תוספת מוטיבציה לדווח, כי ההליך מוסדר וברור למי פונים וכיצד תתרום לבהירות. עד היום היה בלבול רב בקרב פקידי השומה בנוגע ליישום הנוהל הקודם. כעת הכול ברור".
מה דעתך על ההערכה שבחו"ל נמצאים נכסים בשווי 50 מיליארד שקל שאינם מדווחים?
שקל: "זה נראה לי מאוד מופרך ומוגזם. עם זאת, אני מעריך כי מדובר בהרבה מיליארדים. 10-20 מיליארד זה סביר".
אסור לדווח על הנכסים בעיוורון
הרשות מסתמכת על הערכות ודיווחים לא רשמיים, שלפיהם היקף הכספים הלא מדווחים המוחזקים על ידי ישראלים בחו"ל נאמד במיליארדי שקלים, וברשות מעריכים, כי חלק משמעותי מאותם כספים ידווח במסגרת הוראת השעה.
כמה מיליארדים טובים יכולים לסייע מאוד בפתרון המצוקות החברתיות עליהם זעקו המוחים בשנה החולפת; להזרים אוויר לנשימה לרופאים המתמחים שנאבקים על זכויותיהם או לשמש כיסודות הכלכליים לבעיית הדיור בארץ.
בלי קשר להיקף ההון שעשוי להיכנס למדינה, עו"ד-רו"ח גידי בר-זכאי, לשעבר בכיר ברשות המסים, חושב כי מדובר ב"צעד אמיץ ונכון של רשות המסים. בכך מצטרפת ישראל לשורה של מדינות מהשורה הראשונה החברות בארגון ה-OEDC".
בר-זכאי מבהיר, כי לא כל בעלי הנכסים בחו"ל, שלא דיווחו עליהם, הם "עברייני מס". "מדובר במקרים רבים באנשים נורמטיביים שמצאו את עצמם לעיתים אף בלי שהם מודעים לכך, במצב של כשל בדיווח לרשות המסים. הנישומים רוצים להסיר את המחדלים ולישון בשקט בלילה והתוכנית המוצעת תאפשר להם לשלם מס אמת בלי להיות חשופים לקנסות, לריביות ולהפרשי הצמדה בסכומים שיכולים לעיתים להתקרב לסך החשבון כולו".
עם זאת, מזהיר בר-זכאי, שאסור לרוץ ולדווח על הנכסים והכספים בחו"ל בעיוורון. "קיימים מקרים רבים שבשל המצב העובדתי הנישומים לא נדרשים להליך הגילוי, שכן בניגוד לרושם הראשוני שעשוי להתקבל הם לא חייבים במס בישראל. זאת, בשל שאלות מקצועיות כגון סיווג התושבות לצורכי מס, אמנות למניעת מיסי כפל, מבנה החזקות, סיווג ההכנסה, זיכוי ממס זר, הפסדים ועוד.
"חשוב לזכור כי מדובר בהליך מאוד מורכב ואף מסוכן. אני ממשיל אותו לניתוח מורכב, שלפניו צריך לוודא שהרופא המנתח יודע על כל הרגישויות של החולה כדי שלא יופתע במהלך הניתוח מתגובות לא צפויות".
לדברי עו"ד שוש שחם, לשעבר פרקליטה בפרקליטות מיסוי וכלכלה וכיום חברה בוועדת המיסים של האו"ם, "הצונמי ששטף את מדינות העולם למתן הקלות מס וחסינות פלילית למי שמגלה מרצון נכסים והכנסות שלו בחו"ל, שעליהם לא דיווח במדינתו - בעקבות הכרסום בסודיות הבנקאית לאחר חשיפת פרשות בנק UBS השווייצרי ובנק HSBC - הגיע סוף-סוף גם לישראל".
שחם מבהירה, כי פניות של לקוחות לבירור חבות המס בקשר לחשבונות שלהם בחו"ל שלא הוצהרו, הם דבר שבשגרה. "כל הזמן מתייעצים איתי בנושא, ומדובר באנשים אמידים ביותר, עשירי המדינה, עם חשבונות בנקים בחו"ל והרבה נכסים. עד היום הסדרנו להם את היחסים עם הרשות לפי נוהל גילוי מרצון מ-2005, אך יש עדיין מיליוני יורו, דולרים ופרנקים-שווייצריים שמסתובבים בחו"ל".
שחם לא בטוחה שכל הכסף הזה יזרום לקופת המדינה בעקבות הנוהל הנוכחי. לגישתה, רשות המסים לא הלכה מספיק רחוק כדי לפתות את הנישומים לחשוף את הנכסים והכספים שהסתירו עד כה. זאת, בייחוד כשבוחנים את ההוראה מול נהלים דומים הנהוגים בחו"ל.
"אם משווים את הוראת השעה שיצאה למקובל בעולם, נראה כי לא ניתנת בישראל במפורש כל הקלה ב'קרן' המס, כאשר במדינות אחרות נהוג לתת אפשרות להקלה כזו. למעשה, לא נעשית גבייה מופחתת של מס בגין הנכסים שייחשפו. פורטוגל, אשר נקטה בראשית החודש צעד דומה של גילוי מרצון, איפשרה לשלם כ'מס' רק 7.5% משווי ההכנסות. איטליה איפשרה לשלם כ'מס' 5% בלבד משווי הנכסים וההכנסות בחו"ל, או את המס הקבוע בחוק, לפי הנמוך יותר מבין השניים. ואילו אצלנו, אין בנוהל החדש אזכור לשיעור המס אשר ישולם, כך שמגיש הבקשה נתון לחסדי הוועדה".
הרשות מתקשה להגיע למידע
מלכוד נוסף שממנו מזהירה שחם הוא הרטרואקטיביות של הגבייה. "הנוהל החדש לא קובע על כמה שנים לאחור צריך יהיה לשלם מס, האם שלוש-ארבע או שבע או עשר שנים לאחור, וחבל". שחם מוסיפה, כי "שווייץ קבעה, בהליך דומה בשנת 2010, כי יש לאבחן ירושות מכספים אחרים, ולגבי כספי ירושות יגבה מס עד שלוש שנים לאחור, ולא יותר, עם הקלות מס נוספות, כדי לעודד יורשים להצהיר על כספים ונכסים לא מוצהרים בשווייץ. כך היא גבתה מיליארדי פרנקים-שווייצרים".
גם בארצות הברית פיתו את הנישומים-המעלימים בהסדר מיוחד: בשנת 2009 נתנו רשויות המס האמריקניות "חנינת מס" בהליך של גילוי מרצון לגבי נכסים וכספים בחו"ל - ובמיוחד לגבי חשבונות בנק בבנקים מסוימים בשווייץ.
לדברי שחם, "לאור ההצלחה הגדולה בארצות הברית, חידשו את הנוהל והאפשרות לגילוי מרצון במתכונת הזו בפברואר 2011 עד סוף אוגוסט, ואף ניתנה ארכה לנישומים עד חודש ספטמבר השנה".
שחם מסיימת בנימה חיובית: "ההצלחה של ההליך תלויה ביישום נכון שלו ע"י הוועדה שתדון בבקשות שיוגשו לרשות, ואז תושג התוצאה שלשמו הוא נולד - הכנסת מיליוני כספי מיסים נוספים באופן חוקי לאוצר המדינה".
מנגד, עו"ד עוז חלבי, לשעבר מנהל תחום ביחידה למיסוי בינלאומי וממלא-מקום מנהלת היחידה, חושב שמדובר בצעד נואש של הרשות, ולא בהליך שיש לברך עליו. "רשות המסים יוצאת בהליך כאמור בשל העובדה כי אין לה, או שהיא לא עושה שימוש, במשאבים שיש לה להגיע למידע בכוחות עצמה. הרשות מודיעה בעצם, שהיא זקוקה לעזרת הציבור ולטובות".
לדברי חלבי, "הליך גילוי מרצון רשמי של הרשות, שפורסם ב-2005, עדיין תקף ובר-שימוש, וכך גם לגבי הליך גילוי מרצון משנת 2006 שמתייחס לחוק הנאמנויות. אלו מצביעים על העובדה שרשות המסים לא מסוגלת להגיע למידע לבדה, וכי אחת למספר שנים היא יוצאת בהליך כזה. המסר לציבור, לדעתי, הוא: אל תמהרו לדווח כי אחת לכמה שנים נסלח לכם".
כתבות
ני"ע
