גרמניה מתכוננת לקראת פשיטת רגל של כלכלות נוספות באירופה, ומעוניינת להפעיל לחץ פוליטי רב על החברות בגוש האירו - בדגש על בריטניה - כדי לנקוט בצעדים שהינם חלק מתוכנית גרמנית חשאית כוללת, לטיפול במשבר - כך עולה ממסמכים של משרד החוץ הגרמני, אשר הודלפו לידי ה"דיילי טלגרף", ופורסמו הבוקר (ו').
על פי המסמכים, קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל צפוייה להפציר היום בראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון שלא לקיים משאל עם במדינתו, על השינויים הצפויים באמנת האיחדו האירופי - אשר אי-העברתו צפוייה לעכב את הפיתרון הכולל שגיבשו באירופה למשבר, באוקטובר האחרון.
עוד עולה מהמסמכים כי ממשלת גרמניה, הכלכלה הגדולה באירופה, מתכוננות באופן ברור ל"נפילה" של כלכלות נוספות באירופה - אשר "גדולות מדי בכדי להינצל". הממשלה הגרמנית מתכוננת לתרחיש של חדלות פירעון במדינות אלה - כאשר ניתן להניח כי הכוונה לאיטליה וספרד - ובין היתר בוחנת את האפשרות להקים גוש כלל-אירופי שישתלט על מדינות אלה ויטפל בחובותיהם.
הדיווח מעלה את החשש כי תהליך שכזה יוביל בסופו של דבר לכינונה של "מדינת-על" אירופאית אחת, אשר מוקד כוחה בגרמניה. לפי תסריט אפשרי שכזה, בריטניה עלולה לחבור לרשימה של מדינות שיזכו ל"מעמד משני" באיחוד האירופי כיוון שאינן שותפות למטבע האירו.
"משבר החוב מתפתח באופן מדאיג"
הקנצלרית מרקל ציינה אתמול כי היא מצפה מר"מ קמרון "לבוא במגע באופן ברור יותר עם מדינות נוספות באירופה, לאחר שמשבר החובות יחלוף. אך נכון שקמרון יתעסק כרגע בבעיות החוב של ארצו", לדבריה. "ראינו את משבר החוב מתפתח באופן מדאיג בכמה מהמדינות, ובפרט באלה שנמצאות כיום בפוקוס".
המסמכים המדוברים מתפרסמים בסיומו של שבוע מסחר תנודתי ועצבני באירופה, במסגרתו נשקו תשואות האג"ח האיטלקיות והספרדיות ל-10 שנים לרמה של 7%. אתמול, עלו התשואות הספרדיות לרמה של 6.975% - תהליך שמבטא את חוסר אמון המשקיעים בשתיים מהכלכלות הגדולות באירופה.
זאת, כאשר ברקע כוננה לה ממשלה חדשה באיטליה: מריו מונטי, לשעבר חבר בנציבות הכלכלית של האיחוד האירופי, כונן ממשלת טכנוקרטים זמנית חדשה - 3 ימים בלבד לאחר שנבחר לכהן כראש ממשלת איטליה, תפקיד אשר קיבל על עצמו לאחר התפטרותו של סילביו ברלוסקוני. לאיטליה, הכלכלה השלישית בגודלה באירופה, 1.9 טריליון אירו של חובות.
בלאגן ביוון
החשש סביב איטליה וספרד מתגבר על רקע אי-הפיתרון המסתמן סביב סוגייה אירופאית מדאיגה לא פחות: יוון. המדינה הקטנה ששקועה בחובות של 350 מיליארד אירו לא להעמיד תשקיף תקציב מספק לדידם של נציגי קרן המטבע והאיחוד האירופי, כדי שסיוע פיננסי נוסף יימסר לה. יוון זקוקה נואשות לסיוע המדובר, בהיקף של 8 מיליארד אירו, המגיע לה במסגרת תוכנית החילוץ שגובשה עבורה ב-2010.
הניסיון להשתלט על החובות היווניים בא לידי ביטוי בפיתרון שהגו שרי האוצר של האירופה בסוף חודש אוקטובר השנה, עת גיבשו תוכנית חילוץ שנייה - בהיקף של 130 מיליארד אירו, הכוללת "תספורת" של 50% לבעלי האג"ח היווניות.
אולם, "תספורת" שכזו דורשת מינוף של קרן החילוץ האירופאית (הזמנית) הקמת מנגנון סיוע קבוע, והזרמת הון מיידי לבנקים (על בסיס גיוס הון והלוואות או הדפסת כסף של הבנק המרכזי באירופה) - סוגיות עליהן מתקשים קברניטי אירופה להסכים. האם בסופו של דבר יתגבש פיתרון כולל שיציל את אירופה ממשבר כולל? ימים יגידו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.