רגע לפני הפריצה

לו רק ניתן היה לחזור בזמן לחודש מרץ 2009, כדי לרכוש מניות לפני המהלך העצום שהביא את מדד ת"א 100 להכפיל את שערו בתוך שנה אחת בלבד. חוכמה לאחר מעשה, אך באותם ארבעה חודשים של דשדוש מורט עצבים החל מנובמבר 2008, התיאבון של המשקיעים לסיכון היה בשפל שלא ידענו כמותו שנים רבות.

דמיון רב ניתן למצוא בין הדשדוש מורט העצבים של שלהי 2008 לבין התנודתיות המתעתעת שחווינו בארבעת החודשים האחרונים. גם אז ניתן היה לחוש את הקטסטרופה שממתינה מעבר לפינה, הפחד שבר שיאים ותמחור נכסי הסיכון גילם הסתברות גבוהה לקיומם של תרחישי קיצון אפוקליפטיים.

כל אלה הביאו אז ומביאים גם היום את "הציבור" להדיר רגליו מהשקעות בסיכון. המשקיעים בעלי הידיים החלשות, אלה שאינם בעלי מומחיות מספקת כדי לנתח את השלכות פעולותיהם הפיננסיות, בוחרים לשבת על הגדר במטרה להפסיק את הסבל הכרוך בהשקעה בתקופה תנודתית שכזו.

אלא מה, שוק ההון אינו סלחן כלפי אלה שפועלים ממניעים אמוציונאליים לא מחושבים. מפולות מתרחשות רק לאחר שכולם כבר תפסו מקום על הרכבת, בתום תקופה ארוכה של עליות שערים וגידול בתיאבון לסיכון, ומהלכי עליות חדים יוצאים לדרך רק לאחר שאחרון המבוהלים כבר נשבר והמיר מניותיו למזומן בחודשי המשבר. הכסף שנפלט מהשוק יחזור בימים טובים יותר להזין את גל העליות הבא.

מחזור המסחר כאינדיקציה

מחזורי המסחר משקפים את מידת העניין שיש לציבור בהשקעה במניות, ולאחר תקופה של ירידת שערים מתמשכת ניתן לראות דרך קבע ירידה משמעותית במחזורי המסחר, עדות לכך שציבור גדול נפלט במשחק. מחזור המסחר במניות מדד ת"א 100 עמד על 30.7 מיליארד ש"ח בממוצע חודשי עד ספטמבר 2008, ואילו בחודשי הדשדוש שאחרי המפולת צנח המחזור החודשי ל-19.1 מיליארד שקלים בממוצע, ירידה דרסטית בשיעור 37% בהיקפי המסחר.

וההיסטוריה הרי חוזרת על עצמה, במהלך הגל העולה שמאוקטובר 2010 ועד מרץ השנה זינק המחזור החודשי הממוצע לרמת שיא של 30 מיליארד שקלים, ושוב צלל לממוצע של 19.1 מיליארד שקלים מאז חודש מרץ, בדיוק כפי שקרה בימים שאחרי משבר ליהמן ברדרס.

הירידה הדרמטית במחזור מגיעה לנוכח אובדן העניין בהשקעה במניות לאחר תקופה של ירידות שערים, וכנראה שתגובתם הרגשית של המשקיעים האמוציונאליים מצליחה בכל פעם להכניע את אחיזתם כשהעגלה מתגלגלת בפראות במדרון מטה.

סיפורן של קרנות הנאמנות

במהלך שנת 2009 חצה הסך המנוהל בקרנות הנאמנות המסורתיות (ללא קרנות כספיות) את רף ה-100 מיליארד שקלים, ומאז כבר הרקיע ל-142.5 מיליארד שקלים בפברואר 2011, במהלך שנתיים של עליות שערים נאות. אלא שמאז איבדה התעשייה כרבע מהיקף נכסיה והיא מנהלת היום 109.5 מיליארד שקלים בלבד.

ולהיכן הלך הכסף תשאלו? חלק קטן נפגע אמנם מירידת שערוך ניירות הערך שבקרנות, אולם רובו "נכנס לבונקר" והוסת לפיקדונות ולקרנות הכספיות. אותן קרנות כספיות אגב הכפילו את נכסיהן מאז מרץ השנה, והן מנהלות היום 35.7 מיליארד ₪ בדומה להיקף נכסיהן בימי החרדה של סוף שנת 2008.

השקעה בקרנות הנאמנות מתאימה למשקיעים שאינם בקיאים בתמחור נכסים, ולכן תעבורת הכספים באפיק משקפת נאמנה את מידת אהבת הסיכון של ציבור אינטואיטיבי זה.

מחזורי המסחר הדלים והכספים המושקעים בקרנות הנאמנות חזרו לרמה שאפיינה את תקופת הדשדוש בסופו של משבר ליהמן ברדרס, אז יצא לדרכו מהלך חיובי עוצמתי ומתמשך. שפל של שנתיים וחצי בתיאבון לסיכון מרמז לנו על עמדת הזינוק בו מצויים השווקים היום, בדרך לגל עליות ממושך שיוזן שוב בכספם של בעלי הידיים החלשות.

1. אלדר גנזל הוא מנכ"ל אסטרטג בית השקעות
2. eldar@astrateginvest.co.il
3. האמור אינו מהווה המלצה לרכישה, החזקה או מכירה של נכסים פיננסיים כלשהם והעושה זאת פועל על דעתו בלבד