מסתירים את דגל האיחוד האירופי

ביום שני השבוע, התמקדו מסכי הטלוויזיה בעולם כולו בפניה של שרת הרווחה החדשה של איטליה, שאיבדה את שלוות רוחה ופרצה בבכי כשהכריזה על העלאת גיל הפנסיה לשישים ושש, במסגרת תכנית ההבראה.

פרץ הרגשות של השרה האיטלקייה נוכח ההקרבה שדרשה מאזרחי ארצה, כפי שכינה זאת ראש הממשלה מריו מונטי, שנחלץ לעזרתה, תיבל בהרבה מאוד רגשנות את מסיבת העיתונאים המשותפת שקיימו באותו הזמן בארמון האליזה בפריס נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, ואנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה, שבה הציגו תכנית משותפת להצלת אירופה.

חדי עין הבחינו שדגלי צרפת וגרמניה, שהוצבו מאחורי שני המנהיגים, הסתירו כמעט לחלוטין את דגל אירופה המאוחדת שעמד ביניהם. מתוך עשרים ושבעה הכוכבים הזהובים בדגל הכחול, בצבצו להם רק שניים. כל השאר כוסו בפסים כחול לבן אדום של הטריקולור, והשחור אדום צהוב של דגל גרמניה. רוצה לומר - שימו לב מי כאן בעל הבית.

"חווינו שבעים שנה של עימותים ושבעים שנה של שלום. איך נרצה שייראה העתיד?", סיכם ניקולא סרקוזי את מסיבת העיתונאים כשהוא עומד לצידה של הקאנצלרית מרקל. לא במקרה הציץ סרקוזי בבקבוק הזכוכית השביר שבו נכלאו שדי המלחמה, שיותר מפעם אחת החריבו את אירופה עד עפר.

משמעת תקציבית או סולידריות

המשבר הכלכלי החמור שפוקד את היבשת, וחילוקי הדעות בין צרפת לגרמניה, שנחשבות לכלכלות החזקות באירופה, אף-על-פי שגרמניה חזקה יותר, מעוררים בימים אלה גל עכור של שיח אנטי-גרמני בצרפת.

ראשי מפלגות השמאל, שמקווים להדיח את סרקוזי מארמון האליזה בבחירות לנשיאות, שיתקיימו בחודש אפריל הקרוב, מעלים מן האוב ביטויים המשווים את גרמניה ל"שיכור הלום כוח", את שמה של הקנצלרית אנגלה מרקל מזכירים בנשימה אחת עם אוטו פון ביסמארק, שאיחד את גרמניה והשפיל את צרפת. הגדיל לעשות חבר האספה הלאומית, איש השמאל ז'אן מארי לה-גן, שהשווה את מפגש הפסגה של מרקל וסרקוזי לוועידת מינכן, שבה העניקו צ'מברליין, מוסוליני ודלדייה (ראש ממשלת צרפת דאז) להיטלר את חבל הסודטים.

היום זועמים הצרפתים, על מה שנתפס בעיניהם ככניעתו של סרקוזי, ועמו של צרפת כולה, לתכתיבי הקאנצלרית.

הוא מאמין בסולידריות אירופית, היא דורשת מכל מדינה משמעת תקציבית, עם חוקים ברורים וסנקציות ישירות, על כל חריגה. הוא חושב שהמנהיגות האירופית צריכה להוביל את מהלכי ההבראה. היא, תובעת אחריות יתרה מהמוסדות הפיננסיים של האיחוד.

הוא נמצא בעיצומה של מערכת הבחירות. היא מאבדת עוד ועוד מבסיס התמיכה הפוליטי שלה. הוא עומד בראש אחת משתי הכלכלות החזקות באירופה. היא מובילה את הכלכלה החזקה יותר.

מודע לשורה התחתונה, התייצב ביום שני ניקולא סרקוזי, לצידה של אנגלה מרקל, בחדר התדרוכים של ארמון האליזה כתלמיד נזוף ליד מורתו חמורת הסבר, ויותר מכל פנה אל הצרפתים. ניסה להבהיר ולהסביר דווקא להם - למה אם לא יגיעו להסכמה צרפתית-גרמנית יהיה גרוע יותר.

ביום ה' הגיעה הסכמה זו לפסגה הקריטית של ראשי האיחוד האירופי, שהגיעו לבריסל למה שנתפס כפסגת ההצלה לגוש האירו. אלא, שלקראת הדיונים שיתקיימו הצטרף לחגיגה ראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, והכריז על כך שלא יתפשר בכל הקשור לביטחונות שייראו לו דרושים עבור הכלכלה הבריטית. הוא אף מאיים להשתמש בזכות הווטו שמוקנית לו.

במסמך אחר שהודלף לקראת הדיון שהתקיים ביום ה', מתנגד נשיא האיחוד האירופי, הרמן פון רומפוי, שיעמוד בראש ועידת הפסגה וינהל את דיוניה, להצעה הצרפתית-גרמנית, לשנות את האמנה האירופית, ומציע פריסת חוב והנפקת אגרות חוב כלל אירופיות. בניגוד מוחלט לעמדה הגרמנית.

קשה להניח שבריסל תצליח לכפות את עמדתה על ברלין, שכן למשלמי המסים בגרמניה נמאס לשלם את מחיר חגיגות האשראי הפרועות שניהלו יוון, איטליה, ספרד, פורטוגל ואירלנד. הדיון צפוי להיות סוער, ההצהרות לוחמניות, והמשמעות קריטית מתמיד לרעיון הנשגב של איחוד אירופי, מדיני, כלכלי, מוניטרי.

הכותב הוא עורך חדשות החוץ של ערוץ 2