מילקן: ישראל צריכה להקים קרן לניהול ההכנסות מהגז

ישראל תוכל לשפר את דירוג האשראי שלה לדאבל A, דרגה אחת מתחת לזה של ארה"ב, אם היא תקים קרן השקעות ריבונית ותפנה אליה את ההכנסות מתגליות הגז.

לכל הכתבות מוועידת ישראל לעסקים - לחצו כאן

כך קובע דוח שהציג אתמול (א') מכון מילקן בוועידת ישראל לעסקים. מנהל מכון מילקן בישראל, גלן יאגו, אמר כי "לישראל יש הזדמנות נדירה לנצל את השפע הפתאומי של העושר שמספקות תגליות הגז כנכס לטובת הדורות הבאים". יאגו הוסיף כי "הקרן תוכל להעשיר את ההון האנושי והחברתי ולחזק את הביטחון הלאומי והכלכלי".

עורכי הדוח ממליצים לקבוע כי המטרה המרכזית של הקרן שתוקם תהיה לשעת חירום, כמענה לנזקים של קטסטרופה לאומית, כמו רעידת אדמה, מלחמה, או משבר כלכלי עמוק במיוחד.

מטרות חברתיות בעדיפות משנית

הבטחת הפנסיה, החינוך, הבריאות ומטרות חברתיות אחרות, יקבלו לפי הדוח עדיפות משנית.

רעיון הקמת הקרן בא על רקע תגליות הגז הגדולות לחופי ישראל: תמר (2009) ולווייתן (2010), וחוק המיסוי עליהן (חוק ששינסקי), שהגדיל משמעותית את הנתח שתקבל המדינה מרווחי הגז. במסגרת החוק, שאושר בכנסת במארס, נקבע כי הצעת חוק ממשלתית להקמת קרן השקעות ריבונית (Sovereign Investment fund) תוגש לכנסת עד ה-1 בנובמבר. במועצה הלאומית לכלכלה, הגוף שעליו הוטל להכין את הצעת החוק, אומרים כי ההצעה תוגש בשבועות הקרובים, ושהעבודה עליו התעכבה בשל עומס שיצרו ועדת טרכטנברג והוועדה לנושא הריכוזיות.

הדוח של מכון מילקן נכתב בהזמנת המועצה הלאומית לכלכלה. הוא הוכן בעקבות סדנה ל"יצירתיות פיננסית", סיעור מוחות שנערך במכון מילקן בקליפורניה בהשתתפות בכירים מהאוצר, מבנק ישראל ומהמועצה הלאומית לכלכלה ומומחים מהסקטור הפרטי והציבורי בתחום הקרנות וניהול ההשקעות.

בניגוד לעמדת החשב הכללי

החשב הכללי באוצר טען העבר כי יש להשתמש בכספי ההכנסות מהגז לצורך החזר החוב הלאומי. אולם עורכי הדוח השתכנעו כי הקמתה של קרן ריבונית היא דרך טובה יותר לחיזוק מעמדה הפיננסי של ישראל.

התמריץ העיקרי להקמת הקרן הוא החשש מפני "המחלה ההולנדית", שעשויה לפרוץ בעקבות ייסוף חד של השקל כתוצאה מההכנסות מיצוא גז טבעי. המחלה ההולנדית הוא כינוי למשבר כלכלי שפקד את הולנד בעקבות תגליות גז ב-1959. הייסוף החד במטבע גרר בעקבותיו אינפלציה, פגיעה בתחרותיות ופיטורים המוניים.

להערכת עורכי הדוח, התרומה של תגליות הגז ליצוא של ישראל תגיע בתוך עשור ל-2 מיליארד דולר בשנה, סכום שיכול להשפיע מהותית על מאזן הסחר, העומד היום על 20 מיליארד דולר. הוועדה מעריכה כי היקף יצוא הגז ומוצריו יגיע ל-10 מיליארד מ"ק (BCM) בשנה.

סכנה ל-15 אלף משרות במשק

עורכי המחקר מצטטים תחזיות של בנק ישראל, לפיהן השקל צפוי להתחזק ב-16%-6% מול הדולר כתוצאה מרווחי הגז, וכי בין 5,000 ל-15 אלף איש עשויים להפסיד את מקום עבודתם כתוצאה מהמחלה ההולנדית, אם לא יינקטו צעדי מניעה.

"לתוצאות אלה תהיה השפעה מדרדרת על היצוא התעשייתי של ישראל ועל המדינה בכללותה", כותבים עורכי הדוח.

הדוח גם ממליץ לקבוע לקרן המתוכננת מבנה שליטה שיבטיח את עצמאותה מפני לחצים פוליטיים ואת שקיפות עבודתה. הוא ממליץ לקבוע מראש את מדיניות ההשקעות של הקרן, כמו גם את שיעור ההכנסות שתקבל מתוך רווחי התמלוגים והמיסוי על תגליות הגז.

ההכנסות מתגליות הגז צפויות להתחיל לזרום בקצב משמעותי רק לקראת סוף העשור, אך עורכי הדוח הגו רעיון שיאפשר לקרן להתחיל לפעול כבר בטווח המיידי: הם ממליצים לכלול בקרן את עתודות המט"ח העצומות שרכש בנק ישראל בשנים האחרונות בניסיון לבלום את ייסוף השקל מול הדולר.

בדרך זו תוכל הקרן לצאת לדרך בתוך זמן קצר, עם הון התחלתי של 70 מיליארד דולר והכנסות שנתיות מריבית ומהשקעות אחרות בהיקף כחצי מיליארד עד מיליארד דולר.

 קרנות ההשקעה הלאומיות הגדולות בעולם