יוסי בכר, יו"ר בנק דיסקונט, ציין היום (ב') בפאנל שוקי ההון הבינלאומיים בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס" לשנת 2011 כי "אם נסתכל רק על שוק ההון בארץ, לדעתי הוא מתפקד טוב בהשוואה לעולם, עם מערכת בנקאית יציבה, איתנה ומפוקחת כראוי, ולצידה מערכת חיסכון לטווח ארוך. סה"כ הכיוון הוגדר בצורה ברורה והוא שאנחנו רוצים להגיע משוק הון בשירות הממשלה (החוסכים מממנים את גרעון הממשלה) לכיוון של יצירת מקורות למימון הסקטור העסקי. מזכיר כי היציאה מהמיתון ב-2003 היתה מבוססת על התפיסה הבסיסית שהשוק הפרטי הוא זה שיצור את הצמיחה במשק - זה מה שייתן צמיחה בת קיימא וזה הבסיס לכל המהלכים.
לריכוז כל הידיעות מוועידת ישראל לעסקים 2011 - לחצו כאן
למעשה המוסדיים מתווכים בין כספי החיסכון לטווח הארוך לבין הלוואות מימון לטווח הארוך. מי שמסתכל על השוק רואה שוק הון בריא ומתפקד, מערכת בנקאית טובה ויציבה, נגישות טובה יותר לאשראי ולא רק המערכת הבנקאית מספקת אותו.
מבחינת החיסכון גם כאן יש הרבה אמירות שנוגעות לרפורמת בכר. אנחנו נמצאים בתקופה שבה הנושא של חיסכון לטווח ארוך של הציבור נמצא על המדוכה. האוכלוסיה מזדקנת וחיה יותר והשאלה היא האם אותם חסכנות אכן מספיקים - שאלה גדולה שכל המשקים שואלים. גם אנחנו התעסקנו בנושא במסגרת הרפורמות השונות: איזון אקטוארי של הפנסיה, כל שנה שלושה מיליארד שקל למימון. הרפורמות היו אמורות לסדר את התשתית של אותםן הכספים שמגיעים לשוק ההון, יטושב שעשינו עבודה לא רעה אבל צריך להתייחס לדמי הניהול הגבוהים".
בכר הוסיף כי "הסיפור של דמי הניהול הגבוהים - דוח ועדת בכר התייחס לנושא הזה איך לדאוג לציבור החוסכים והדגישה את הצורך בחשיבות ניהול מושכל של כספי החיסכון לטווח ארוך. הפתרון לדמי הניהול בתוך על המערכת הזאת היתה הדרגתיות, אמרנו שלא ניתןו לבנקים לייעץ בתחום ביטוח החיים (פשרה פוליטית) ולאחר מכו הבנקים ייכנסו לייעוץ. היום קיימת מערכת הפצה וייעוץ אובייקטיבית נטולת אינטרסים, ברגע שהבנקים מוכרים את הפעילויות שלהם בתחום קופות הגמל והנאמנות פתרנו את ניגוד העניינים - בואו ניתן את המערכת הזאת לרשות הציבור. הפתרון הוא מאוד פשוט: רוצים ליצור תחרות? תנו למערכת הבנקאית הפצה וייעוץ לציבור השכירים, מקומות הבודה וזה יתרום להורדת דמי הניהול. כולם יודעים שזה הפתרון, תמיד בחיים יש סיבות שבגינן הוא לא מוישם אבל אני מאמין שגם הפתרון הזה יגיע ובינתיים הציבור משלם מחיר וחבל".
דורון צור, מנכ"ל פסגות קומפס ומנהל מחלקת מחקר חו"ל בפסגות, ציין כי "יש נטייה לעטוף את כל הבעיות במשבר החוב אבל הבעיה שהעולם מתמודד איתה כרגע היא שבעולם המערבי חיים מעל המקסימום, מעל קצה היכולת. המערכת הכלכלית הפכה למפלצת מורכבת מכדי לנתח ולהבין אותה, אי אפשר לחיות מעבר לאמצעים הקיימים כי זה מתנקם בך תוך שנתיים. הסביבה כלכלית השנים הקרובות לא תהיה חיובית, כי צרכנים יצרכו פחות, ממשלות יצטרכו להוריד את הוצאותיהן - וישראל תתמודד עם האתגר הזה כמו יתר העולם. סין והודו לא ימשיכו לצמוח כמו בעבר ולכל חוליה בשרשרת משפיעה על האחרת. למשל, מדינות שיחליטו לחתוך בתקציב הבטחון הדבר ישפיע על ישראל מבחינת השפעה על חברות בטחוניות ישראליות. השאלה היא איך להיפגע פחות מהשינוי בסביבה הכלכלית, ולא איך להימנע מפגיעה בכלל".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.