כתב אישום ראשון בפרשת ראש עיריית רמת גן צבי בר: המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה שלשום (ו') לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד איש העסקים עמנואל ארביב, המואשם במתן שוחד לבר והלבנת הון, בפרשת פרויקט ליר-און בעיר. עניינם של ארבעת החשודים האחרים בפרשת צבי בר, ובהם בר עצמו, נשקל עדיין בפרקליטות לאחר שבשבועות האחרונים קוימו להם שימועים לאחר הודעה על כתב אישום.
ארביב הוא בעל אזרחות איטלקית ומתגורר בלונדון, יזם נדל"ן ובעל מניות בחברות העוסקות בתחום הפיננסים והנדל"ן. הוא בעלים של מחצית ממניות חברת בלנטפורט הרשומה בישראל, והחל משנת 2005 הוא מחזיק במניות אלה באמצעות חברת רליאנט יוניברסל, שהוא בעליה הבלעדיים. חברת בלנטפורט היא היזמית של בית ליר-און, בניין משרדים גדול ברחוב בן-גוריון בעיר. פרשת חריגות הבנייה בבית ליר-און נחשפה בתחקיר "גלובס" בשנת 2002.
ארביב מואשם שבין השנים 2006 ל-2008 נתן לבר, שעמד בראש הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיר והיה בעל השפעה על האינטרסים של ארביב בפרויקט, שוחד בסך 978 אלף שקל, וכדי להסתיר את מתן השוחד, פעל לכך שבר ורעייתו יקבלו הלוואה בסך 225 אלף ליש"ט מחברה בלונדון ושמה "גרוב פרופרטי פייננס". ההלוואה הוחזרה בחלקה לכאורה על ידי ארביב עצמו, לטענת הפרקליטות. "ארביב היה מודע לכך שהשוחד ניתן לבר כעובד ציבור ובעד פעולות הקשורות בתפקידו", נטען בכתב האישום. פרשת חריגות הבנייה בבית ליר-און נחשפה בתחקיר "גלובס" בשנת 2002.
ההלוואה ניתנה באוגוסט 2005. בתמורה להלוואה שקיבלו בני הזוג בר, הם העמידו כבטוחה את דירתם שבלונדון, ברחוב מאדוקס. מועד ההחזר נקבע לשנה אחת לאחר מתן ההלוואה, בריבית של 7% מעל זו הנוהגת בבנק ברקליס. ארביב עצמו היה ערב לתשלום הריבית. "לפעילותו של ארביב מול חברת גרוב", טוענת הפרקליטות בכתב האישום, "היתה חשיבות מכרעת באשר לעצם מתן ההלוואה מחברת גרוב לצבי בר". ארביב דאג גם לדחיית מועד הפירעון מול חברת גרוב, ובתשלום ההחזרים.
כתב האישום מפרט את הסכומים שהעביר ארביב לכאורה מחשבונו שבבנק "נשיונל ווסטמינסטר" ומחשבונות של חברות שבבעלותו לחשבונה של גרוב, ואת התאריכים שבהם נעשו ההעברות - 4,251 ליש"ט באפריל 2006; 4,244 ליש"ט באוגוסט 2006; ו-110 אלף ליש"ט בנובמבר 2006, סכום שהוזרם ימים אחדים לאחר מכן במלואו לחשבון ההלוואה של בני הזוג בר. "מנגנון ההלוואה שימש ואיפשר את מתן השוחד", טוענת הפרקליטות, "ונועד להסתיר ולהסוות את מקור הכספים".
בנייתו של פרויקט בית ליר-און החלה בשנים 1999-2001, תוך חריגה של אלפי מ"ר מהשטחים המותרים על פי התוכניות, חריגה ממספר הקומות וכן מקווי הבניין המותרים. ארביב, על פי כתב האישום, היה מודע ליכולתו של בר לפעול למכירת הפרויקט לחברת בלנטפורט שבבעלותו, ולאישור חריגות הבנייה בדיעבד במוסדות התכנון. ואכן, טוענת הפרקליטות, "בר אכן קידם את מכירת בית ליר-און לחברת בלנטפורט באופן שהיטיב עמה מבחינה כלכלית, בצורה משמעותית ופעל לקדם את אישור חריגות הבנייה".
כך, הודיעה עיריית רמת גן ביוני 2004 כי היא מתנגדת לעריכת מכרז למכירת הפרויקט, ובר עצמו ביקש להיות מעורב בהליך ולקבל בעצמו את ההחלטות בעניין. "מעורבותו של בר במכירת בית ליר-און לחברת בלנטפורט היתה יוצאת דופן לעומת פרויקטים אחרים", נטען בכתב האישום, "והתבטאה בהפעלת לחץ יוצא דופן מצידו על עובדי העירייה המעורבים במכירה". הסכם המכירה לחברת בלנטפורט נחתם ביולי 2005, ובאותו יום קיבלו בני הזוג בר את ההלוואה מחברת גרוב.
בהמשך פעל בר לקדם את השכרת הנכס למכללה למשפטים, "המרכז האקדמי למשפט ועסקים", תמורת דמי שכירות שנתיים של 800 אלף דולר. לבקשת בר אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה שימוש במבנה גם לצורך חדר כושר, קפיטריה אולם ספורט, ועוד. בלנטפורט שילמה 18 מיליון שקל תמורת 75% מהזכויות במבנה, ואולם לדברי הפרקליטות שוויו של הנכס כיום הוא כ-75 מיליון שקלים.
בין עדי התביעה בפרשה: ראש העיר צבי בר, ח"כ כרמל שאמה הידוע כאחד ממתנגדיו הגדולים של בר, וכן היזמים שאול ושבתאי לגזיאל, החשודים גם הם בפרשות השונות הנוגעות לבר. כתב האישום הוגש על-ידי עו"ד ענבל לוי מהמחלקה הכלכלית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.