המניע האמיתי של זיסאפל

נפתח בווידוי. כשנודע לנו בשבוע שעבר שרדוויז'ן שוב על המדף לא ממש הופתענו. רדוויז'ן הונחה על המדף, לפחות באופן סמלי, כבר לפני למעלה משנתיים, כשסיסקו, הלקוחה הגדולה ביותר של החברה, הודיעה על כוונתה לרכוש את Tandberg הנורווגית - אחת מהמתחרות של החברה הישראלית - וכך חדלה מלהיות לקוחה של רדוויז'ן.

באותם ימים כתבנו כאן ש"לרוב חברות הטכנולוגיה הישראליות יש תקרת זכוכית, וזו יורדת ככל שמספר הענקיות שהן מתמודדות מולן גדל. כשהן לא נלקחות בחשבון כנרכשות אטרקטיביות, תקרת הזכוכית מתקרבת לרצפה, והן מתקשות להתאושש".

וזה מה שקרה לרדוויז'ן. החברה, המפתחת פתרונות לניהול שיחות ועידה בווידיאו, ניסתה לצעוד לבד, ללא סיסקו, ולא ממש הצליחה, וכשזה קורה נותרת ברירה אחת ויחידה: למכור. זהר זיסאפל, בעל המניות הגדול ברדוויז'ן, כנראה הבין באחרונה כי זוהי הברירה היחידה שלו ושל החברה, ובכל זאת, זה לא אומר שאכן קרב היום שבו רדוויז'ן תימכר.

זיסאפל ואחיו יהודה (בעל מניות קטן יותר) לא ממהרים למכור את החברות שהקימו למרבה במחיר. השניים נחשבים לנושאים ונותנים די קשוחים, ולפעמים הם מכוונים גבוה מדי בדרישותיהם מהקונה הפוטנציאלי. זה כנראה מה שקרה לפני למעלה משנה כששקלו למכור את רדוור לפי שווי של כמעט מיליארד דולר, שבדיעבד התברר כמנופח (החברה שווה כרגע 608 מיליון דולר). זה גם כנראה מה שקרה לפני מספר חודשים כשרדוויז'ן עצמה עניינה את HP, וזה אולי מה שקורה עכשיו כשהחברה עלתה על הרדאר של Avaya.

ובכל זאת, במו"מ הנוכחי לזיסאפל יש מניע אישי ופיננסי חזק יותר. מבדיקת "גלובס" עולה כי הוא השקיע בשנת 2008 ובמהלך הקיץ האחרון 11.9 מיליון דולר ברכישת מניות של רדוויז'ן. לאחר הנסיקה שרשמה המניה בחודש האחרון זיסאפל כבר מורווח על השקעתו זו (לאחר זמן לא מבוטל במהלכו היה מופסד עליה), ואם רווח זה (תוצאה של מכירת החברה) לא יספק אותו הדבר יפעל לרעת רדוויז'ן ולרעת יתר בעלי המניות בה. רדוויז'ן צריכה להימכר, וכל מו"מ שנכשל מרחיק אותה ואת ציבור משקיעיה מהגאולה המיוחלת.

ההשקעה של זהר זיסאפל ברדוויז'ן

• מועדי השקעה: 12/2008-8, 8/2011
• סך השקעה: 11.9 מ' ד'
• מחירי המניה: 5.74-7.41 דולר (לעומת מחיר נוכחי של 8.24 דולר)
• רווח נוכחי מההשקעה: 3.5 מיליון דולר (תשואה של 29.9%)
• שיעור החזקה: 27.6%
• שווי החזקה: 42 מ' ד'