כך לא תפסיד את כל הכסף ב-2012

שנת 2012 תהייה לדעתי השנה המאתגרת ביותר מאז תחילת המשבר האחרון, שנקרא בזמנו משבר הסאבפריים.

יש לכך הרבה סיבות, והראשונה שבהן היא אובדן דרך. בששת החודשים האחרונים התחלפו באירופה ובעולם כולו ממשלות רבות. אם בהפיכה, באביב ערבי, במלחמת אזרחים או בגל של פרישה מרצון כפי התרחש באירופה.

השלטונות החדשים, ברוב המקרים, חדשים גם בפוליטיקה, ולרובם אין ידע או כלים לנתח את המצב, לבחון באופן מקצועי פתרונות מוצעים, או להנהיג את העם שלהם להחלטות קשות. רובם מתמודדים עם מחאות חברתיות רחבות היקף שלא מאפשרת להם לעצור את הגרעון, לשנות את סדר העדיפויות, או לאזן את התקציב שלהן. חלק מההנהגות החדשות הרי נבחרו בעקבות המחאות החברתיות.

לכן, גם אם היו עוד כלים משמעותיים בארגז הכלים של הדרג המדיני, רוב המדינאים החדשים לא ידעו או לא יוכלו להשתמש בהם.

אנו צפוים לסבול ב-2012 מהמשך אי היציבות השלטונית. רוב המנהיגים שינסו לרסן את ההוצאה, בעיקר באירופה, יפסידו את הכיסא בטרם יצליחו במשימתם. האביב הערבי שטרם הסתיים, ויש מדינות שאף שטרם התחיל בהן, יחזק את המגמה הזו. גם העמקת המשבר תחזק את אי היציבות השלטונית בעולם, ועשוי להתפתח לאיזורים "יציבים" יותר כמו המזרח הרחוק ודרום אמריקה.

הסיבה השנייה היא שתמו הכלים שבידי המדינות. הכלי המרכזי - הזרמת נזילות לשוק, לא הספיק. המדינות משכו אותו עד להרבה מעבר לקצה. כבר בסוף 2010 הכלי הזה סיים את השימוש הסביר. בסוף השנה שעברה, במידה והיה נכשל זה היה לא נעים, אבל ניתן להתמודדות.

בשנת 2011 מדינות המערב חרגו מהשימוש הסביר. הנזילות האדירה שהזרימו לשוק הופכת לחובות בצד מקבלי הנזילות. החוב האדיר הזה מומן כמובן מקרנות הפנסיה של אזרחי העולם, או מהדפסת כסף.

כפי הנראה כיום, מחד - ספק אם מישהו יוכל להחזיר את החוב. מאידך - המדינות אינן יכולות להמשיך ולמחזר את החוב, וכל סבב הנפקת אג"ח מדינה מלווה בפאניקה בשווקים.

לכן, אם לא ירשם שיפור משמעותי וברור בפעילות העיסקית בעולם, החוב הזה, בהיקף טריליוני דולרים, יהפוך לחובות מסופקים או חובות אבודים. לכך יש משמעות אחת, הפסדים עצומים לחוסכים ולמעמד העובדים. למה? כי החוב שמומן על ידי קרנות הפנסיה ולא יוחזר יביא להפסדים ניכרים בקופות. הכסף שהודפס יביא לירידה בכח הקנייה של ההון שנותר לאדם הממוצע.

כלכלת העולם היא כאוניית נוסעים ענקית השטה בלילה באוקיינוס מלא בקרחוני ענק, וכשמיכשור גילוי המכשולים שלה שבק חיים.

אז מה עושים?

כעת, אנו מביטים במצב, כפי שהוא, בלי לומר "יהיה בסדר". עלינו להעריך האם אוניית כלכלת העולם תצליח לחצות את האוקיינוס הקרחוני או שתצלול למעמקים.

כמובן שאין לאף אדם ידיעה ברורה מה יהיה, ולכן, כרגיל בתחום ההשקעות, עלינו לקבל החלטות בתנאי אי וודאות. מי שחושב שהשייט יוכתר בהצלחה יבחר באסטרטגיית "קנה והחזק". אם הוא צודק, צפויים לו חיי רווחה. מי שצופה שהצלילה בלתי נמנעת יבחר בפוזיצית שורט אגרסיבית.

קראתי כמה הערכות מלומדות של בנקים וגופים פיננסיים מובילים בעולם, שמותיהם מוכרים לכולנו והם מעסיקים מאות או אלפי אנליסטים. האחד מצהיר שזה זמן מצויין לקנות מניות, ושירידות כפי שראינו במחצית השנייה של 2011 לא יחזרו. האחר, מכובד לא פחות, מתכונן לשנה קשה ביותר, שתכללו איבוד אימון המשקיעים בשווקים וירידות חדות "אף מעבר לשפל של 2009".

ההערכה שלי היא שצפוייה שנה קשה, אולי קשה מאוד, בשוק ההון ובכלכלה הראלית. אבל,

המסקנה שלי היא אחרת:

המטרה שלי לשנת 2012 היא לשמור על ערכו הראלי של ההון שלי.

על פי מודל התשואה כנגד סיכון שלי, לא שווה לקחת את הסיכון הקיים כעת בשוק. נכון, יכול להיות שארוויח 50% תשואה בשנת 2012 אם אחזה נכון את כיון הפלגתה של האונייה. אך זה לא שווה לי. אני מוותר על כך במודע, ובתוך כך, אנסה גם לצמצם את הסיכון הצפוי לי במידה ואניית הכלכלה שטה בנתיב שלא צפיתי.

אני לא רוצה לנסות לחזות מה יקרה לאונייה באוקיינוס. אני רוצה לעמוד על החוף, ולנסות לעשות הכל כדי שהגלים לא יפגעו בי. בבחירתי זו אני מוותר על ההזדמנות להגיע לנמל היעד של האונייה, במידה ותצלח בהצלחה את האוקיינוס. בעוד כמה חודשים אשקול מחדש האם לעלות אל האונייה הבאה.

השנה לא ההסס להחזיק את ההון במזומן, במטבעות של כלכלות אייתנות יחסית. אתמקד בכלים "בטוחים" יחסית, בדגש על הגנה מפיחות בערכו של הכסף. הגנה כזו יכולה להעשות על ידי הצמדות מדדיות, מטבעיות, חשיפה למתכות יקרות או לנכסים ראליים יותר. גם הפיזור צריך להעשות בחכמה, לאור מסקנות התלות הגלובלית בין כלכלות.

בשביל להשיג תשואה אקדיש אחוז קטן יחסית מהתיק לקרנות "מתוחכמות", בהן שיטת המסחר קצרת טווח. בגלל התנודתיות הצפויה, זו איננה שנה להחזקות ארוכות בסגנון "קרן פנסיה". מנהלי השקעות ש"נכנסים לשוק" לטווח קצר יותר, תוך הגבלת הפסד לכל עיסקה וניהול סיכונים קפדני הוכיחו את עצמם ב 2008 כאחד האפיקים היחידים שהצליחו להרוויח, או להפסיד מעט, בשנה שבה השווקים איבדו 50% מערכם.

שנת 2012, תהיה שנה מאוד מהירה, תזזיתית. תהליכים שנמשכו חודשים בעבר יקרו בה תוך ימים או שעות. שנה חדשה שיתרחשו בה דברים שלא כתובים עדיין בתוכנית ה"תרחישים האפשריים" של מנהלי הסיכונים והמשקיעים בעולם.

שנת ההכרעה

שנה של הכרעה, בין הרווחה לקפיטליזם, בין הפרט לכלל, בין חיים בחוב לחיים צנועים, בין מערב ומזרח, בין מפותח ומתפתח.

בין סופו של משבר לסופה של הכלכלה, כפי שהכרנו אותה עד היום.

זו השנה החמישית ברציפות שבה אני מפרסם תחזית שנתית. תוכלו לקרוא את התחזיות לשנים האחרונות כפי שהתפרסמו כאן במדור הדעות של גלובס:

תחזיות לשנת 2011: האם הדולר ישוב לחייך? - תחזית דולר, היום שלפני הירידות - תחזית שוק ההון. לפני שעה התחיל מחיר הדירות לרדת - תחזית נדל"ן.

תחזיות לשנת 2010: התייקרות הזהב היא ספקולציה - תחזית זהב ומטבעות. יש חדש במערב - תחזית התרחשות מחאה חברתית.

תחזית לשנת 2009: היכונו לעליות חדות - תחזית סיום הירידות בשוק ההון

תחזית לשנת 2008: הדולר עוד גבוה - תחזית דולר

1. טל זהר עבדה הוא מנכ"ל FXCM ישראל, בית ההשקעות הגדול בעולם למסחר במט"ח, מדדי מניות וסחורות. נסחר בבורסה של ניו יורק (NYSE:FXCM)
2. Tzohar@fxcm.co.il
3. אין לראות בנכתב הצעה או ייעוץ למסחר במט"ח או בכל נייר ערך לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.