המחסור בהכנסות ממסים יסתכם ב-2011 בכ-3.5 מיליארד שקל, ולפיכך הגירעון ב-2011 צפוי להסתכם בכ-3.4-3.5 אחוזי תוצר - 0.5% מעל היעד (2.9%-3% תמ''ג). כך מסרו ל"גלובס" בכירים באוצר.
במשרד האוצר מתנחמים בכך שהחריגה הגיעה מצד ההכנסות - ולא מחריגה או שבירה של תקרת ההוצאה, שאכן נשמרה ב-2011. על אף שמדובר בהחמצה של יעד הגירעון, באוצר מוטרדים פחות מהחריגה המספרית עצמה - משום שהיא די מזערית - אלא בעיקר מכך שנוצרה כתוצאה מהשפעת ההאטה העולמית על המשק הישראלי.
יתרה מכך, באוצר מודאגים מהעובדה כי הקיטון בהכנסות מרוכז בחלק האחרון של השנה, דבר שמצביע באופן ברור על מגמה שלילית, על רקע ההאטה בעולם, שכבר חדרה למשק הישראלי. "נסיים את השנה סביב היעד, וזה טוב. מה שמדאיג אותנו, זה לא החצי אחוז לכאן או לשם, אלא האי-ודאות. תיכננו שהגירעון ישמש כמייצב אוטומטי - וכך היה", אמר מקור באוצר.
מציאות שונה
אלא שהבעיה הרצינית בעבור משרד האוצר, רק מתחילה: ב-2012, הגירעון צפוי להגיע ל-3.5% תוצר לפחות; בתקציב הדו-שנתי, נקבע יעד גירעון שאפתני מאוד, שכבר עודכן, לרמה של כ-2% יחידות תמ''ג - יעד לא ריאלי בעליל, לכל הדעות.
זו הסיבה, שבאוצר מתכננים לנצל את תחילת השנה התקציבית הקרבה, כדי לעדכן את תחזית הכנסות המדינה, ולפיכך גם של יעד הגירעון, כלפי מטה, כפי שנודע ל"גלובס". משרד האוצר לא נוהג לעדכן יעדים ותחזיות, שכן לעומת בנק ישראל, יש למספרים הללו משמעות מעשית.
אלא שהתקציב הדו-שנתי, פרויקט הדגל של שר האוצר, יובל שטייניץ, מחייב זאת, בגלל המגרעות שלו. נזכיר כי התקציב ל-2012 גובש במחצית 2010, לפני כשנה וחצי, כשהמצב הכלכלי היה שונה באופן ניכר.
אי לכך, כל בכירי האוצר - מנכ''ל המשרד, הממונה על התקציבים, החשכ''ל, הממונה על הכנסות המדינה, מנהל רשות המסים והממונה על מחקר וכלכלה - יתכנסו, כדי לגבש מסגרת חדשה לתקציב, שאינה כוללת פריצה בהוצאה.
נקודת השבירה
העדכונים הללו מהווים חלק מעבודת מטה ליצירת תוכנית רחבה וכוללת, שמכינה צמרת המשרד לצורך התמודדות עם המשבר הכלכלי העולמי, שמתעצם וצפוי להשפיע על המשק הישראלי. חלק חשוב מהתוכנית יהיה - כמו במשבר הקודם - העמדת ערבויות מדינה לטיפול במצוקת האשראי. את האיתות הראשון בכיוון הזה ראינו בשבוע שעבר, כאשר נציגי החשב הכללי הודיעו על הרחבת והקמת קרנות אשראי בשיתוף המגזר הבנקאי.
השאלה שמעסיקה באמת את פקידי האוצר בימים אלה, הינה מתי מפסיקים עם מדיניות "המייצבים האוטומטיים", קרי, מה תהיה נקודת השבירה שממנה יהיה צורך בשינוי המדיניות הפיסקלית.
התשובה לשאלה זו מורכבת, ואינה חד-משמעית. באוצר כבר החליטו להתרכז בשלושה פרמטרים מרכזיים: הראשון הוא הרכב הצמיחה במשק וגובהה; השני הוא התשואות לאג''ח, קרי עלויות מימון הגירעון; והשלישי, כמובן, הוא גודל הגירעון עצמו.
שינויים דרסטיים באחד הפרמטרים הללו, או בכולם ביחד, יחייבו שינוי מדיניות, קרי הקטנת הוצאה (קיצוצים) או שינוי הרכבה, או הגדלת המיסוי. במקרה שיתעורר צורך בהגדלת המיסוי כדי לכסות גירעון, מקורות באוצר אומרים, כי השינויים יבואו בכיוון של מסים עקיפים, לרבות העלאת מס ערך מוסף.
נזכיר כי המע''מ הוא מס עקיף, ששינויו אינו דורש חקיקה. כמו כן, מדובר במס שבאמצעות העלאה קטנה שלו, ניתן להשיג הכנסות גדולות, יחסית (לפי רשות המסים, כל נקודת מע''מ מניבה כ-3.6 מיליארד שקל).
בינתיים, ברשות המסים בונים על תחילת שנה חיובית מבחינת הגבייה, דווקא בגלל התפתחות לא צפויה: ב-1 בינואר 2012, יום ראשון בשבוע הבא, תיכנס לתוקף העלאת המס על דיווידנד ב-5%, כפי שנקבע בהמלצה של ועדת טרכטנברג. מהלך זה מהווה תמריץ ברור למימוש ניירות ערך.
מקורות ברשות המסים מסרו, כי בפעם האחרונה שהרשות יצאה במבצע בעל השפעות דומות (הפחתת מס מדיווידנד שמקורו ברווחים ראויים לחלוקה, מ-20% ל-12%), לפני כשנתיים (אוקטובר 2009), הוא הניב כמיליארד שקל. גם הפעם, ברשות צופים כי האזרחים יממשו, ויעדיפו לנצל את ההפחתה החד-פעמית בשיעור המיסוי. לפיכך, תוספת הכנסות צפויה להיות רשומה כבר ב-2012, על אף שהיא מתבצעת בסוף דצמבר 2011.
הגירעון
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
