הדילמה המוסרית של משקיעי אלוט

אלמלא הידיעה של סוכנות בלומברג אודות מכירת ציוד תקשורת של חברת אלוט הישראלית לאיראן הייתה בעלת קונוטציות שליליות כל כך, כל מי שמכיר את החברה היה פשוט מתפוצץ מצחוק. אלוט? מעורבת בפרשת ריגול? האם לא מדובר בספין מתוחכם שנועד לספק למוצרי החברה חשיפה מוגברת בתקשורת?

בסוף השבוע טענו, כזכור, בבלומברג, כי מוצרי אלוט, שמשמשים לניהול יעיל יותר של רוחב הפס בספקיות הגישה לאינטרנט, נמכרים לאיראן דרך מפיץ צד שלישי, ומשמשים לצנזור פעילות האינטרנט ופגיעה בפרטיות. באלוט, כמובן, הכחישו כל מעורבות. "אין לחברה יכולת לפקח על מוצריה לאחר שנשלחו למפיצים", נמסר בתגובתה הרשמית של החברה, "המפיץ מורשה למכור את מוצרי החברה רק בטריטוריה המוגדרת לו". עוד צוין כי מוצרי החברה "אינם מיועדים למטרות ריגול ומעקב".

בתמונה הרחבה, אלוט אכן מספקת טכנולוגיות שמאפשרות זיהוי ועקיבה אחרי תכנים באינטרנט, יכולות שמן הסתם משמשות גם לפעילויות פחות סימפטיות כשהן נתונות בידיים הלא נכונות. הסגמנט שבו פועלת החברה נקרא DPI (Deep Packet Inspection), והוא עוסק בניטור התכנים שעוברים על גבי רשת האינטרנט. ישנן אלפי אפליקציות שציוד התקשורת של אלוט יודע לנטר, ובין השאר הוא מסוגל לזהות האם התוכן שעובר על מכונות הניתוב (Routers) של ספקיות הגישה הוא סטטוס בפייסבוק, סרטון ביו-טיוב, שיחה בסקייפ, או סתם מייל.

על פניו, לא נראה שציוד של אלוט שהגיע לאיראן מעיד כי החברה מעורבת בסחר עם מדינת אויב כחלק מפרשיית ריגול. פרסומים בנוסח זה, עם שמות חברות אחרות, צצו לא פעם בשנים האחרונות סביב תחום ה-DPI. אבל אלוט נוטלת חלק פסיבי במאבק אחר, וייתכן שחובבי הקונספירציות ימצאו קשר ישיר בין הליך חקיקה ספציפי בארה"ב, לבין הפרסום בבלומברג.

המניה צריכה לגלם את סיכון התדמית

מדובר בדיון ארוך שנסוב סביב סוגיית "ניטראליות הרשת". אם זו תופר, יוכלו ספקיות הגישה לגבות תשלום נוסף עבור שימוש באפליקציות שצורכות רוחב פס משמעותי, כגון צפייה בסרטים או שיחות וידיאו על גבי האינטרנט. וכאן נכנסת לתמונה אלוט שכאמור יודעת לזהות מה בדיוק עובר ברשת. באירופה המהלך הזה כבר יצא לדרך, מה שתמך בהפיכת ענק הטלפוניה וודאפון ללקוח גדול של אלוט.

אחד ממנועי הצמיחה הפוטנציאלים של אלוט הוא חקיקה אפשרית לטובת מהלך כזה גם בארה"ב, אלא ששם ישנה קואליציה רחבה של מתנגדים. אלה גורסים שיישום היכולות לנטר את התוכן שמבקש הלקוח, מהווה חדירה לפרטיות ומנוגד לרוח הליברלית שעליה הושתתה רשת האינטרנט מאז הוקמה בשנות ה-60.

וכך, בעוד שהאשמות על סיוע עקיף למשטר האייטולות באיראן גרם למשקיעי אלוט לברוח מהמניה שנפלה ביותר מ-5% ביום שלאחר הפרסום, האשמות בעלות משקל פוטנציאלי כבד בהרבה, על סיוע לכאורה לתאוות הבצע של ענקיות הטלקום, לא מטרידות כלל את אותם משקיעים. להפך, המהלך הזה תומך במניה - והיה שותף בדהרה של אלוט בשנה האחרונה לעבר שווי של כחצי מיליארד דולר - לפחות נכון לעכשיו.

אז האם לא הגיע בעצם הזמן שמשקיעי אלוט יכירו במשמעויות הנגזרות של ההשקעה שלהם? הרי מחר עשוי ארגון זכויות אדם אמריקני להצביע על החברה כמי שמסייעת לפגיעה בפרטיות בארה"ב ולדרוש חקירה וענישה בהתאם - מה הם יעשו אז?

במילים אחרות, מי שלא נרתע מהחום שעולה מדיון על פגיעה אפשרית בפרטיות, שלא יתפלא כשהוא נכווה בשל האשמות על פגיעה בגולשים במדינות במזרח התיכון. בשני המקרים, תדמיתה של אלוט עומדת בסימן שאלה ועלולה להיפגע. בשני המקרים, הנושא התדמיתי של אלוט צריך להיות מגולם בסיכון שהמשקיעים לוקחים על עצמם.