עקב הרפורמות במכס: מה כדאי לייבא ביבוא אישי?

ב-4 בדצמבר דנה הממשלה בהמלצות ועדת טרכטנברג, ומבין שלל ההמלצות החשובות אושרה המלצה אחת וכולם מחאו כפיים: פטור ממכס על קניות באינטרנט עד לסכום של 1,200 שקל, כלומר פטור ממכס על יבוא אישי בדואר עד לסכום של 1,200 שקל.

הספקנים כנראה צודקים: מדובר אמנם בהטבה, אך בהיקף קטן ממה שניסו לצייר. ראשית, התקנה תפטור אותנו ממכס, אך לא ממס קנייה וממע"מ שהם המסים המשמעותיים יותר; לדברי עו"ד דוד גולדמן, לשר האוצר יש אפשרות ללכת עד הסוף, להשתמש בסמכותו ולפטור בתקנה גם ממס קנייה וממע"מ. שנית, מוצרים רבים פטורים כבר היום ממכס ללא תלות בעלותם - הודות להסכמי סחר חופשי של ישראל עם מדינות צפון אמריקה ועם מרבית מדינות אירופה ואמריקה הדרומית.

אם כך, האם אין בתקנה שום הטבה לגבי יבוא מוצרים מארה"ב וממערב אירופה, בהן מתבצעות רוב הקניות? לא מדויק. הפטור הנוכחי ממכס חל על סחורות המיובאות ואף מיוצרות באותן מדינות החתומות על הסכמי סחר חופשי. מי שקנה באינטרנט ב-2011 זוג נעליים מחנות בארה"ב ב-100 דולר, ובנעליים יש טיקט ובו כתוב Made in China, מוסה על-פי חוק במכס בשיעור 12%. אישור התקנה לפטור ממכס עד לסך של 1,200 שקל יפטור את רוכש זוג הנעליים מאותם 12% מס (שבפועל יסתכמו בדוגמה זו ב-14 דולר, בשל השפעת המע"מ).

לדברי ערן יעקב, סמנכ"ל רשות המסים, במהלך חודש ינואר תיכנס התקנה לתוקף: "התקנה תיטיב עם הציבור, משום שכיום יש קושי למייבאים להציג תעודת מקור (לגבי ארץ הייצור - ר.פ), ולכן בדרך-כלל חל כיום מכס גם ביבוא ממדינות שיש עימן הסכם סחר חופשי".

המכוניות מחוץ לחגיגה

בינתיים, שר האוצר יובל שטייניץ טרף את הקלפים וחתם ב-28 בדצמבר על צו המבטל את המכס כליל, ללא הגבלת סכום, על שורה של מוצרי צריכה - החשובים שבהם הם מוצרי חשמל "לבנים", ביגוד, צעצועים, תרופות, קוסמטיקה, צמיגים ותיקים. הצו נכנס לתוקף ב-1 בינואר והקדים את הפטור המקביל - זה החל על כל מוצר עד לסך של 1,200 שקל.

למען האמת, קשה עכשיו למצוא מוצרי צריכה שעדיין חייבים במכס. בזכוכית מגדלת מצאנו ששואבי אבק וגריל גז עדיין חייבים כנראה ב-12% מכס, וגם זה בערבון מוגבל - שכן ייתכן שהם מסתתרים בקטגוריה אחרת ברשימה הלא ברורה שפרסמה רשות המסים.

ו... כן, לא שכחנו: כמובן שיש יוצא דופן אחד גדול - הפרה החולבת של אוצר המדינה, כלי רכב וחלקי חילוף לרכב, עליהם נשאר המכס כפי שהיה - 7% ו-6% בהתאמה. על היפאנית או על הקוריאנית המשפחתית החדשה שלכם שולמו כ-7,000 שקל מכס, סכום שמתגלגל כמובן גם לשוק היד שנייה.

לא לשכוח עמלות

נכנסנו ל-eBay ושמחנו לגלות שתיק עור גדול וממותג לאישה, שעולה בארץ למעלה מ-1,200 שקל, נמכר בארה"ב בפחות מ-200 דולר. נוסיף 30-40 דולר דמי משלוח לישראל, ונתנחם בפטור החדש ממכס ובפטור הישן ממס קנייה. מה נשאר? כ-140 שקל מע"מ - ושילמנו כחוק את כל המסים.

הבעיה היא שלא בכך מסתכמות עלויות יבוא התיק: כשהוא יגיע לארץ, יתפסו אותנו חברות הבלדרות ברגע הנכון מבחינתן כדי לגבות מאיתנו עמלות: החבילה כבר על הדלפק, ריח העור החדש כבר עולה בדמיון, ואז נשלוף את הארנק שוב.

פעם הדברים היו ברורים: השולח משלם על המשלוח, המקבל מקבל. היום צריך להיות מומחה כדי לדעת מראש את העלויות שבקבלת חבילה כלשהי מחו"ל.

הצרכן הישראלי אינו יכול להיות צרכן נבון אם לא יידע מראש, ובוודאות, את העלויות הכוללות של העסקה וכך יוכל להעריך את כדאיותה. אין ברירה, אלא לצלול לפרטים (ראו בהמשך).

עד 50 דולר: החיים פשוטים

אם רכשתם בחו"ל מוצר כלשהו שמותר ביבוא לישראל, ועלותו כולל עלות המשלוח היא עד 50 דולר (או עד 75 דולר לדברי דפוס או לבגדים ונעליים שניתנו במתנה) - חל פטור מלא הן מכל סוגי המסים והן מכל סוגי העמלות, למעט במשלוח שהתקבל ב-EMS, עליו ייגבו בדואר עמלת שחרור ממכס של 34.80 שקל (קראתם נכון, למרות שאין בכלל מכס - ולמעט מעטפות "מסמכים").

בכל החברות האחרות שבדקנו - UPS, FEDEX, DHL ובשירות החבילות הרגילות של דואר ישראל - לא נשלם שקל.

יצוין כי פועלות בשוק עשרות חברות שילוח, ולכל אחת לוח תעריפים משלה ומדיניות משלה; התמקדנו בגדולות ובידועות ביותר.

כמה נשלם על חבילות שערכן 50-1,000 דולר?

בחבילות החייבות במס, שערכן 50-1,000 דולר, העניינים מסתבכים. כל חבילה בשווי של מעל 50 דולר חייבת ב-16% מע"מ, וחייבת גם במס קנייה אם קיים. מעבר למסים, יש עמלות שגובות חברות הבלדרות מהלקוח שקיבל את החבילה בארץ, וזאת בלי קשר לשאלה האם החבילה חייבת במכס או לא. הכי משתלם: לשלוח את החבילה בדואר רגיל, ולא בשילוח מהיר.

דואר חבילות רגיל: ללא עמלות

הדרך הכדאית ביותר לייבא פריט לא דחוף מחו"ל היא על-ידי שירותי הדואר הרגילים. הכלל נכון לכל סוגי החבילות ובלי קשר לתכולתן, לערכן ולמשקלן. הלקוח ישלם רק את המסים החלים על החבילה, ואין כל עמלה על טיפול בשחרור ממכס.

"חבילות רגילות" הן חבילות שנשלחו על-ידי שירותי הדואר בארץ המוצא, כגון שירות הדואר בארה"ב המכונה USPS (אין להתבלבל בינו לבין UPS הפרטית), במשלוח רגיל או בדואר רשום. משלוח מהיר עלול למצוא עצמו מועבר לידי EMS ואוטומטית מחויב בעמלות - ראו להלן.

בעבר דווח כי נעשו נסיונות ע"י הדואר לגבות עמלות גם על חבילות רגילות (במשקל מעל 2 ק"ג). משרד התקשורת, המאשר את תעריפי הדואר, אמר ל"גלובס" בתגובה: "האישור לחברת הדואר לעסוק בשירותי עמילות מכס ולגבות עמלה בגין פעילותה הוגבלה לשירותי EMS בלבד".

דואר מהיר: שורה של עמלות

* EMS:

הדואר הבינלאומי המהיר של דואר ישראל הינו שירות דומה לשירות שמציעות חברות הבלדרות הפרטיות, ובדומה לחבילות שמגיעות דרכן - גם כל החבילות ב-EMS צריכות לעבור שחרור ממכס. מי שקיבל חבילה מחו"ל שנשלחה ב-EMS, שלא ישכח ארנק בהיכנסו לדואר.

ייגבו ממנו 60 שקל עבור עמלת שחרור ממכס ברשומון קולקטיבי, 30 שקל עבור השתתפות באגרת רשומון ו-2% מסך המסים החלים על החבילה כדמי הקצאת אשראי, אך לא פחות מ-20 שקל מינימום. כלומר, 110 שקל לפחות יעלה התענוג של שחרור החבילה בדואר ישראל, המבוצע על-ידי חברת העמילות געש. על זה יש להוסיף מע"מ, והגענו ל-128 שקל.

אלטרנטיבה זולה יותר היא לבצע את שחרור החבילה עצמאית - לנסוע לבית המכס אישית ולשחרר את החבילה שם, על כל הכרוך בזה. דואר ישראל מחויב לאפשר זאת, אך גם דאג להבטיח לעצמו עמלה שמנה בגובה 81.20 שקל עבור "העברת ניירת", שמטרתה כיסוי העלויות התפעוליות הכרוכות בטיפול בחבילה. אפשר לשער כי הלקוח הממוצע יבחר לשלם 128 שקל ולחסוך התרוצצות למכס. עבור מוצר שעלה 100 דולר וחייב רק במע"מ, מדובר בתוספת עלות של 29% למחיר העסקה.

דוברת דואר ישראל, מירב לפידות, מסרה בתגובה: "בעקבות עתירה לבג"ץ, נושא גביית העמלות של דואר ישראל על חבילות EMS נבחן לעומק. בג"ץ קבע כי מבנה העלויות של הדואר כפי שהוצג הינו סביר ומשקף נכונה את עלות מתן השירות, והעמלות אושרו על-ידי בג"ץ. העמלות שגובה חברת געש באמצעות דואר ישראל הינן מהנמוכות ביותר הקיימות בישראל. חברות הבלדרות הבינלאומיות האחרות גובות מחירים גבוהים בהרבה הן בגין המשלוח עצמו והן בגין השחרור".

לזכות דואר ישראל יצוין כי העמלות הנ"ל מפורסמות בשקיפות באתר האינטרנט, בניגוד לחברות הבלדרות הבינלאומיות.

* DHL:

מבין חברות הבלדרות הבינלאומיות, חברת DHL הזולה ביותר - סך-הכול 68 שקל למשלוח בשווי 50-1,000 דולר. דמי טיפול: 30 שקל; אגרת ביטחון ורשומון: 38 שקל (שמועברת למדינה). משלוחים יקרים יותר חייבים בעמלה של 225 שקל.

* UPS:

דמי טיפול: 74 שקל; שחרור ממכס: 87 שקל; אגרת ביטחון ורשומון: 38 שקל. במשלוחים שערכם מעל 500 דולר ייגבו דמי הרשאה בסך 29 שקל. סך-הכול - 199 שקל על שחרור חבילה בשווי 50-500 דולר, ו-228 שקל על חבילה בשווי 500-1,000 דולר.

מדובר בעמלות בגין שחרור משלוח ברשומון קולקטיבי; אם יש צורך ברשומון פרטני, כגון ביבוא חלק בטיחותי לרכב המצריך אישור ממשרד התחבורה, או בחבילה בערך הגבוה מ-1,000 דולר - העמלות יסתכמו ב-450 שקל לפחות.

* פדקס:

החברה סירבה למסור ל"גלובס" את תעריפי העמלות במשלוחים שערכם מעל 50 דולר. בהתייחס לתקנה שצפויה להיחתם החודש נאמר: "למשלוחי יבוא אישי בערך של עד 1,200 שקל, אשר ייובאו במסגרת התקנות החדשות, חברת פדקס תתאים את דמי הטיפול בהתאם".

 השוואת עמלות שחרור חבילה לפי סוג המשלוח