הממשלה אישרה ההסכם עם כיל; "משאירים לציבור פירורים"

ממשלת ישראל אישרה היום (א') בישיבתה השבועית את ההסכם אליו הגיע משרד האוצר עם כיל , במסגרתו תשלם החברה כ-3 מיליארד שקל כדי לממן את שיקום ים המלח, והתמלוגים שהיא משלמת למדינה יעלו ל-10%. בהחלטת הממשלה היום תמכו 21 שרים ו-2 התנגדו (גלעד ארדן וסטס מיסז'ניקוב).

"אני מברך על החלטת הממשלה לאשר את ההסכם ההיסטורי באשר למשאבי הטבע בים המלח", אמר שר האוצר יובל שטייניץ. "ההסכם, ביחד עם התיקון לחוק עידוד השקעות הון שביצענו לאחרונה, יכניס למדינה סכום נוסף של מאות מיליוני שקלים עד מיליארד שקל בכל שנה".

"ההסכם שחתם האוצר עם כיל בנוגע לתמלוגי ים המלח שאושר בממשלה, הוא הסכם אומלל המותיר לציבור פירורים זעומים מאוצרות הטבע השייכים לציבור כולו", אמרה היום יו"ר מפלגת העבודה שלי יחימוביץ'. "ייתכן שעד לא מכבר היה הסכם שכזה מחליק בקלות, ממש כשם שבשעתו עברה בשקט עסקת השקשוקה השערורייתית, אולם הציבור בישראל בגר, והוא אינו מוכן עוד לקבל פשרות עלובות שבהן הוא מקבל פירורים ואילו מעטים מקבלים ממון רב. ההסכם מותיר רק חלק זעום מהכנסות ים המלח בידי המדינה, הוא הועבר בחוסר שקיפות ותוך מסירה מכוונת של נתונים שגויים לציבור, וקבלה שלו כמוה כהסכם כניעה".

לפי ההסכם אליו הגיעו הצדדים, מפעלי ים המלח ישלמו במזומן כ-3.04 מיליארד שקל מעלות קציר המלח, כאשר המדינה תשלם כ-760 מיליון שקל מצידה. 337 מיליון שקל מתוך סכום זה, הינו הערך של דיבידנד בהיקף של 30 מיליון שקל שמשכה המדינה בשנת 1992 למימון ביצוע ההגנות.

עוד במסגרת ההסכם, הגיעו הצדדים להסכמה על העלאת התמלוגים שמשלמים מפעלי ים המלח למדינה - כאשר אלה יוכפלו משיעור של 5% כיום לשיעור של 10% מעל כמות אשלג של 3 מיליון טונות לשנה, החל משנת 2010 ובהתאם לתביעת המדינה במסגרת הליך הבוררות; וכן מעל כמות של 1.5 מיליון טונות לשנה החל משנת 2012.

באוצר מעריכים כי משמעות הסכמה זו היא תוספת מוערכת של כ-175 מיליון שקל לשנה וכ-1.7 מיליארד שקל עד תום תקופת הזיכיון, בשנת 2,030. בנוסף, נמסר מהאוצר כי תביעתו לקבלת 291 מיליון דולר בגין אופן חישוב התמלוגים משנת 2,000, שהוגשה במסגרת הבוררות, תמשיך להתנהל.

מהחברה להגנת הטבע נמסר בתגובה להחלטת הממשלה: "החברה מברכת על אישור החלופה של קציר המלח המלא. מבחינה סביבתית, קציר המלח המלא עדיף בהרבה מהחלופות האחרות שהוצעו לאורך הדרך ולכן יש לקדם אותו במהרה, כל עיכוב בקידומו יהיה לרעת הסביבה . קציר המלח המלא, החלופה אותה קידמה החברה להגנת הטבע, היא היחידה שנותנת מענה ארוך טווח למערכת היחסים המורכבת בין התעשייה, התיירות והסביבה, באגן הדרומי של ים המלח. החברה להגנת הטבע סבורה כי יש להקצות חלק משמעותי מהתמלוגים לטובת שמירה והגנה על הסביבה באזור ים המלח".