משפטו השני של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, יוצא היום (ה') לדרך: הפרקליטות הגישה הבוקר לבית המשפט המחוזי בתל-אביב את כתב האישום בפרשת הולילנד נגד שורה ארוכה של נאשמים, ובראשם אולמרט; ראש לשכתו לשעבר, שולה זקן; ראש עיריית ירושלים לשעבר, אורי לופוליאנסקי; מהנדס עיריית ירושלים בעבר, אורי שטרית; בכירים בעירייה ויזמי הפרויקט.
מדובר בפרשה מסועפת ומורכבת במיוחד, המתארת לכאורה את אחת מפרשות השחיתות החמורות בתולדות המדינה. סעיף האישום נגד אולמרט הוא לקיחת שוחד, וזו הפעם הראשונה שאולמרט יואשם בשוחד, לאחר שבמשפטו המתנהל כעת - בפרשות טלנסקי, ראשונטורס ומרכז ההשקעות - היו סעיפי האישום המרכזיים נגדו - קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות וכן מירמה והפרת אמונים.
לבקשת הפרקליטות, הוציא הבוקר שופט המחוזי בתל-אביב, ציון קאפח, צו איסור פרסום על פרטיו של עד המדינה, המכונה "ש'", או מי מבני משפחתו, וכן על תמונותיהם ומקום מגוריהם.
כמו בכתב האישום הקודם שהוגש נגד אולמרט, גם הפעם מבקשת התביעה לקיים את המשפט בפני הרכב של 3 שופטים מחוזיים, וההחלטה בעניין זה תתקבל על-ידי נשיאת המחוזי בתל-אביב, דבורה ברלינר.
בכוונת הפרקליטות להביא את עד המדינה לעדות מוקדמת בזמן הקרוב, בשל מצבו הבריאותי.
אולמרט ויתר על שימוע
חקירת פרשת הולילנד החלה בעקבות עדותו של עד המדינה באפריל 2010. במארס 2011 החליטה הפרקליטות על העמדה לדין בכפוף לשימוע של 18 חשודים מרכזיים בפרשה, שלה הצטרפו גם פרשות נלוות - פרשות קרקעות המלח וחברת הזרע. הבוקר מסרה הפרקליטות כי החלטות ביחס לחשודים נוספים בתיק יתקבלו בקרוב.
בחודשים האחרונים נערכו שימועים לכלל החשודים, למעט אולמרט - שסנגוריו דרשו לדחות את השימוע בעניינו למחצית 2012. לאחר שפרקליטות המדינה נענתה 3 פעמים לבקשות דחיית השימוע מטעם אולמרט, היא סירבה לבקשה הרביעית, ופירוש הדבר שמבחינת מוסדות התביעה ויתר אולמרט על זכות השימוע בפרשה זו.
ההחלטות בתחום הפלילי בפרשת הולילנד מתקבלות על-ידי פרקליט המדינה, משה לדור, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, שייצג בעבר את אולמרט כסנגור פרטי, פסל עצמו מלעסוק בנושא.
כתב האישום כולל, בין היתר, את הנאשמים הבאים: מצד נותני השוחד - הלל צ'רני, יזם פרויקט הולילנד; אביגדור קלנר, ממקימיה של חברת הולילנד פארק; מאיר רבין, שהיה עוזרו האישי של עד המדינה; ודני דנקנר, יו"ר חברת תעשיות מלח, ששימש במקביל גם כסגן יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים.
מצד מקבלי השוחד - אולמרט בתפקידיו כראש העיר ירושלים ושר התמ"ת; ראש לשכתו, שולה זקן; לופוליאנסקי בתפקידיו כסגן ראש העיר ובהמשך כראש העיר ירושלים; אורי שטרית, שהיה מהנדס העיר; יעקב אפרתי, שהיה מנכ"ל משרד התשתיות ואחר-כך מנהל מינהל מקרקעי ישראל; ובכירים נוספים בעיריית ירושלים, אליעזר שמחיוף ואברהם פיינר.
העבירות העיקריות בכתב האישום הן לקיחת שוחד ומתן שוחד, הלבנת הון, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות מס.
הגדלת אחוזי בנייה בהולילנד
כתב האישום, שגובש על-ידי אנשי פרקליטות מיסוי וכלכלה, הוא הסבוך והמורכב שהוגש בישראל מעולם. הוא עוסק ב-3 פרשיות - פרשת הולילנד, קרקעות חברת תעשיות מלח וחברת הזרע.
ואולם, לטענת הפרקליטות הקו המחבר בין כולן אינו רק בזהות הנאשמים, אלא בכך ש"עניינן קידום פרויקטים של נדל"ן שונים בארץ, תוך מתן שוחד לעובדי ולנבחרי ציבור, בדגש על עבירות שליוו את הליכי התכנון בעיריית ירושלים ובמינהל".
בפרשת הפיכת "מלון הולילנד" הצנוע ששכן על רכס בירושלים לשכונה עתירת-ממדים שבה יותר מאלף יחידות דיור, פעלה לטענת הפרקליטות "לאורך זמן ובשיטתיות מערכת יחסים בין יזמי הנדל"ן ובעלי הקרקע לבין עובדי ונבחרי ציבור, כך שיזמי הנדל"ן מספקים מעת לעת את צורכיהם הכספיים של עובדי הציבור והמקורבים להם, ובתמורה פעלו עובדי ונבחרי הציבור להסרת מכשולים, דחיית התנגדויות, קיצור ההליכים התכנוניים, הגדלה ניכרת של אחוזי הבנייה, שינויים בייעוד המקרקעין, הקלות בחובות הבנייה והפחתת מסים".
העובדות שבכתב האישום מתארות מערכת תשלומי שוחד נוספים במקומות אחרים בישראל, למשל תשלומי שוחד שניתנו לכאורה בעבור קידום ענייניהם של יזמי הנדל"ן בעתלית ובחוות יבור שבצפון, בחוות שלם במרכז ובחוות מבחור באילת.
לפי עובדות כתב האישום, החל מאמצע שנות ה-90 פעל צ'רני כדי להפוך את מלון "הולילנד" שבבעלותו לשכונת מגורים גדולה וחריגה בנוף הירושלמי מבחינת זכויות הבנייה שבה. הוא פעל לשינוי ייעוד הקרקע ממלונאות למגורים, להגדלת אחוזי הבנייה במתחם ולצמצום עלויותיו כיזם, ולשם כך פעל יחד עם עד המדינה. מאחר שידע כי כוונותיו יחייבו השגת תמיכה של נבחרי ציבור ועובדים בכירים בעיריית ירושלים וברשויות התכנון, העניקו להם צ'רני ועד המדינה "טובות הנאה מופלגות".
בין השנים 1994-2007, מתואר בכתב האישום, פעלו עד המדינה ש' וצ'רני ביחד עם רבין, והעניקו טובות הנאה כספיות ואחרות לנבחרי ציבור ועובדי ציבור האחראים על קידום תוכניות הבנייה והליכי התכנון.
בסוף 1999, לאחר שנפח הבנייה במתחם גדל משמעותית וייעוד הקרקע שונה למגורים, מכר צ'רני חלק מהמקרקעין לחברת הולילנד פארק, שניהלו קלנר, ספרן וגלאון. אלה המשיכו להפעיל את ש' כדי לשחד את נבחרי ועובדי הציבור, כדי לקדם את הפרויקט.
"בפעילות שיטתית, מתמשכת, תוך ביצועה של התוכנית העבריינית, נתנו מעת לעת היזמים, ש' ורבין, טובות הנאה כספיות בשווי מיליוני שקלים, לשורה ארוכה של נבחרי ועובדי ציבור בעיריית ירושלים", נכתב בכתב האישום. התפתחה לכאורה מערכת יחסים של תן-וקח בין נותני השוחד למקבלו. "עובדי ונבחרי הציבור קיבלו טובות הנאה כספיות, ובתמורה פעלו למען קידום התכניות שהגישו היזמים".
סך טובות ההנאה שלקחו נבחרי ועובדי הציבור נאמד במיליוני שקלים. לפי כתב האישום, תשלומי השוחד הועברו תוך שימוש בשיטות שונות של העברת כספים והסוואתם באמצעות מערכת כוזבת של כיסוי ותיעוד חשבונאי.
לפי רשימות ההפקדות החשבונאיות בחשבונות הבנקים של מקבלי השוחד, קיבל אורי שטרית לחשבונו הפקדות בסך מצטבר של 1.414 מיליון שקל; וחשבונו של הארגון "יד שרה" שבניהול רעייתו של לופוליאנסקי זכה להפקדות בסך 1.329 מיליון שקל.
פרשת חברת הזרע
בפרשת חברת הזרע נטען כי קלנר וספרן פעלו להשבחת המקרקעין שבבעלות החברה, ובהם חוות שלם, חוות מבחור וחוות יבור. השניים סיכמו עם ש', שיפעל יחד עם רבין לקידום ענייני החברה באמצעות מתן שוחד למנהל המינהל, אפרתי, וכן לאולמרט, שהיה ממונה על המינהל מתוקף תפקידו כשר התמ"ת, ומזכירתו, זקן.
ואכן, בשנים 2002-2005 נתנו קלנר וספרן, באמצעות חברות שבניהולם, סך מצטבר של 1.7 מיליון שקל לידי ש' ורבין. מתוך סכום זה, לקחו לפי כתב האישום אולמרט וזקן שוחד בסך של 200 אלף שקל, וזאת בשיטות שונות של העברת כספים והסוואתם.
פרשת תעשיות מלח
בפרשת תעשיות מלח נטען בכתב האישום כי החל מאמצע שנות ה-90 פעל דנקנר לקדם הסדר מקרקעין שנחתם בין החברה למינהל, שעניינו שינוי ייעוד קרקעות בעתלית ובאילת למגורים, תיירות ומסחר.
בשנים 2002-2004, בשל חריגותו של ההסדר והיקפו, סיכמו דנקנר ורבין כי האחרון יפנה לאפרתי, כדי שיסייע בקידום ההסדר. דנקנר, טוענת הפרקליטות, "נתן לרבין בשם חברת 'תעשיות מלח' 1.1 מיליון שקל כדי שייתן טובות הנאה כספיות לאפרתי", והסווה את מתן השוחד באמצעות "שימוש במערכת כוזבת של כיסוי חשבונאי". אפרתי, נטען, קיבל לידיו לפחות 45 אלף שקל, ובתמורה פעל לקידום הסדר המקרקעין.
בין עדי התביעה: אחיו של אולמרט
בין עדי התביעה המפורטים בכתב האישום מופיע גם איש העסקים היהודי-אמריקאי מוריס טלנסקי, שהפרקליטות תבקש להביאו לעדות מטעמה. טלנסקי, כזכור, שימש כעד התביעה בפרשת מעטפות הכסף נגד אורלמט, ועדותו המוקדמת בפרשה ביאה להתפטרותו מראשות הממשלה.
לצד טלנסקי מופיעים ברשימת העדים: ראש יאח"ה, תנ"צ זיוה אגמי, וקודמה בתפקיד, תנ"צ שלומי איילון; ח"כ אורי מקלב; השר נסים זאב (ש"ס) וחברת הכנסת לשעבר נחמה רונן; יועץ התקשורת טל זילברשטיין; יוסי וירמי אולמרט, אחיו של ראש הממשלה לשעבר, וכן עמרם אולמרט; יו"ר קק"ל לשעבר, יחיאל לקט; עוזרו לשעבר של אולמרט, עובד יחזקאל; ומנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, רענן דינור.
הפרקליטות מבקשת מבית המשפט גם להקפיא את רכושם של חלק מהנאשמים, כדי שניתן יהיה לחלטו בהמשך - ובין הנאשמים הללו נמצאים דנקנר, זקן, צ'רני, קלנר, שטרית, שמחיוף ורבין.
נציין כי בעקבות כתבי האישום שהגישה הפרקליטות כנגד חברי מועצת העיר ירושלים אלי שמחיוף ואברהם פיינר, קבע היועץ המשפטי לעירייה, עו"ד אמנון מרחב, כי על חברי המועצה להשעות את עצמם מתפקידיהם הביצועיים במועצת העיר עד להכרעה במשפטם. בין היתר קבע היועץ המשפטי לעירייה כי על סגן ראש העיר, אלי שמחיוף, להשעות את עצמו מתפקידו כסגן ראש העיר.
מתוך החקירה
לופוליאנסקי לחוקרים: "טוב שלא מאשימים אותי ברצח ארלוזורוב"
ב-13 במאי 2010 עלתה חקירת פרשת הולילנד מדרגה, זאת לאחר שהמשטרה עצרה את אורי לופוליאנסקי, ראש עיריית ירושלים בשנים 2003-2008. עד מעצרו נחשב לופוליאנסקי לאדם ישר שלא דבק בו רבב.
ברוב חקירותיו מילא לופוליאנסקי את פיו מים ושמר על זכות השתיקה. בתחילת החקירה שנערכה ב-28 באפריל אמר לחוקריו: "טוב שלא מאשימים אותי ברצח ארלוזורוב".
גם ביתר חקירותיו במשטרה, כעולה מההודעות שהגיעו לידי "גלובס", הציג את עצמו לופוליאנסקי כקורבן-שווא וכמי שטפלו עליו עלילה נוראית. בין היתר אמר לחוקרים באחת החקירות: "אני מרגיש שנגרם לי עוול עצום בחשדות המופקעים שמועלים כלפיי, במעצר המיותר והמתוקשר והזוועתי ובפרסומים השקריים שמפורסמים... אני נדהם ממעשי שקרים ומניפולציות, שהם לא חלק מחיי".
אולמרט לחוקרת: "סימנתם מטרה והחלטתם שלא חשוב מה, תגיעו לבית המשפט"
ב-25 במאי 2010, התייצב ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, במשרדי היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלוד, לחקירה על מעורבותו בפרשת הולילנד. לפי חומרי החקירה שהגיעו לידי "גלובס", החקירה נפתחה אמנם בדברי נימוסין קצרים מצד אולמרט והחוקרים, אבל הנימוס התחלף מיד בוויכוח על זכויות אולמרט כנחקר ולחילופי האשמות בין אולמרט לחוקריו.
כשהטיחו בו החוקרים כי ראש לשכתו, שולה זקן, סיפרה בחקירתה כי ש', עד המדינה בפרשת הולילנד (שיזם ותיווך בהעברות הכספים האסורות) סייע לו במערכת הבחירות והעביר לאולמרט "הרבה, הרבה כסף", השיב אולמרט: "אם שולה אומרת שהיא יודעת שהוא עזר בבחירות, אז זה ידיעה שלה, שאני לא שותף לה, אני לא הייתי מעורב בזה..."
בהמשך החקירה התווכח אולמרט עם חוקריו על מהימנותו של עד המדינה. בשלב מסוים אמרה החוקרת לאולמרט כי הדברים יתבהרו בבית המשפט. אולמרט מיהר להגיב: "כבר נגיע לבית המשפט?"; החוקרת: "לא, שם הדברים יתבהרו בטוח"; אולמרט: "מאיפה את יודעת שנגיע לבית המשפט? כבר החלטתם שנגיע לבית המשפט?"; החוקרת השיבה: "אני אומרת אם וכאשר נגיע לבית המשפט"; אולמרט הזהיר: "אז בואי תהיי זהירה, סימנתם מטרה והחלטתם שלא חשוב מה, תגיעו לבית המשפט".
החוקרים לדני דנקנר: "אתה נותן תשובות כלליות שאינן נותנות מענה"
בחקירה שנערכה לדני דנקנר ב-21 באפריל 2010 בנוגע לפרשת תעשיות מלח, הטיחו בו החוקרים את החשדות המרכזיים נגדו: "אתה שילמת למאיר רבין (ששימש לפי כתב האישום כמתווך בהעברת כספי השוחד ליעקב אפרתי, מנהל המינהל) בתמורה שיפתח לך ערוץ אישי עם אפרתי במינהל, ושאפרתי ינסה ביכולות שלו לקדם את הקרקעות של חברת תעשיות מלח". מחומרי החקירה שהגיעו לידי "גלובס" עולה כי דנקנר הכחיש את הטענות מכל וכל.
בחקירה נוספת שנערכה לדנקנר כעבור כחודש הטיחו בו החוקרים כי הם עדיין אינם מבינים אילו שירותים נתן רבין לתעשיות מלח בתמורה ל-1.3 מיליון שקל שקיבל מהחברה. דנקנר השיב: "ארגון פגישות בין היועצים המשפטיים במינהל ליועצים המשפטיים אצלנו, ארגון פגישות עם מנהלים במינהל, ייעוץ בנושא התכתבויות". החוקרים לא השתכנעו: "אתה נותן תשובות כלליות שאינן נותנות מענה לכך שרבין קיבל 1.3 מיליון שקל.
כתבות
ני"ע
