"גלובס" מציג: פרופיל אישי ומקצועי של שופטי העליון החדשים

הסאגה של מינוי השופטים לבית המשפט העליון הגיעה לסיום מפתיע ביום שישי האחרון: בישיבת הוועדה לבחירת שופטים סוכם על מינוי של 4 שופטים חדשים - שופטי בית המשפט המחוזי, צבי זילברטל, נעם סולברג ואורי שהם, וכן את דיקנית הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, פרופ' דפנה ברק-ארז. בכך הושלם איוש בית המשפט העליון לשנים הקרובות.

השופטים זילברטל וסולברג ייכנסו לתפקידם מיד, במקום השופטים שפרשו באחרונה, אדמונד לוי ואילה פרוקצ'יה באחרונה; שהם וברק-ארז יחלו בכהונתם במקביל לפרישתם בחודשים הקרובים של נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, והמשנה לנשיאה, אליעזר ריבלין.

רוב המינויים אושרו בוועדה פה-אחד, בקולם של 9 החברים בוועדה לבחירת שופטים, למעט השופט סולברג שבו תמכו 8 חברים, וחבר אחד, עו"ד חאלד חוסני זועבי, נמנע. ההסכמות בין מחנה הפוליטיקאים בוועדה, בראשות שר המשפטים יעקב נאמן, לבין מחנה השופטים, בראשות ביניש, הושגו רק במהלך הדיון עצמו, שארך פחות משעתיים, אף שגישושים בין הצדדים התקיימו בחשאי לאורך השבוע שעבר.

"המינויים שעליהם החלטנו מהווים תוספת חזקה לבית המשפט העליון", אמרה ל"גלובס" חברת הוועדה, עו"ד רחל בן-ארי, "הם נותנים מענה לצרכים של העליון בכלל, ובעת הזו בפרט מבחינת תחומי המומחיות והרקע שממנו הם באים. ברק-ארז מגיעה לא מהאקדמיה התיאורטית אלא מזו המחוברת לשיח המשפטי היומיומי. התמהיל מהווה ביטוי להקשבה, לפתיחות ולסובלנות בין חברי הוועדה, והדברים לא נעשו בדרך כוחנית של הורדת ידיים".

4 השופטים החדשים משלימים את הרכבו של בית המשפט העליון. כעת, לאחר שנבחרו, הגיעה העת להניח לשיקולים שהביאו צדדים שונים לתמוך במי מהם ולהתנגד למי מהם, ולהתמקד בפניה של הערכאה השיפוטית הבכירה בשנים הקרובות. כך ייראה בית המשפט העליון בעידן שאחרי ביניש, ככל הנראה תחת הנהגתו של אשר גרוניס, שאמור להיבחר בשבועות הקרובים לנשיא העליון, ותחת הבאה אחריו בשרשרת הנשיאות, מרים נאור. בית משפט מגוון, מאוזן מבחינת תחומי המומחיות של חבריו, שאינו נעדר ברק אקדמי ומאידך מאויש באנשי השדה השיפוטי, שעלו בסולם בתי המשפט השלום והמחוזיים.

השאלה אם ניתן היה למצוא מועמדים מוצלחים מאלה שנבחרו, תישאר פתוחה. לפי שעה, ניתן להסתפק בכך שאלה שנבחרו הם ראויים דיים.

נעם סולברג: בעל תפיסת עולם שמרנית

השופט נעם סולברג מתחיל את כהונתו בבית המשפט העליון במצב בעייתי: כמי שזכה לתמיכה מוצהרת מצד גורמי ימין פוליטיים, וכמתנחל תושב אלון-שבות בגוש עציון, יהיה עליו להוריד את הקוף היושב על כתפו; ובמילים אחרות, להוכיח כי הוא אינו נוטה לכיוון פוליטי בפסיקותיו. בעוד בתיקים אזרחיים ופליליים קל יותר להתרחק מנושאים שנויים במחלוקת פוליטית, הרי שבתיקי בג"ץ שבהם יישב, האדמה טובענית יותר.

סולברג, 50, משמש שופט קרוב ל-14 שנה, 6 מתוכן בבית המשפט המחוזי בירושלים. הוא צפוי לכהן בעליון עד שנת 2032, ואם תישמר שיטת הסניוריטי במינוי הנשיא, הוא עתיד לכהן כנשיא העליון החל משנת 2028, לאחר פרישתו לגמלאות של יצחק עמית. סולברג התמחה בזמנו בפרקליטות המדינה, אצל עו"ד פליאה אלבק, ובבית המשפט העליון, ובמשך 8 שנים שימש כעוזר ליועצים המשפטיים לממשלה - יוסף חריש, מיכאל בן-יאיר ואליקים רובינשטיין, שאליו הוא מקורב מאוד. עם ביניש, לעומת זאת, יש לו חשבון פתוח, מאז ימי הפרקליטות שבהם רשם בפרוטוקול, כביכול מפיה, כי אישרה לסוכן השב"כ, אבישי רביב, להפליל גורמים תמימים בעבירות פליליות.

סולברג הוצב כמועמד לעליון כבר לפני שנתיים וחצי, ובהמשך הועלה שמו גם כמועמד לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. במרבית שנותיו על כס השיפוט טיפל בתיקים אזרחיים, והוא נחשב לשופט הייעודי בתחום תביעות לשון הרע, אם כי בשנים האחרונות פסק גם בתיקים מינהליים שהגיעו לשולחנו. הוא נחשב לאדם בעל תפיסת עולם שמרנית, אולם לא ברור אם שמרנות זו תבוא לידי ביטוי גם בהתנגדות לאקטיביזם שיפוטי מבית מדרשם של ביניש וברק. עם זאת, דוקטרינת ה"אי-שפיטות" בהחלט משחקת אצלו תפקיד.

בתחום לשון הרע נוקט סולברג קו קשוח עם אמצעי התקשורת. מקרה ידוע הוא פסק דינו, שחייב את אילנה דיין ואת תוכניתה "עובדה" בפיצוי בסך 300 אלף שקל ובשידור התנצלות, בתביעתו של סרן ר' בפרשת "וידוא ההריגה".

מספרים כי סולברג התחנך בחיפה ברוח ערכי המפד"ל של פעם. מאחר שמוסדות המדינה יקרים ללבו, הוא נוהג לא פעם לפסוק הוצאות למי שבאים להטריח את בית המשפט בעתירות סרק נגד הממסד. למשל, כשמדובר בפלסטינים המבקשים לקבל מעמד בישראל מנימוקים ביטחוניים. ביטחון, בכלל, משחק אצלו תפקיד מרכזי: באחד מפסקי הדין השנויים במחלוקת שלו, זיכה מחמת הספק שוטר מג"ב, שהואשם בהריגת פלסטיני בירייה בגבו, ופסק שלא ניתן לשלול שיחזקאל חש שחייו נמצאים בסכנה. המדינה ערערה, אך בהרכב בעליון ישב פטרונו לשעבר של סולברג, רובינשטיין, שהותיר את הפסיקה על כנה.

* גיל: 50

* תפקיד: שופט בית המשפט המחוזי בירושלים

* קריירה: התמחה בפרקליטות ובעליון. שימש עוזר ליועצים משפטיים לשעבר לממשלה. מתמחה במשפט אזרחי, בעיקר בתחום לשון הרע, וכן במשפט מינהלי

צבי זילברטל: מתרכז במשפט האזרחי

צבי זילברטל, בן 60, מונה לשיפוט בגיל צעיר יחסית: הוא מכהן על כס השיפוט זה 22 שנה, תחילה בבית משפט השלום בירושלים, וב-11 השנים האחרונות בבית המשפט המחוזי. הוא שירת כקצין בשירות קבע בצה"ל, היה סטודנט מצטיין בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, ונכלל ב"רשימת הדיקן". הוא תושב שכונת רחביה, מקורב לנשיאת העליון ביניש, שהעלתה את שמו כמועמד לעליון כבר ב-2008; וכן לקודמה בתפקיד, פרופ' אהרן ברק. על תפיסת עולמו תעיד גם העובדה ששימש בעבר כמזכיר האגודה לזכויות האזרח.

בניגוד לכמה מעמיתיו בבתי המשפט המחוזיים, זילברטל מיעט להתבלט הן בפסקי דין יוצאי דופן, והן במעורבות בפרשות בעלות עניין ציבורי. הוא מתרכז בעיקר במשפט האזרחי, בדיני חוזים, נזיקין, עשיית עושר ולא במשפט; ובמידה פחותה יותר טיפל גם בתיקים מינהליים, וישב בהרכבים פליליים. במסגרת זו, ישב זילברטל בהרכב השופטים שהרשיע את אלי פימשטיין ברצח בתו הפעוטה הודיה קדם, ובהטמנת גופתה בהרי ירושלים. בהליך אזרחי נגזר להרשעה, דחה זילברטל את דרישת פימשטיין לקבל את סרט הצילום שעליו צילם את בתו לפני הרצח; זאת, אף שהכיר בזכותו הקניינית של פימשטיין על הצילומים.

עם זאת, נראה שבתחום הפלילי מדובר בשופט שאינו מחמיר: זילברטל גזר 4 חודשי מאסר בפועל בלבד על נאשם שהורשע בתאונת "פגע וברח". הוא גם נוטה לייחס חשיבות רבה לשאלה אם נאשם הביע במהלך משפטו חרטה על העבירות שביצע, ולעניין זה יש, לדעתו, משקל רב בגזירת עונשו. בימיו כשופט שלום הרשיע זילברטל 3 פעילי ימין, שלאחר הטבח שביצע הרוצח ברוך גולדשטיין במערת המכפלה בפברואר 1994, פרסמו "דברי שבח, אהדה ועידוד" למעשה הרצח. הוא גזר על השלושה 4 חודשי מאסר על-תנאי וקנס לא גבוה בסך 1,000 שקל. בתחום הרשלנות הרפואית, זילברטל חתום על פסק דין תקדימי, שבו הוגדל באופן ניכר גובה הפיצויים בשל נזיקין בעקבות עוולה שהסתיימה במוות.

לפני כ-3 שנים השתתף זילברטל בצוות השיפוטי, שכתב את הנהלים לתוכנית הפיילוט לשמיעה רצופה של משפטים מיום ליום, במטרה לייעל את העבודה השיפוטית. זו לא הייתה תרומתו הראשונה לסדרי המנהל בבתי המשפט: ב-1997 הוא היה שותף לדו"ח הוועדה בראשות השופט אליהו מצא, שהמליצה על הקמת "מועצת שופטים" מכלל ערכאות השיפוט, שתסייע לנשיא העליון לנהל את המערכת בדרך קואופרטיבית יותר. ב"משובי השופטים", שערכה לשכת עוה"ד בעשור הקודם, קיבל זילברטל ציון גבוה יחסית, יותר בשל ידענותו השיפוטית ופחות מההיבט הסגנוני שלו.

* גיל: 60

* תפקיד: שופט המחוזי בירושלים

* קריירה: שימש כעורך דין פרטי במשך 7 שנים, ומאז מכהן 22 שנה כשופט, מהן 11 שנים בשלום ו-11 במחוזי. מתמקד בתחום המשפט האזרחי, אך ישב גם בתיקים פליליים ומינהליים

דפנה ברק-ארז: קפה עמיתים לפקולטה

זה שנים רבות לא זכה בית המשפט העליון לחיזוק כה מרשים מקרב האקדמיה המשפטית. בעבר כיהנו בו הפרופסורים אהרן ברק, יצחק זמיר ויצחק אנגלרד; הדוקטורים למשפטים מישאל חשין, אילה פרוקצ'יה, וגם הנשיא המיועד, אשר גרוניס, הוא בעל תואר דוקטור למשפטים. משפטנית כברק-ארז, מהאסכולה הוותיקה - על אף גילה הצעיר יחסית, 47, עשויה להחזיר לעליון את ההילה שממנה נהנה בעבר, להיותו בעל שיעור קומה מקצועי, מגדלור בשמי המשפט.

חודשים אחדים בלבד חלפו מאז החלה ברק-ארז את כהונתה כדיקנית הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. היא תמונה לעליון רק לאחר פרישתו של המשנה הנוכחי לנשיאה, אליעזר ריבלין, בסוף חודש מאי השנה, כך שתוכל להשלים שנה אקדמית אחת. במינויה לעליון עקפה ברק-ארז כמה מעמיתיה לפקולטה, שהיו גם הם מועמדים לעליון בשנים האחרונות, ובהם אריאל פורת, מני מאוטנר ואייל בנבנישתי.

ברק-ארז היא בראש ובראשונה מומחית למשפט מינהלי וחוקתי. היא מחזיקה בדעות ליברליות. כך, למשל, היא אחת הדוברות המובהקות מטעם האקדמיה התומכת בעיגון זכויות חברתיות במסגרת חוקי יסוד. בנוסף, היא דוגלת באקטיביזם השיפוטי מבית מדרשו של הנשיא בדימוס, ברק. היא כתבה וערכה ספרים רבים - האחרון שבהם הוא ספרה המקיף, בשני כרכים, על המשפט המינהלי בישראל - וכן קרוב למאה מאמרים אקדמיים בכתבי עת שונים. היא גם חוקרת ופרופסורית-אורחת בשורה ארוכה של אוניברסיטאות בחו"ל, ובהן הרווארד, ייל, טורונטו, פרייבורג ועוד.

בראיון ל"גלובס" לפני שבועות אחדים, הגדירה ברק-ארז את בית המשפט העליון כ"סוג של נס". מבחינה חברתית, לא תהיה לה בעיה להשתלב בנס הזה. כמי ששימשה כיו"ר העמותה למשפט ציבורי, ברק-ארז מגיעה מהמילייה של שופטי העליון בהווה ובדימוס, וחולקת עם רבים מהם את גישתם המשפטית והמוסדית. היא תומכת בהותרת זכות עמידה רחבה, שפיטות רחבה, ואיננה חוששת מביקורת שיפוטית כלפי מוסדות השלטון, לרבות על חקיקת הכנסת, ומהשמעת עמדתה בנושאים מעוררי מחלוקת, כמו גיוס תלמידי ישיבות לצה"ל.

ברק-ארז שירתה בפרקליטות הצבאית, ובהמשך פנתה לקריירה אקדמית בכור מחצבתה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי כתיבתה האקדמית מגוונים: חופש הביטוי של אמצעי התקשורת, דיני חוזים, המהפכה החוקתית, פמיניזם, צדק חלוקתי, דיני צבא ואפילו מדיניות הקרקעות והתכנון.

אם תישמר שיטת הסניוריטי בעליון, גם ברק-ארז מיועדת להתמנות ברבות הימים לנשיאה, בין השנים 2032 עד 2035.

* גיל: 47

* תפקיד: דיקנית הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב

* קריירה: למדה כעתודאית בפקולטה שבראשה היא עומדת כיום. כתבה עשרות ספרים ומאמרים, אך נחשבת למומחית בולטת למשפט מינהלי וחוקתי

אורי שהם: מתמחה בתיקי פשיעה חמורה

שופט חדש בבית המשפט העליון מבלה את שנותיו הראשונות בהבנת הדינמיקה הייחודית למוסד, ובבניית פרסונה שיפוטית, שתאפשר לו בהמשך לאזור אומץ ולפרוש כנפיים. את פירותיו הוא מתחיל לתת רק כעבור כמה שנים, ולכן לא נוהגים למנות לעליון שופטים שנותרו להם שנים ספורות בלבד עד לפרישתם בגיל 70. במובן זה, קידומו של השופט אורי שהם, שיחגוג השנה יומולדת 64, הוא חריג. אלא ששמו עלה נוכח הצורך לאייש את העליון במועמד ממוצא מזרחי. בכך, נדמה, ימלא שהם את המקום שפינה השופט אדמונד לוי בשני מובנים: הן בפרופיל העדתי, והן בתחום המומחיות המובהקת שלו, התחום הפלילי.

שהם, יליד עיראק, עלה ארצה עם משפחתו בגיל 3. את רוב הקריירה המשפטית עשה במדי צה"ל, כפרקליט פיקוד מרכז, התובע הצבאי הראשי, סגן הפצ"ר, ואחר-כך הפצ"ר, וכן המשנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים. עם פרישתו, בשנת 2001 בדרגת תת-אלוף, הוא מונה, בדומה לעמיתיו הפצ"רים לפניו ואחריו - אילן שיף ומנחם פינקלשטיין - לתפקיד שופט מחוזי. הוא פליליסט מובהק, שמתמחה בתיקי פשיעה חמורה, ובעיקר בתיקי רצח והריגה, עבירות מין וארגוני פשיעה; ובאחרונה החל לעסוק גם בתחומי משפט אחרים.

בשנים האחרונות, לאחר שגזר עונשי מאסר ממושכים על חברי ארגוני פשיעה, הוגדר שהם כשופט תחת איום והוצמדה לו אבטחה. כך למשל, ב-2009 גזר הרכב בראשותו על חאפז ומוחמד שורפי, ראשי ארגון פשיעה ביפו, 26 ו-25 שנות מאסר בהתאמה. זאת, תוך הטלת העונש המרבי, של 20 שנות מאסר על סחר בסמים, ועונשים מצטברים גם לפי חוק המאבק בארגוני פשיעה.

עיון בפסיקתו בשנים האחרונות מגלה כי שהם הוא שופט מחמיר, מבחינת חומרת העונשים שהוא נוהג לגזור. אולם על אף הרקע התביעתי שלו, הוא יודע גם לזכות: כך זיכה הרכב בראשות שהם, לפני כשנתיים, נאשם באונס ובמעשי סדום של קטינה, תוך העדפת גרסתו על פני גרסתה של המתלוננת. אולם השופטים הזהירו את הנאשם, עם זיכויו, להימנע מלצאת במסע להכפשת המתלוננת, ברוח הזמן. בפרשת אונס אחרת זיכה הרכב בראשות שהם את הנאשמים, אף שלא הטיל ספק שהמתלוננת אכן נאנסה, אך ציין שיש ספק אם הנאשמים הם אלה שפגעו בה.

שהם שפט גם בתחום עבירות הצווארון הלבן. כך, למשל, הוא גזר על עודד גולד ושלמה וחניש, שהורשעו בקבלת עשרות מיליוני שקלים במרמה ממרכז ההשקעות, עונשים של 8 ו-6 שנות מאסר, וקנס של 1.5 מיליון שקל. לפני חודשים אחדים הרשיע את אורי רש ונאשמים נוספים בפרשת הונאה מורכבת, וניסיון עוקץ באמצעות השבוי לשעבר אלחנן טננבוים. גזר הדין שייתן שהם יהיה אחד האחרונים שלו, לפני השבעתו לבית המשפט העליון.

* גיל: 64

* תפקיד: שופט המחוזי בתל-אביב

* קריירה: כיהן במגוון תפקידים בפרקליטות הצבאית: פרקליט פיקוד מרכז, התובע הצבאי הראשי, סגן הפצ"ר והפצ"ר, וסגן נשיא בית הדין הצבאי לערעורים. החל משנת 2001 מכהן במחוזי בתל-אביב