הרכב מורחב של בג"ץ, הכולל 11 שופטים, דחה הערב (ד׳) על חודו של קול את העתירות שהוגשו בשנת 2007 בדרישה לבטל את חוק האזרחות האוסר על איחוד משפחות של פלסטינים עם בני זוגם שהם אזרחי ישראל. העתירות, שהוגשו על-ידי ח״כ זהבה גלאון, האגודה לזכויות האזרח וארגון עדאלה, נדחו ברוב של 6 שופטים נגד 5, תוצאה זהה לזו שבפסק הדין הקודם שניתן בבג״ץ בעניין זה, בשנת 2006.
שופטי הרוב, שכללו את אליעזר ריבלין, הנשיא המיועד אשר גרוניס, מרים נאור, אליקים רובינשטיין, חנן מלצר וניל הנדל, הכירו בקיומה של זכות חוקתית לחיי משפחה, הנגזרת מהזכות לכבוד האדם, אך קבעו כי אין חובה לממש את הזכות הזו דווקא בישראל. עוד נקבע כי גם אם ישנה פגיעה בזכויות חוקתיות, ובהן הזכות לשוויון, הרי שזו פגיעה העומדת בתנאי פסקת ההגבלה.
שופטי המיעוט כללו את הנשיאה היוצאת דורית ביניש, השופט בדימוס אדמונד לוי, עדנה ארבל, סלים ג׳ובראן ואסתר חיות. הם סברו כי הזכות החוקתית לחיי משפחה של בן הזוג הישראלי משתרעת גם על מימושה של הזכות והקמת משפחה בישראל, וכי הפגיעה בזכות אינה עומדת בתנאי פסקת ההגבלה. כן סברו שופטי המיעוט כי נפגעת הזכות החוקתית לשוויון פגיעה שאינה עומדת בתנאי פסקת ההגבלה, וזאת נוכח העובדה שההגבלות המוטלות מכוח החוק על איחוד המשפחות חלות, ברובן המכריע, רק על אזרחי ישראל הערבים.
על המחלוקת בין השופטים אמרה הנשיאה ביניש בפסק דינה כי מחלוקת זו "סובבת סביב אחת השאלות הקשות בחיינו כמדינה הנאבקת בטרור, המתמודדת כל שנות קיומה עם בעיות ביטחון, ובה בעת עומדת על שמירת אופייה הדמוקרטי. השאלה שעמדה בפנינו היא, אפוא, מהם שולי הסיכון, שיש בידינו ליטול על עצמנו ומהם האמצעים שעלינו לנקוט כדי להגן על ביטחוננו תוך צמצום הפגיעה בזכויות אדם עד כדי המידה החיונית להגנה על המדינה ועל חיי תושביה. על אף חילוקי הדעות, כולנו שותפים להכרה בחשיבותם של ערכים אלה וחיפושנו אחר נקודת האיזון, הביאו כל אחד מאיתנו למסקנותיו".
ח״כ זהבה גלאון הגיבה ואמרה כי "תש כוחו של בג"ץ מלהאבק בגזענות. ההחלטה לדחות את העתירה שלי, של האגודה לזכויות האזרח, עדאללה, והמוקד להגנת הפרט, היא תוצאה של הקמפיין להחלשת ביהמ״ש העליון. חבל שבג״צ לא מחק את אחד הכתמים המבישים בספר החוקים הישראלי, שפוגע פגיעה אנושה בזכות היסוד לחיי משפחה ולשוויון. בכך נתן בג״צ לגיטימציה למגבלות דרכוניות על חופש הנישואין של אזרחי ישראל הערבים, לפירוקן של משפחות שלמות, ולאפליית אזרחים רק בשל השתייכותם האתנית והלאומית".
פסק הדין ניתן שעות אחדות לפני שפג המועד שבו רשאי השופט בדימוס אדמונד לוי לפרסם פסקי דין מטעמו. לוי פרש מכהונתו בגיל 70 ב-11 באוקטובר, והלילה בחצות הוא המועד האחרון שבו הוא רשאי לחתום על פסקי דין.
מדובר בגלגול נוסף של החקיקה שנחקקה לראשונה בשנת 2003, ושפסק דין מהדהד של בג״ץ ניתן בעניינה בשנת 2006.
באותו פסק דין נדחו העתירות לביטול החוק ברוב דחוק של 6 שופטים נגד 5. בראש שופטי הרוב שביקשו לדחות את העתירה, מנימוקים ביטחוניים, היה השופט מישאל חשין. בראש שופטי המיעוט היה הנשיא דאז אהרן ברק. העתירה נדחתה בקולו של השופט אדמונד לוי, שעמד על כך שהוא מצטרף לשופטי הרוב מן הטעם שמדובר בחוק זמני בלבד. ואולם לאחר שנדחו העתירות שבה הכנסת והאריכה את תוקפו של החוק, בניגוד להבטחות שנתנה המדינה לבג״ץ.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.