מסתמן: סמכויות נציב תלונות הציבור על שופטים לא יורחבו

נציב תלונות הציבור על שופטים לא יוסמך לטפל בתלונות הנוגעות לתקופה שלפני מינוים של השופטים לכהונתם. כך מסתמן בעקבות דיון שקיימה הבוקר (ד׳) ועדת החוקה של הכנסת, בהצעת החוק הממשלתית להרחבת סמכויות נציב התלונות על שופטים. זאת, בעקבות הסתייגות שהשמיעו כמה מחברי הוועדה ממתן סמכות גורפת שכזו בידי הנציב, והחשש שבכך חודר הנציב לתחומה של הוועדה לבחירת שופטים, האמונה על בחינת עברם של מועמדים לשפיטה, לפני ההחלטה על בחירתם.

יו״ר ועדת החוקה, דוד רותם (ישראל ביתנו), אמר כי יש להותיר את בחינת עברם של מועמדים לשיפוט בידי הוועדה לבחירת שופטים. ״לשם כך מתפרסמים שמות מועמדים לשפיטה חודש לפני כינוס הוועדה״, אמר רותם, החבר גם בוועדה לבחירת שופטים. ״כל אזרח רשאי להתלונן. בעבר ביטלנו מינוי שופט שנבחר עקב תלונות שהתקבלו עליו״. רותם אף ביקש מנציגת הנהלת בתי המשפט שנכחה בדיון, לברר את עמדתה של נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, בעניין זה.

נציב התלונות על שופטים, אליעזר גולדברג, התנגד בתוקף לעמדתו של רותם, ובנוסף טען כי אין לאסור על הנציב לברר תלונות נגד שופטים, רק מן הטעם שאלה התפרסמו בתקשורת. ״תפקידנו לא להותיר במערכת אנשים שאינם ראויים״, אמר גולדברג, ״אדם שלא צריך להיות שופט, צריך לעוף. לפי ההצעה, לא אוכל לברר את התלונה. מי ירוויח מכך? השופט שצריך לעוף״.