דקות מעטות אחרי סגירת המסחר אמש בוול סטריט, התחילה מניית יאהו לטפס במסגרת המסחר שלאחר הסגירה. באופן אירוני, המשקיעים שראו את המניה אמש עולה ב-3.5%, חייבים את עליית השווי הרגעית הזו לפרישתו של מי שהתנגדותו מנעה את הצפת השווי האולטימטיבית שעמדה בפני החברה בשנת 2008.
בשעתו הציעה מיקרוסופט לקנות את יאהו בתמורה לכ-45 מיליארד דולר, פרמיה של 60% לעומת שווי המניה ערב ההצעה. ג'רי יאנג, אז המנכ"ל ודירקטור, ובעל השפעה ניכרת על פעילות החברה, האמין כי יאהו שווה יותר. יתכן וזה היה המצב, אבל המשקיעים נשארו מתוסכלים. הקריסה בשווי החברה, מיד לאחר נסיגת מיקרוסופט מהעסקה, הביאה להחלפתו של יאנג בקרול בארטס באמצע 2009.
שנתיים וחצי לאחר מכן, הפרשה ההיא עדיין רודפת את יאנג. המהלך האסטרטגי שעומד על הפרק הפעם הוא מכירת חלק מרכזי בפעילות שמחזיקה יאהו במזרח אסיה, שמוערך בכ-17 מיליארד דולר. שלא כמו במהלך הקודם, כאשר יאנג היה בעמדה חזקה, אפשר להבין את האינטרס של המשקיעים לראות את יאנג מתרחק ממוקד קבלת ההחלטות, ונותן לחברה - אולי בפעם האחרונה - סיכוי לחזור לימי העבר המפוארים, או לפחות להעלות את שוויה.
העזיבה של יאנג היא גם אקט סמלי. יאנג היה השריד האחרון מהתקופה שבה הגישה לאינטרנט הייתה פלא בפני עצמו. קבלת תכנים מהירה, שילוב של דואר אלקטרוני, מסרים מיידיים, וידיאו וחדשות במגוון נושאים, היו הטיקט של יאהו למשיכת גולשים בעולם הווירטואלי ומשקיעים בוול סטריט. אבל בעידן החדש של האינטרנט, ה-Web 2.0, יאהו התקשתה לשחזר את הפלא.
בתחילת דרכה של בארטס בחברה השתמשה יאהו בסלוגן "להיות מרכז חיי האונליין של האנשים". ההתרחשות העיקרית בתחום האונליין נדדה לעבר פייסבוק ואתרי מדיה חברתית אחרים, ויאהו נדרשה מהר מאוד למצוא לעצמה דרך חדשה. ענקית האינטרנט צריכה אתחול מחודש בכדי לקפוץ קדימה, ועזיבתו של יאנג תכין את הקרקע לקראת ביצוע Refresh, לאחד הדפים הנצפים ביותר באינטרנט.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
