יעקב פרנקל: "מס יסף זה מס רטרואקטיבי; אני מתנגד לו"

על פרופ' יעקב פרנקל, יו"ר בית השקעות JP מורגן אינטרנשיונל ואחד מנגידי בנק ישראל הבולטים שהיו, עבר שבוע תזזיתי. בימים האחרונים בילה פרנקל בכמה פאנלים בדאבוס ואחרי זה הגיע לישראל כדי לשתף אותנו, בכנס הרצליה, בכמה תובנות על מצב הכלכלה העולמית וגם הישראלית. בראיון מיוחד ב"גלובס" הוא משרה קצת אופטימיות באוויר העולמית הכל כך פסימית ומציע להימנע מהעלאת מסים, לרבות הטלת מס יסף.

- אחרי הפאנלים והמפגשים בדאבוס וכאן בארץ, אתה יוצא יותר אופטימי ממה שנכנסת?

"אם אתה קם בבוקר והולך לישון בלילה עם הכותרות שגוש האירו מתפרק ומתרסק, אז כל ההסתכלות שלך היא מאוד שלילית. מצד שני, כשמסתכלים על התמונה הגלובלית ורואים שאסיה ממשיכה לצמוח בשיעור יפה, החשש מנחיתה קשה של סין התבדה, הודו ואמריקה הלטינית ממשיכות בצמיחה שלה ואפילו ארה"ב מתאוששת, אז מקבלים תמונה טיפה מאוזנת, אני לא אומר אופטימית".

- הבעיה היא אירופה.

"האתגר מתמקד בה. אירופה לא רק במיתון ברור, אלא גם במשבר קיומי , משבר של מנהיגות. לכן גם אסור לפתח יותר מדי ציפיות. צריכים להבין שהרכבת הזאת (המיתון - א.פ) כבר יצאה לדרך. מה שהם יעשו היום, יכול לשנות קצת את הסנטימנטים אבל לא את העובדה שהצמיחה הכללית באירופה תהיה שלילית. לכן המיקוד היום הוא על שני נושאים: איך לוודא שכשמגיעים ל-2013 הגלגל יתהפך, ואיך מונעים את קריסת המערכת הפיננסית והבנקאית באירופה. צריך לדעת שהגלגל לא יתהפך בכל המקומות, למשל לא באיטליה, שם גם ב-2013 תהיה צמיחה לפחות של (1%-)".

- לא יותר פשוט להיפרד ממדינות כמו יוון?

"כמה מהמדינות, בפרט יוון, פשטו רגל. היא לא הוכרזה רשמית אבל במובן הכלכלי זה ברור: יוון איננה מסוגלת לשלם את החוב שלה. אכן רבים תוהים מדוע לא מורידים את יוון מהשולחן. מתברר כי יש מלכוד משפטי ענק, הפתרון מסובך יותר ממה שחשבו".

- אז איך גורמים ל"גלגל" להתהפך?

"הבעיה של אירופה היא בעיה של יעילות כלכלית, של פריון, של תחרותיות - לא רק פיננסית. הרבה שואלים האם בכלל החתונה הזאת הייתה צריכה להתקיים כאשר מסתכלים על הפערים האדירים ברמת התחרותיות בין מדינות כמו בין גרמניה לאיטליה. מה הרעיון לממן את הגרעונות של כולם, אם אחרי שתגמרו לממן, עדיין פערי התחרותיות יהיו כאלה?".

- ומה התשובה?

"כולם היום מבינים שמטרת המימון היא להרוויח זמן. המבחן היא מה יקרה בזמן הזה. האם יעשו את השינויים הנדרשים? התחושה היא שלפחות נכון לעכשיו, הם מבינים שהם עם הגב אל הקיר והם צריכים לעשות צעדים חשובים. המבחן הוא יום-יומי".

- אז החתונה הייתה במקומה?

"אחת הטרגדיות של מערכת האירו הייתה, שהיא הפכה כלי עבור מדינות שלא התנהלו כראוי לקבל הלוואות זולות. איפה היה כתוב בספרים שיוון צריכה ללוות באותו שיעור ריבית כמו שגרמניה יכולה ללוות? הן שייכות לאותו אזור, אבל הן שונות. אחד מהלקחים עבור השווקים יהיה שיידעו להפריד בין קרדיט של איטליה לזה של גרמניה".

- מה המפתח להצלחה היום בשוק ההון?

"ראשית, ניהול סיכונים. ב-JP מורגן גורם זה ידוע כמיוחד במינו. בתקופה שאין סערות, אין הבדל בין ספינה חזקה לחלשה כולן נוסעות על המים. אבל בתקופה של סערות, ניהול הסיכונים זה הדבר החשוב ביותר. אצלנו תמיד, לפני כל החלטה, ישנו תמיד מישהו שתפקידו לשאול, ומה קורה אם? מה התרחיש הכי גרוע? האם אנחנו עומדים לעמוד בזה? האם יש לך מספיק הון לנושא הזה? ההון משחק תפקיד מרכזי. לכן אני מאוד מחזק את ידיו של המפקח על הבנקים (דוד זקן) שעומד על כך, ובצדק, שהיחס ההון של מערכת הבנקאות יהיה יותר גבוה ממה שהיה".

- אבל אתה עלול להכניס את המשק למחנק אשראי.

"זאת באמת השאלה הקשה. הדבר החשוב הוא לעשות תוכנית רב-שנתית, קרי, אתה צריך להבהיר לשווקים מה נקודת היעד הסופית ושמדיניות לטווח קצר תתאים למטרה של הטווח הארוך. השוק רוצה לדעת מה אתה הולך לעשות בסוף הדרך".

- בגלל המחאה החברתית יש קריאות להרחבה פיסקאלית, אתה מצדד בהן?

"המדיניות שמתקיימת היום היא מאוד סבירה. חלק גדול מהמדיניות מתבסס על העובדה שיש לה אמינות, ואמינות היא דבר נרכש. אתה לא בעל הבית של אמינות, אתה לוקח אותה בשכירות.

"מנגד, המחאה החברתית בישראל, כמו במקומות רבים בעולם, היא תופעה שאי אפשר לטאטא אותה הצידה, אבל היא משקפת עיוותים שהצטברו לאורך שנות דור והיא לא תקבל את הפתרון על ידי צעדים של טווח קצר. גם הפתרון חייב להיות לאורך שנים. אין הרבה אנשים שיש להם סבלנות לשמוע את המילה סבלנות, אבל אין מנוס".

- יש גם הצעות להעלות מסים כדי לממן גידול ההוצאה. יש ויכוח נוקב כעת על הטלת מס יסף. מה עמדתך?

"העיקרון שצריך להוביל אותנו הוא מה בעצם המטרה של המדיניות הכלכלית. אם התשובה היא יצירת צמיחה בת-קיימא, מקומות עבודה ועידוד חיסכון, אז אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה קורה כאשר אתה מטיל מס רטרואקטיבי על חסכונות העבר, שייתכן ואף הממשל עודדה לך לחסוך את אותם כספים. עכשיו באים ואומרים לך: אתה כבר נהיית עשיר, אז בוא נטיל עליך מס. אגב, זה מס רטרואקטיבי במובן מסוים - אני לא בעד זה. כי מה הצעד הזה עושה? האם זה מעודד חיסכון או יזמות או שינויים טכנולוגיים? אני הייתי דווקא מעודד מאוד את המגזר העסקי כי הוא זה שבסופו של דבר צריך לשכור את העובדים, להשקיע ולהתרחב".