סוף מעצבן ל"שפיציק"

בית משפט המחוזי בתל-אביב קבע אתמול (א') כי הוועד האולימפי בישראל אינו רשאי להשתמש בדמות "שפיציק", אשר נבחרה כקמע הישראלי לאולימפיאדת לונדון 2012, ולא זו אף זו - חייב אותו לשלם הוצאות משפט בסך 50 אלף שקל.

לכאורה, זה תקדים משפטי מבורך שנועד להגן על יוצר קישקשתא ועל כבוד היוצרים וזכויותיהם בכלל. אבל למעשה, הפסד פרקליטי "שפיציק" הוליד בעיה רצינית עבור מעצבים, גרפיקאים, ומפרסמים ושאר מיני יוצרים שירצו בעתיד ל"הנפיש" את צמח הצבר. שכן "הצבר" הוא סמל פולקלוריסטי ישראלי שמיוחס לילידי הארץ המחוספסים והדוקרים - שאם חופרים בהם מספיק, מגלים שהם גם מאוד מתוקים.

מעניין שאותו דור "סאברעס" כבר נושק ל-90, והסאברעס אף הוא הולך ונעלם מנוף ארצנו, אך עובדה שקופירייטרים וארט דיירקטורים ממשיכים להשתמש באייקון זה.

התקדים המשפטי הזה יכול לחול גם עץ דקל שינופש על ידי מאייר אשר יצייר לו ידיים ורגליים ושראשו יהיה צמרתו הסתורה של העץ. האם מאותו רגע, כל מי שיצייר לדקל ידיים ורגליים (שזו הדרך הכי הגיונית להנפיש דקל) יסתכן בתביעה משפטית?

דוגמה מוחשית נוספת שיכולה לקרות מחר בבוקר היא שחברת סלטי "צבר", ביוזמת קופירייטר חרוץ, תחליט לשנות את הלוגו שלהם לדמות "צברית" חביבה שתתן לשם המותג - דמות ממותגת שתהייה מבוססת על מראה הקקטוס הזה.

 קישקשתא / אייר: גיל ג'יבלי

מה הדימיון שמצאו פרקליטי קישקשתא? הביטו בבקשה בשתי הדמויות ותבחינו בעצמכם שהרעיון דומה, נשען על אותו מיתוס - אך הסיגנון שונה בתכלית.

אני לא רוצה לסכסך, אבל קישקשתא בעצמו הוא העתק מדויק לדמויותיו של ג'ים הנסון, יוצר "רחוב סומסום" ו"החבובות" בגירסתן העברית, וגם הקונספט והשימוש בתוכניות העשרה במסגרת הטלוויזיה החינוכית הם העתק מדויק מהמקור האמריקני.

אם יש הפרת זכויות, כדאי קודם לומר לפרקליטי קישקשתא "טול קורה מבין עיניך", כי זו ממש אותה גברת הנסון רק בשינוי אדרת לצמח הצבר.

זכויות יוצרים, במהותן, אמורות להגן על הסגנון הגרפי או המוזיקלי וההקשר שבו ועבורו נוצרו. כשהקריקטוריסט דודו גבע, זכרונו לברכה, נתבע ב-1992 על-ידי חברת דיסני, זה היה בגלל שהוא צייר את דונאלד דאק ולא סתם ברווז, גם בסגנון וגם בהקשר.

מבלי להיכנס עכשיו לשימוש בסמלי תרבות וערכם, במקרה של "שפיציק" מדובר בהנפשת הצבר כספורטאי בהקשר ובסיגנון גרפי שונה בתכלית.

לסיכום: ניתן ליצור דימויים מונפשים ככל העולה ביד הדמיון, כל עוד הסיגנון וההקשר שונים.

גיל ג'יבלי הוא מאייר הבית של "גלובס", קריקטוריסט ויוצר 30 שנה ויותר.