ענן שחור מרחף על היצירה הישראלית

אמירתו יוצאת הדופן של שר התקשורת, משה כחלון, על אודות חברת yes, ועמדתו כי יש לפעול למנוע את סגירתה, מחייבות את הממונה על ההגבלים העסקיים לשקול בכובד ראש את החלטתו בשאלת מיזוג החברות יס ובזק. אי-מיזוג, להערכת כל הגורמים ובראשם שר התקשורת, עלול להביא לסגירת החברה, לפגיעה אנושה ביצירה הישראלית, לפיטורי אלפי עובדים, ולמרבה האירוניה לפגיעה אנושה בתחרות ובפלורליזם, אותם עקרונות שהממונה על ההגבלים מבקש לקדם.

השקעה בשוק היצירה הישראלית הפכה בשנתיים האחרונות לסיסמה, שלצערי רבים וטובים משתמשים בה, מקדשים אותה ומרוממים אותה. אולם היא הפכה לריקה מתוכן. בשוק היצירה חשים בצמצום התקציבים מדי יום.

חברות ההפקה הולכות ומצטמצמות, יוצרים ותיקים וצעירים מחפשים את דרכם, והתרבות הישראלית מאבדת את הכישרונות החשובים שיוצרים פה חברה. הכנסת מחקה לרשות השידור מיליוני שקלים של חובות תוכן, הערוצים המסחריים כורעים תחת הנטל והמחויבויות הכלכליות, וכעת הענן סביב עתידה של חברת yes, ענן שחור שעלול לשתק את התעשייה בישראל.

חברת yes היא, בראש ובראשונה, אחת מאותם העוגנים שעליהם מתבסס שוק היצירה כולו. מאות מיליוני שקלים השקיעה החברה בשנים האחרונות בפיתוח סדרות דרמה ותעודה, שזכו לשבחים מקיר לקיר. לא אחת השקיעה החברה באותם תכנים איכותיים, אשר היה ברור שלא ייצרו רייטינג, אבל יובילו לשיח ציבורי נוקב על החברה הישראלית כולה, שיח שיוצר תרבות.

בנוסף, השקיעה החברה ויש לה זכויות רבות בקידום הקולנוע הישראלי. בסוף החודש יצעדו יוסף סידר וחבריו על השטיח האדום בטקס חלוקת פרסי האוסקר בלוס אנג'לס. סידר, יוצר ישראלי צעיר, קיבל את ההזדמנות מחברת yes, שסייעה לו ולרבים אחרים ליצור קולנוע ישראלי אמיתי.

לאור זאת, חובתו של הממונה על ההגבלים, בבואו להכריע בשאלת מיזוגן של חברת yes ובזק, לשקול היטב את משמעות החלטתו. בעליה של חברת yes אינם מענייני ואין לי אמירה לגבי זהותם, אולם עתידה של היצירה בישראל ולצידה עתידם של אלפי יוצרים, חברות הפקה ועובדים, מטרידים אותי מאוד, שכן הם הבסיס שעליו נשענת התרבות הישראלית.

תחרות ופלורליזם הם עקרונות יסוד שיש לקדם, ונדמה לי ששר התקשורת, משה כחלון, הצטיין בקידומם ואולי משום כך יש להעניק לעמדתו בשאלת עתידה של חברת yes משקל מכריע.

כמו ערוץ 10

כרגע מדובר בתקופה מכרעת, המחייבת את הממונה על ההגבלים לגלות אומץ לב ציבורי ולתת משקל לשיקולים הערכיים שבבסיס התרבות הישראלית, ולאפשר לחברת yes להמשיך ולהתקיים. כך עשה, ובצדק, עו"ד אבי ליכט, סגן היועץ המשפטי לממשלה, בחוות דעתו, שאפשרה את המשך קיומו של ערוץ 10, וכך גם על הממונה על ההגבלים לנהוג.

חשוב לזכור את היום שאחרי ההחלטה: הכותרות יישכחו, עתיד חברת yes ייגזר למוות, ואלפי עובדים יסיימו את תפקידם ויצאו לדרך-לא-דרך. חברות ההפקה הקטנות והגדולות, הוותיקות והחדשות, אם יש כאלה, יתרסקו וייסגרו בזו אחר זו, ההשקעה בתוכן האיכותי תיפגע אנושות. יוצרים צעירים ייאלצו לבחור בדרך אחרת, שוק היצירה בישראל ייפגע אנושות, ההשקעה בקולנוע הישראלי, שבו כולנו גאים תצטמצם, והתחרות והפלורליזם שכולנו מקדשים, יפנו את מקומם למונופול של חברת כבלים אחת.

רגע לפני ההכרעה, אני מאמינה שהממונה על ההגבלים, דיויד גילה, איש אחראי וראוי, ישקול את השיקולים החשובים ויחליט להעניק חיים, תרתי משמע, לחברת yes ולתעשיית היצירה כולה.

הכותבת כיהנה בעבר כיו"ר מועצת הרשות השנייה.