העיתון הוא חיה די צפויה. זה ידוע. פעמיים בשנה הוא יביא את דוח העוני, פעם אחת על מנהיג נושן שמציינים מספר שנים עגול למותו, 9 פעמים הוא יספר על דוגמנית בהריון ו-11 פעמים על נס רפואי במחלקה הפנימית. ככה זה עיתון.
ובכל זאת, יש לפעמים בריטואל הזה כמה דברים שבאמת הגיע הזמן להיגמל מהם. מותר לידיעה להיות לא חשובה אבל מעניינת, מותר לה להיות לא מעניינת אבל חשובה, מותר לה לא להיות אובייקטיבית - ובלבד שיש בה משניהם, אבל לא זה ולא זה ולא זה, ועוד כמה פעמים בכל שנה? די. נמאס כבר לחלוטין.
להלן 3 דוגמאות מתוך רבות. לידיעת העורכים.
אין גבול לאטימות
תדירות: 4-6 פעמים בשנה
מיקום: חצי שני, מיד לאחר כפולת האמצע, הפנייה קטנה בשער
תוכן: צה"ל שולח צו מילואים לחייל שנפל, מד"א שולחים חשבון לתשלום לגלעד שליט, דוח תנועה שמוגש לאסטרונאוט שלא שב, דרישת תשלום אגרה מאזרח עיוור
כותרת הגג: אין גבול לאטימות
כותרת: לפי העניין
הידיעה: 2-3 מילים ואז נקודתיים. (תיאטרון האבסורד:), סיפור העובדות באורח ציורי (כשפתחה את המכתב נדהמה רחל, אמו של סגן ד', לגלות כי מדובר ב... צו מילואים לבנה ז"ל). התייחסות זועמת מפי דודה, גיס או שכנה ("היינו המומים. איך קורה דבר כזה במדינה מתוקנת? אנחנו לא יודעים מה לומר"), הפנייה למקרים דומים בעבר (כזכור, כפי שפורסם ב"מעריב"/"ידיעות אחרונות", לפני שנתיים אירע מקרה דומה גם למשפחתו של הייל ג. שנפל ב...). תגובת דובר צה"ל/מד"א/עיריית מודיעין ("אנו מצטערים על הטעות שנעשתה בתום-לב. הזימונים יוצאים באופן אוטומטי מהמחשב, ואנו מתנצלים בפני המשפחה על עוגמת-הנפש שנגרמה לה. בעתיד ייעשה הכול כדי שמקרים כאלה לא יישנו")
תמונה: הצו/החשבון לתשלום מוחזק באצבעות רועדות
מה הבעיה: הבעיה היא שהידיעה הזו היא לא ידיעה. היא קשקוש. טעויות כאלה קורות, וזהו.
מסדרים את עצמם
תדירות: 2-3 פעמים בקדנציה
מיקום: ידיעה גדולה בשער, הרחבה בעמוד 8
תוכן: חברי הכנסת והשרים מעלים לעצמם את השכר ב-5%-7%
כותרת הגג: לזה יש זמן/כסף, מסדרים את עצמם, מח"כים ליותר, צוח"כים כל הדרך אל הבנק
כותרת: חברי הכנסת סידרו לעצמם עוד 2,000 שקל בחודש
כותרת משנה: בעוד המשק נאבק על חייו, משפרים הח"כים את תנאי העסקתם
הידיעה: פיתוח של כותרת המשנה באמצעות טכניקת המשפט נקודתיים (בעוד המשק נאבק על חייו, משפרים הח"כים את תנאי העסקתם: אתמול הם אישרו בקריאה שנייה ושלישית את העלאת שכרם ביותר מ-3%(!)), תיאור ההצבעה בכנסת, התייחסות מבודחת מפי יו"ר הישיבה (עדיף אחמד טיבי), פירוט העלאות קודמות, תגובה נזעמת מפי שלושה נציגים חברתיים (לא יעלה על וכו'), תגובת דובר משרד האוצר (תמיד טכנית: "מדובר בהעלאה שתוכננה כבר בשנת התקציב הקודמת ונדחתה עקב הקיצוצים השניים בשנת התקציב השלישית בעקבות המעבר לתקציב דו-שנתי, מהלך שהוכיח את עצמו בצורה יוצאת דופן והציל את ישראל משקיעה במשבר העולמי. ממשלת ישראל תמשיך ל...")
תמונה: לוח ההצבעה
מה הבעיה: הבעיה היא שאין שום בעיה בהעלאת שכר של חברי הכנסת. הבעיה היא בשכר הנמוך שמקבלים כתבי הכנסת, מה שגורם להם להיות נרפים ולעסוק בדיווחים כאלה שאין בהם ממש.
לא מצאו את הזמן
תדירות: פעמיים בשנה
מיקום: ידיעה בעמוד 13, הפנייה בשער
תוכן: אף נציג מהממשלה לא הגיע להלוויה/אזכרה של: חייל דרוזי שנפל/ טרומפלדור/ בגין/ גנדי/ דמות ימנית כלשהי/ בן-גוריון
כותרת הגג: עסוקים? לא מספיק חשוב, ח"כינו ח"כינו ומי לא בא?
כותרת: אזכרה לא ממלכתית
כותרת משנה: אף פוליטיקאי לא מצא את הזמן להשתתף ב...
הידיעה: פתיח רומנטי/סנטימנטלי (20 שנה חלפו מאז מותו של... בני משפחתו ומוקירי זכרו התכנסו בחלקת הקבר הקטנה שב... ומי לא היה שם? אף אחד מחברי הכנסת), תיאור קצר של האיש ופועלו, במסגרתו יושתלו רמזים לסיבות שבגינן נשכח על-ידי הממסד (כזכור, בשנת... פרש... מהממשלה בעקבות משבר... בשנותיו האחרונות נמנע מכל...), תגובה בוכייה של בני המשפחה/מוקירים ("אני מתבייש. פשוט מתבייש"), תגובת אגף ההנצחה/הנצחת אישים ("השר שהיה אמור להשתתף בטקס לקה בפסוריאזיס הנהרות ונזקק לטיפול רפואי. אנו מתנצלים בפני המשפחה/העדה/ המחנה הפוליטי")
תמונה: חלקת הקבר דמות מטושטשת במשקפי שמש
מה הבעיה: הידיעה פוגעת בזכר המנוח הרבה יותר מאשר אי-ההשתתפות של נציג הממשלה.
הטור פורסם בגיליון מארס של מגזין "פירמה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.