"שיקימו מתקן קליטת גז בים; ראשי הרשויות לא פראיירים"

בעכו ובקרית ים תישמע בקרוב צפירת הרגעה. בחדרה ובעמק חפר, לעומת זאת, ייכנסו התושבים לכוננות ספיגה. לא מדובר, חלילה, בהתרעות על נפילת רקטות, אלא באיום מסוג אחר לגמרי: האפשרות שבקרבת מקום מגוריכם יוקם מתקן קבלה לקליטת הגז ממאגרים בלב ים כמו "תמר" או "לוויתן". הפחד ממתקן הגז כבר מלחיץ את ראשי הרשויות שעשויות "לארח" את המתקן הבלתי רצוי. היכן ימוקם המתקן, מי התפשר ומי טרפד, אילו חלופות ירדו מהפרק ואילו זוכות לעדיפות גבוהה - התמונה ההולכת ומתבהרת תוצג כאן לראשונה.

13 החלופות הסופיות לאתרים אושרו היום בוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע), בראשות בינת שוורץ. בדיון השתתפו ראשי 26 רשויות מקומיות שהאתרים המוצעים נמצאים בשטחיהם או בשכנות להם. כל ראשי הרשויות הביעו התנגדות נחרצת להקמת המתקן בתחומם. ראשי רשויות שבשטחן כבר ישנם מתקני תשתית טענו כי כבר מילאו את חלקם וראשי רשויות אחרים אמרו שאסור להציב אצלם מתקני תשתית.

"יש מספיק דלק ופחם ולא צריך להילחץ", טען עדו סוקר ממטה המאבק של כפר מסריק, "שיבנו את המתקנים האלה בים. היזמים כבר יממנו להם כיפת ברזל". גורם המעורב בתוכנית אמר ל"גלובס" כי "אנחנו רואים כאן את התסמונת 'אני לא פראייר' פועלת במלוא עוצמתה. אחרי שתושבי חוף הכרמל ניצחו במאבק נגד התוכנית להקים את המתקן באזור חוף דור, ראשי המועצות האחרים רועדים מפחד מחשש שיוחלט לבנות את המתקן אצלם ושיהפכו ל'פראיירים' בעיני התושבים שלהם".

האופציה הימית נפלה

רקע קצר: תגליות הגז הימיות מאפשרות לישראל להגדיל את השימוש בגז לצורך ייצור חשמל ולהוזיל אגב כך את מחירו לצרכן. עד 80% מהחשמל במדינה ייוצר בגז, מבטיח יו"ר חברת החשמל יפתח רון-טל, אך כדי שזה יקרה חייבים להקים כאן כמה נקודות לקליטת הגז המגיע מהים. כיוון שכל הגז זורם כיום דרך תחנת הקבלה באשדוד המטווחת, הוחלט לבחון הקמת שני מתקנים נוספים מאזור חדרה וצפונה.

בסיבוב הקודם הוטל התכנון על חברת נובל אנרג'י אבל התוכנית שלה נדחתה ביולי 2010 במועצה הארצית. הפעם נעשה התכנון על ידי המדינה באמצעות צוות בראשות האדריכל גדעון לרמן. ההתנגדות למתקן הייתה נמוגה אילו המתכננים היו ממליצים להקים את כולו בים. אלא שהצוות השתכנע שהאפשרות הזו אינה הגיונית: היא כרוכה בוויתור על אמינות המתקן ואין לה כמעט תקדים בעולם. לפיכך ממליץ צוות המתכננים על מערכת משולבת של מתקני הפחתת לחץ וטיפול בים ומתקן נוסף קטן ביבשה.

בשבוע שעבר אישרה המועצה הארצית את 4 החלופות לאתרים הימיים, הנמצאים במרחק של 7.5 קילומטרים מהחוף מול מפרץ עכו, חוף דור, חדרה ונתניה (ראו תרשים). בחודש הבא תדון המועצה בהמלצות הולנת"ע לגבי האתרים היבשתיים ותבחר מתוכם אתרים לתסקיר סביבתי ראשוני. בקיץ ייבחרו האתרים הסופיים לצורך תסקיר סביבתי מפורט.

המאבק נגד מתקן הקבלה מצטייר לא פעם בתקשורת כמאבק סביבתי המובל על ידי הארגונים הירוקים. התמונה הזו פשוט אינה נכונה. הכוח המוביל במאבק הוא תושבי היישובים וראשי הרשויות שהמתקן עלול לצוץ בקרבתם. באנגלית מכנים את סוג המאבק הזה NIMBY (ראשי תיבות של "לא בחצר האחורית שלי").

הנזק האסתטי שגורמים המתקנים המכוערים לנוף, הסיכונים בטיחותיים, הבריאותיים והאחרים שעלולים להיות כרוכים בהפעלת המתקן ובהזרמת הגז - כל אלה מטרידים את התושבים. בארגונים הסביבתיים תומכים עקרונית בגז משום שהוא מחליף את הפחם המזהם, אך את התושבים זה לא ממש מעניין.

החלופות: הנימב"י ניצח את הירוקים

במהלך הדיונים על החלופות המתאימות גילו הירוקים נכונות להתגמש מול הלחץ של התושבים. הדוגמה הבולטת היא אתר תחנת הכוח חגית ליד יקנעם. האתר, שנמצא מתאים מבחינות רבות, נפסל בעבר על ידי הירוקים כיוון שהוא משמש מסדרון אקולוגי לבעלי חיים. אבל לאחרונה, בעקבות לחץ התושבים, הסכימו הירוקים לסגת מהתנגדותם. מי שלא מוותר בינתיים הוא משרד הביטחון שמתנגד בתוקף להקמת המתקן באתר מפעל פרוטרום בעכו בגלל קרבתו למתקן ביטחוני של רפא"ל.

גם האתרים באזור מפרץ חיפה וקיסריה (מקום מגוריו של ראש הממשלה) צפויים להיפסל על רקע עוצמת ההתנגדות של השכנים. מצוקי כורכר בלתי עבירים עשויים למנוע את הבחירה באתרים ליד כפר מסריק, וינגייט ולב השרון. אתרי הקינון של הציפורים הנודדות "יצילו" את האתר שליד מעגן מיכאל יחד עם הקרבה לכביש החוף שתסייע למנוע גם את הקמת המתקן במעיין צבי או בחלופות דור צפון ודרום. האתרים שמסתמנים כרגע כבעלי הסיכויים הרבים ביותר הם אתר קרקעות הצפון (ממזרח לבתי הזיקוק במפרץ חיפה); אתר חגית; האתר בקרבת מתקן טיהור השפכים בחדרה; אזור המחצבה של עין איילה ושפיה ב' וג'; אזור התעשייה של עמק חפר ומט"ש מרץ.

המתקן עצמו אמור להיות בשטח קטן יחסית של כ-90 דונם, אך הוא יהיה מצויד בלפיד (ארובה שתפלוט להבה) בגובה 100 מטר. כדי להנמיך את הלפיד לגובה של 25 מטר, למשל, יש צורך להגדיל את שטח המתקן ב-50%. בנוסף מחייב המתקן "מסדרון" ברוחב 140 מטר לאורך הצנרת המגיעה אליו, שיהיה נקי ממבנים אחרים.

משיקולי בטיחות תיאסר בנייה למגורים ברדיוס בטיחות של 600 מטר. סביב המתקן ייווצר אזור של כ-2,000 דונם שיוכל לשמש רק לתעשייה או לחקלאות. המתכננים מבטיחים כי אין כל סיכון בהפעלת המתקן, כל עוד יישמרו הנחיות הבטיחות הקפדניות. לחששות אחרים של התושבים לא יהיה כנראה פתרון: כך לגבי החשש שסביב המתקן יצמח בעתיד אזור תעשייה או הסכנה שהמתקן וסביבתו יהפכו יעד מועדף לירי טילים על ידי גורמים עוינים.

בשורה התחתונה, מאמינים גורמי התכנון, הקמת המתקן תאושר. "לא יכול להיות שמדינת ישראל, עם כאלה כמויות של גז, לא תאפשר טיפול ביבשה רק בגלל שלתושבים זה לא נוח. אנשים שוכחים שבמרחק 100 מטר מגני התערוכה יושב מתקן ענקי של פי גלילות", אומר אחד מהם, "מתקן הגז הרבה פחות בעייתי ומסוכן ממתקני הטיפול דלק, אמוניה או גפ"מ שפזורים במקומות הכי מרכזיים במדינה".

 מערכת קבלת הגז

 חלופות ימיות