פרויקט הדגל של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, המכונה "רפורמת המרפסות", נמצא בימים אלה בהליך חקיקה מזורז בכנסת. המטרה המקורית הייתה ראויה לשבח: לחתוך את כבלי הביורוקרטיה, לפשט את החוק הקיים ולשפר את מצבו של האזרח הקטן.
לצערנו, החוק שהובא השבוע בפני חברי הכנסת, ונידון בימים אלו בוועדה המשותפת לפנים ולכלכלה, הוא חוק מסורבל ומסובך, בן יותר מ-600 סעיפים. זו אחת מהצעות החוק הגרועות והמסוכנות בתולדות הכנסת. רשימה ארוכה של בעלי מקצוע מוערכים בתחום התכנון והבנייה כבר הצטרפו אלינו למאבק נגד חוק זה, ביניהם אדריכלים, שמאים, מהנדסים ועורכי דין.
על אף שרבים מהם עשויים להרוויח מהרפורמה, הם מבינים שחוק זה יפגע ביעילות של התכנון והבקרה, יגביר את השחיתות ויסכן את איכות הסביבה. אפילו סטודנט צעיר לאדריכלות לא היה מאשר את החוק הזה לאחר שקרא אותו - לידיעת אותו בוגר תואר ראשון באדריכלות, שכנראה לא טרח לקרוא בעיון את החוק, כבוד ראש הממשלה נתניהו.
הצעת החוק במתכונתה הנוכחית נראית כמכונה משומנת לריפוד כיסיהם של בעלי ההון שיש ביכולתם להעסיק סוללות של "מאכערים", עורכי דין, יועצים ולוביסטים למיניהם. אותם בעלי הון יתמרנו את המערכת בעזרת יועציהם, ואילו לאזרח הקטן לא יהיה סיכוי להבין את המערכת ולפעול בה בעצמו, אפילו לשם דבר פעוט יחסית כמו "פתיחת מרפסת". הפתח היחיד שקיים כאן הוא לשחיתות, להטיה ולניצול. קרי, למצב שבו תופעות פסולות כדוגמת הולילנד יהפכו לעניין שבשגרה.
אפליה מסוכנת
כמו-כן, ייווצר מצב אבסורדי שבו מקימים מצד אחד מספר רב של ועדות, אך מצד שני מתירים את הרסן ופוגעים במנגנוני הבקרה הקיימים היום. החוק יוצר רשת מסורבלת של כמעט 40(!) ועדות, שלחלקן סמכויות מקבילות. הדבר מאפשר למתמצאים במערכת להגיש תוכנית מסוימת למספר ועדות במקביל, ולראות איזו מהן תהיה הראשונה לאשר את התוכנית. שילוב היבט זה יחד עם רעיון "תוכנית אחת ועדה אחת", שהתווה ראש הממשלה, לפיו מספיקה ועדה אחת על מנת לאשר תוכנית שלמה, משמיט את הבלמים ואת האיזונים הקיימים במערכת הנוכחית. כיום, בלמים ואיזונים אלה מבטיחים שתוכנית בעלת השלכות רחבות תעבור לכל הפחות ביקורת של שתי ועדות תכנון שונות.
בנוסף, החוק מפלה לרעה רשויות חלשות. רק הרשויות החזקות והאמידות יוכלו לעמוד בקריטריונים היקרים שדורש החוק - הקמת שפע של ועדות מרובות חברים בלוח זמנים נוקשה. רשויות שייכשלו במשימה זו, שלחלקן תהיה בלתי-אפשרית, יאבדו את סמכויותיהן - שיועברו לוועדות אחרות הנמצאות ברשות משרד הפנים. אישור הרפורמה ללא תקצוב הולם לכל הרשויות יביא להפליה מסוכנת ופסולה ולריכוז סמכויות מסוכן ולא-דמוקרטי בידי שר הפנים.
למעשה, ברפורמה אף טמון פוטנציאל של הגדלת בעיית הסחטנות מצד סקטורים ספציפיים, בכך שהיא מוסרת לשר הפנים שלל סמכויות, כמו בחירת נציגים לתפקידים שונים בוועדות, או הקמת ועדות נוספות. עקב תחלופת השרים הגבוהה בארצנו, הלחצים הפוליטיים על שרי הפנים השונים יהיו כבדים, ותימנע האפשרות לתכנון ולחשיבה ארוכות טווח.
לבסוף, מחירי הדיור לא רק שלא ירדו בעקבות הרפורמה, הם אף יעלו. יש לכך שלוש סיבות מרכזיות. ראשית, הצעת החוק יוצרת מנגנון חדש ומסורבל שייקח שנים רבות עד שיילמד וייטמע. עקב טעויות, אי-הבנות ועתירות לבית המשפט ההליכים יצריכו הרבה יותר זמן מאשר היום. דבר זה ייצור כאוס מוחלט ומחסור חמור בהיצע הדיור.
שנית, הרפורמה צפויה להעלות את היטלי ההשבחה שהרשויות גובות על קרקעות, דבר שיעלה את מחירי הדיור. לבסוף, הרפורמה תפריט את מערכת הרישוי ותעביר את סמכויות הבקרה למכוני בקרה פרטיים, מה שייקר את התהליך.
עצוב לראות איך רק אנחנו, נציגי מפלגות האופוזיציה, שלמדו את החוק לעומקו, לוקחים חלק במרתון הדיונים שמתקיים השבוע בכנסת; אך נציגי הקואליציה מגיעים רק לשלב ההצבעות ומצביעים כמו מריונטות, בלי להבין כלל במה הם תומכים. משאב הקרקע הינו מצרך בעל חשיבות עליונה למדינת ישראל, בעיקר בשל שטחה המצומצם. על כן, כל החלטה בנושא זה צריכה להתקבל אחרי דיון רציני, בתבונה ועם מחשבה לטווח ארוך. לצערי, זה איננו המקרה כאן.
הכותב הוא פרופ' לכלכלה, לשעבר בכיר בבנק העולמי ומרכז בסיעת העבודה את חוק התכנון והבנייה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.