איראן: מחיקת ישראל מהמפה "בהחלט לא" במובן הצבאי

לקריאתו של נשיא איראן, מחמוד אחמדיניג'אד, למחוק את ישראל מהמפה, "בהחלט אין" משמעות צבאית וגישה כזו אינה חלק מ"מדיניותה של איראן". כך אמר מוחמד ג'אווד לאריג'אני, יועצו של האייתאללה עלי חאמייני ואחד מחברי הצמרת הפוליטית בטהראן, בראיון ל-CNN.

תמליל הראיון פורסם אתמול (ה') כמעט בד בבד עם פרסום הידיעה על ניתוק כל הבנקים באיראן, לרבות הבנק המרכזי, מהמסלקה הבנקאית הגלובלית SWIFT, שמאפשרת העברות כספים אלקטרוניות מכל בנק בעולם לכל בנק בעולם. ניתוק המערכת הבנקאית האיראנית מ-SWIFT הוא הסנקציה הקשה ביותר שהוטלה על משטר האייתאללות ופירושה המיידי הוא, שאיראן לא תוכל לקבל עוד תשלומים אלקטרוניים תמורת הנפט שהיא מייצאת.

בראיון קבל לאריג'אני שהסנקציות שמוטלות על ארצו חורגות אפילו מרף אי-ההגינות, אך הכחיש שיש להן השפעה כלשהי: "האם הן פוגעות ביכולתה של איראן לפתח את מתקניה הגרעיניים למטרות שלום? בהחלט לא, ולכן הסנקציות הן כישלון".

הוא אמר, שאם איראן תותקף, היא לא תוציא מכלל אפשרות התקפת טילים על ישראל או סגירת מצרי הורמוז. כדבריו: "אני רוצה לחזור על משפט שאמר הנשיא ברק אובמה: כל האפשרויות מונחות על השולחן".

לאריג'אני ציין, שאיראן דורשת שקיפות רבה יותר מהמערב, לפני שתתיר לפקחים בינלאומיים להיכנס למתחם הצבאי פרצ'ין, מדרום לטהראן. איראן הכחישה שנערכו ניסויים גרעיניים באתר, אך גורמים מערביים חושדים, שבמקום נערכו ניסויים בנפצים לפצצה גרעינית בתחילת שנות ה-2000. דיפלומטים בכירים אמרו לכתבת CNN, כריסטיאן אמאנפור, שאיראן הפסיקה בפתאומיות את כל העבודות ליישומים צבאיים של תכנית הגרעין שלה ב-2003. אך מדינות המערב רוצות לשלוח פקחים לאתר כדי לוודא שאכן כך הדבר.

"המשוואה פשוטה; אם הקהילייה המערבית מבקשת מאיתנו שקיפות רבה יותר, אנו מצפים ליותר שיתוף פעולה בשני קווים מקבילים", אמר לריג'אני. "צעד אחד של שיתוף פעולה מצידנו, וצעד אחד של שיתוף פעולה מהמערב, מפני שליבנו מלא חשדות לגבי הכוונות של אמריקה והמערב".

איראן החלה להיערך זה מכבר לניתוקה מרשת SWIFT. רשת NBC מסרה אמש, שכבר עכשיו נוהגים סוחרים איראניים להפליג לדובאי, בצד האחר של המפרץ הפרסי, עם מזוודות מלאות שטרות כדי להפקיד את הכספים בבנקים מקומיים.

לפי פייננשל טיימס, תפוקת הנפט באיראן הידרדרה עתה לרמתה הנמוכה ביותר מזה עשר שנים והיא מוסיפה לרדת. טהראן מוכנה לקבל עתה בעבור הנפט שלה לירות טורקיות או מטבעות של מדינות אחרות באזור, במקום דולרים ואירו. היא מוכנה אפילו לקבל קופסות שימורים ומכסחות דשא במקום מזומנים תמורת הנפט.

"איראן מייבאת סחורות מסין והודו תמורת נפט במקום מטבע זר, ואין לנו שום בעיה עם זה", אמר נגיד הבנק המרכזי של איראן, מחמוד באהאי.

ג'יי קרני, דובר הבית הלבן, אמר אתמול, כי ניתוק איראן מ-SWIFT הוא חלק מתהליך הידוק הסנקציות ובידודה של איראן. "המטרה היא להבהיר להנהגה האיראנית שלעקשנותה יש מחיר... המטרה היא להעלות את מחיר הסרבנות".

בראיון ב-NBC אמר ראש ממשלת בריטניה, דייוויד קאמרון, המבקר בוושינגטון, כי הוא מתנגד להתקפת מנע ישראלית באיראן בשלב זה.

"במצב הנוכחי, איני חושב שפעולה צבאית ישראלית תהיה מוצדקת", אמר קאמרון. "אינני חושב שיהשראלים צריכים לנקוט פעולה עתה. אמרנו להם זאת והדגשנו שלא נתמוך בהתקפה כזו אם אכן היא תוצא אל הפועל. הבהרנו זאת היטב. אני ידיד ישראל. לישראל יש זכות קיום כמדינה דמוקרטית. חשוב מאוד מאוד שישראל תדע שיש לה בעלות ברית כמו ארה"ב והממלכה המאוחדת".

קאמרון חזר על העמדה האמריקנית, שלפיה נותר עדיין זמן כדי להמשיך ולהדק את הסנקציות ולהבהיר לאיראן שהיא תוכל להשתמש באנרגיה גרעינית לצרכי שלום אם היא תוותר על שאיפותיה להיות מעצמה גרעינית צבאית.

שאלה: האם קשה יותר לשאת ולתת על כך עם הישראלים בשעה שהם אומרים שעצם קיומם מונח על כף המאזניים?

קאמרון: "אני מבין לגמרי מדוע לישראלי יש תחושות חזקות כל כך בנושא זה. גם אני חש כך. איני רוצה להיות עד להימצאות נשק גרעיני בידי איראן. כמובן, מדובר קודם כל בישראל והמזה"ת מפני שאיראן הכריזה שהיא רוצה למחוק את ישראל מעל המפה. חוץ מזה, הדבר יוביל למירוץ חימוש גרעיני באזור".

הוא הוסיף, כי איראן גרעינית תהיה איום על ביטחונה של בריטניה עצמה. "יש סכנה שאיראן תרכוש יכולות לתקוף בטווחים ארוכים (מעבר למזה"ת)", אמר קאמרון. "ברור לי לגמרי, שמניעת נשק גרעיני מאיראן היא אינטרס בריטי. לכן אנו, יחד עם בעלות הברית שלנו, נוסיף להגביר את הלחצים על איראן. אנו נפעל תמיד יחדיו".