"לקראת סוף השנה פישר ישנה כיוון וצפויה העלאת ריבית"

הוועדה המוניטארית בבנק ישראל החליטה הערב (ב'), כצפוי, להותיר את שיעור הריבית לחודש אפריל ללא שינוי על 2.5%. במקביל, החליטה מחלקת המחקר בבנק ישראל להעלות את תחזית הצמיחה ל-2012 לרמה של 3.1%, לעומת תחזית קודמת של 2.8%.

עידן אלקבץ, בעלים ומנכ"ל משותף בעתיד משכנתאות, אומר בתגובה להחלטה כי "הנגיד נמצא במלכוד - מצד אחד משבר החובות באירופה עדיין משפיע על המשק והדבר ניכר בשיעור הצמיחה שירד, מה שאמור לגרום לבנק ישראל להוריד ריבית על מנת להניע מחדש את הפעילות במשק על ידי הגדלת ביקושים. מצד שני - נגיד בנק ישראל עוקב אחר מרכיב מחירי הנדלן בשוק במדד המחירים לצרכן נתון זה מצביע על המשך עליית מחירים מינורי".

"החשש של בנק ישראל הוא להוריד את הריבית ולתדלק את שוק הנדלן מחדש מאחר והפחתה נוספת של ריבית תוביל לירידה מצטברת של 1% בריביות וזו כבר הפחתה משמעותית שעלולה להגדיל מחדש את הביקושים לדיור דבר שיוביל להמשך עליית מחיר. בנוסף לכך אנחנו עדים לכך שהצפיות לאינפלציה שנגזרות משוק ההון עלו בחודשיים האחרונים מרמה של 1.9% לרמה של 2.6% נתון נוסף שימנע מבנק ישראל להפחית ריבית. הותרת הריבית ללא שינוי תעצור את ירידת הריביות הצמודות והלא צמודות במשכנתאות כלומר ההחזרים החודשיים שיתקבלו ללקוחות זהים לאלו שהתקבלו בחודשיים האחרונים".

גולן ספיר, משנה למנכ"ל סיגמא בית השקעות, אומר כי "ההחלטה החודש הייתה קלה לנגיד באופן יחסי. כפי שצפינו לפני מס' חודשים, תהליך הורדות הריבית קרב לסיומו. ציפיות האינפלציה שאמנם התמתנו קלות, נמצאות בסביבת 2.5% וזאת עוד לפני המדדים העונתיים של מרץ ואפריל שיעלו, להערכת סיגמא, ב-0.8% במצטבר. הנתונים החיוביים המגיעים מארה"ב לצד הרגיעה בשווקים באירופה מביאים לרגיעה בצורך בהקלה נוספת ומאפשרים לנגיד אורך רוח להתבוננות במצב ומספיק 'שומן' לתגובה במידת הצורך".

אורי גרינפלד, מנהל מחלקת המאקרו בפסגות: "ההחלטה של בנק ישראל להותיר את הריבית על כנה עקבית עם חששות הבנק להרעה בפעילות הכלכלית במשק. לפי האינדיקטורים האחרונים, נראה כי ההאטה בקצב הצמיחה שהחלה במחצית השנייה של 2011 נמשכת ואף מחריפה, כאשר כבר בחודשים הקרובים צפויה עלייה בשיעור האבטלה. הציפיות האינפלציוניות במשק אמנם עלו בחודשיים האחרונים, אולם עיקר העלייה נובעת מגורמי היצע חיצוניים הנוטים להיות זמניים, ולכן בנק ישראל אינו משנה את מגמת המדיניות המוניטארית וממשיך להנהיג מדיניות מרחיבה".

יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון: "למרות העלייה בציפיות האינפלציה, בנק ישראל מציין את הגורמים העונתיים אשר מסבירים את רוב העלייה בציפיות וגורמי ההיצע (חשמל ודלק) ולא גורמי ביקוש בציפיות. לפי הערכתנו, אין לפסול אפשרות של הורדה נוספת בריבית בחודשים הקרובים, אך לקראת סוף השנה הנטייה במדיניות המוניטארית תשתנה וצפויה העלאת ריבית".

"סביר להניח שהריבית תישאר ללא שינוי גם בחודשים הקרובים"

האסטרטג הראשי של קבוצת איילון יניב פגוט: "פישר מעריך כי ההסתברות לתרחיש יום הדין באירופה יורדת וכפועל יוצא הוא מעדכן את תחזית הצמיחה של ישראל כלפי מעלה לשנים 2012-2013. למעשה, פישר גם מתבסס על הנחת יסוד שלפיה היציבות הגיאו-פוליטית במזה"ת תישמר, ושלא תהיה השפעה המהותית על מחירי האנרגיה. אם עד כה עידוד הצמיחה היה המשימה מספר 1 של הבנק המרכזי, הרי שהחלטת הריבית הנוכחית מחזירה את שמירת תוואי האינפלציה למרכז הבמה. לאור תחזית האינפלציה לארבעת הרבעונים הקרובים, בשיעור של 2.6%, מרחב הפעולה המוניטארי של הבנק מצטמצם".

מנכ"ל קבוצת פריקו יוסי פריימן: "החלטת בנק ישראל מתבקשת שכן חוסר היציבות בזירת המט"ח המקומית, יחד עם נטישת המשקיעים הזרים את האחזקות השקליות מונעים ממנו להוריד את הריבית. למעשה, בנק ישראל מאותת בהחלטה זו כי הוא מעוניין להימנע מיצירת תנאים ללחצים אינפלציונים ולאי יציבות בשוק המט"ח המקומי, ועל כן הוא בוחר לנטוש באופן זמני את תוואי הפחתת הריבית הנוכחי".

אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי בכלל פיננסים: בתרחיש המרכזי בנק ישראל ימנע משינוי הריבית לפחות עד לאחר פרסום מדד אפריל באמצע חודש מאי, כשהוא ימתין ויבחן אם ציפיות האינפלציה אכן יורדות. "להערכתנו ציפיות האינפלציה ל-12 חודשים יירדו לאחר פרסום מדד אפריל מכ-2.8% ל-2.3%".

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן המקרו של דש בית השקעות: "בנק ישראל משדר בהודעת הריבית איתותי הרגעה לגבי מצב הכלכלה בישראל, כאשר הוא מעלה את תחזית הצמיחה ומציין שהחשש מפני ירידה נוספת בקצב גידול התוצר בישראל פחת. לא פחות מעניינים מהנושאים אליהם התייחס בנק ישראל בהודעתו הם דווקא הנושאים עליהם בחר שלא להרחיב, אשר עומדים היום במרכז השיח הכלכלי, ולהם עשויה להיות השפעה מהותית על מצב המשק. כך, אין אזכור לרפורמות שונות שהממשלה מעבירה ממש בתקופה זו, להם כבר יש השפעה מהותית, לדוגמא על התפתחות האינפלציה במשק ועל מצב החברות. כמו כן, לא מזכיר בנק ישראל את הפריצה התקציבית של הממשלה, שגם לפי הפרסומים השונים של בנק ישראל עצמו, וגם לפי דברים שנאמרו ע"י הדוברים הרשמיים של הבנק ממש לאחרונה, עלולה להשפיע על הכלכלה ועל מדיניות הריבית. סביר להניח שהריבית לא תשתנה גם בחודשים הקרובים, כי אין במשק לחצי אינפלציה של ממש אשר דורשים טיפול של הבנק המרכזי".

אמיר חייק, מנכ"ל התאחדות התעשיינים: "על הוועדה המוניטארית המייעצת של בנק ישראל להמשיך ולנקוט במדיניות ריבית זהירה ואחראית, תוך בחינת האפשרות להפחתת ריבית בתקופה הקרובה, זאת לנוכח השילוב של מחנק אשראי במשק, תיסוף השקל ונסיגה ביצוא. נזכיר, כי הריבית השקלית עדיין גבוהה יחסית לריביות הן בארה"ב והן בגוש האירו. הורדת הריבית תסייע בריסון הלחצים לייסוף השקל ולחיזוק כושר התחרות של היצוא הישראלי, אשר מתמודד עם סביבה כלכלית-עולמית מאתגרת ביותר".

רונן מנחם, יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי-טפחות: "אם לא תהיינה הפתעות לרעה בתחום הכלכלי, סבב הורדות הריבית הגיע לסיומו; לא זו בלבד, הסיכוי לכך שהריבית תעלה במחצית השנייה של השנה גדל".

לדברי נשיא להב, (לשכת העצמאים והעסקים בישראל) עו"ד יהודה טלמון: "הסכנה בשל ההאטה במשק גבוהה מהסיכונים לאינפלציה ועל כן יש להוריד את הריבית. אני קורא לממשלה ליזום מהלכים שימנעו מצב של מיתון צפוי בין היתר באמצעות הורדת הריבית".