השעה עשר וחצי בלילה, והבחור הצעיר וחובש הכיפה השחורה שנכנס לחנות הזעירה שבמערב רחוב אלנבי בתל-אביב משדר לחץ. העיניים שלו מתרוצצות במהירות לכל עבר והדיבור שלו תזזיתי ומקוטע. הלחץ שלו לא נובע מהרכישה שהוא עומד לבצע, וגם לא מהעובדה שניידות משטרה חולפות על הכביש שלידנו מדי כמה דקות. הדברים הללו לא מטרידים אותו בכלל. הסיבה שהוא לחוץ היא שאחרי חיפוש קצר, המוכר שמולו מודיע שמלאי ה-"VIP" - תערובת עלים שרוססה בחומר כימי - אזל. על שלטי הפרסום של ה-VIP מצוירים עלי קנביס בולטים ומשתמשים מספרים כי האפקט של עישון החומר דומה מאוד לזה של הקנביס, אך חזק ממנו משמעותית - פי 40 (!) לפי גורמים מקצועיים.
"תסתכל עוד פעם. בטוח יש לך שקית אחת. אפילו קטנה, של 5 גרם", מבקש הבחור עם הכיפה.
"אחי, נגמר ה-VIP. אם אתה רוצה יש 'אלנבי', 'אוקסיג'ן', 'עליסה בארץ הפלאות'. מה שאתה רואה על המדף כאן".
"בדוק?", הבחור לא מוותר.
"בדוק! אם אתה חם על ה-VIP, תמשיך הלאה. בחנות הבאה בטח יש לו", עונה המוכר, שמאבד סבלנות במהירות.
הלקוח המאוכזב יוצא מהתחנה הזעירה אל הרחוב, אבל הוא לא צריך לכתת את רגליו יותר מדי. 10 מטרים מערבה נמצאת התחנה הבאה. כמו קודמתה, גם התחנה הזו מקושטת בפוסטרים צעקניים ובאורות ניאון בוהקים שמכריזים על הסחורה שבפנים: "אמסטרדם 10 גרם", "מיסטר נייס גאי", "קטורת".
אם הבחור הצעיר לא ימצא את מבוקשו פה, הוא יאתר במרחק יריקה מספיק אלטרנטיבות אחרות. בחודשים האחרונים נפתחו באלנבי לפחות 10 חנויות דומות, שחלקן אפילו לא מנסה לשדר מראית-עין של פיצוצייה רגילה. במקביל, צצות לאחרונה חנויות דומות באזורים אחרים בתל-אביב, וגם בערים אחרות. מוכרים בהן בצורה הגלויה ביותר מגוון רחב של קנבינואידים סינתטיים רבי עוצמה, אך חוקיים לגמרי. המחיר: 10 שקלים לגרם. לשם השוואה, מריחואנה אמיתית נמכרת כיום בתל-אביב תמורת כ-75 שקל לגרם. בחלק מהמקומות, אם תבקשו יפה ולא תעוררו חשד שאתם בלשים, המוכר ישמח להיעלם לרגע מאחורי וילון ולחזור אליכם עם שקית קטנה של קפסולות חגיגת שהוצאו מחוץ לחוק כבר לפני כמה שנים. 8 קפסולות לבנות-כסופות של החומר יהיו שלכם תמורת 100 שקל.
כך הופיעו סמי המעצבים
סוגיית סמי הפיצוציות עלתה שוב לסדר היום בתחילת השבוע שעבר לאחר שחייל בן 21 נמצא ללא דופק ונשימה. ערב לפני פטירתו חגג החייל את יום הולדתו ה-21 ומקורות המכירים את פרטי המקרה מספרים שחבריו העידו במשטרה שהחגיגה כללה עישון של חומר הידוע בכינוי "מיסטר נייס גאי" לצד שתיית אלכוהול. אותם המקורות משוכנעים שהעלים המרוססים בתערובת הכימית שיחקו תפקיד מרכזי במות החייל.
"אנחנו לא יודעים מה בדיוק קרה שם, אבל ההערכה של אנשי המקצוע היא שהוא כנראה נפטר מהתקף לב. יכול להיות שהחומר הזה גרם ללחץ דם גבוה במיוחד, השפיע על מערכת העצבים או אפילו גרם לנזק מוחי מסוים. יכול בהחלט גם להיות שהחומרים האלה עוררו אצלו בעיה רפואית רדומה שהוא אפילו לא היה מודע אליה", אמר אחד מהם ל-G.
ההיסטוריה הישראלית הלא ארוכה של סמי הפיצוציות - או "סמי מעצבים", כפי שהם מכונים בעולם - היא התמצית הטרגית של המדיניות הבינלאומית שמתנהלת זה כ-3 עשורים תחת השם "המלחמה הגלובלית בסמים". מאז הכריז ממשל רייגן בתחילת שנות ה-80 על פתיחת המאבק, וגרר אחריו את כל מדינות המערב, תעשיית הסמים הבינלאומית שמעורכת ב-320 מיליארד דולר בשנה רק הולכת וגדלה.
בעשורים הללו לא ירד שיעור המשתמשים בסמים הקשים בעוד שיעור המשתמשים במריחואנה דווקא עלה. לא רק שהחומרים שנצרכים הפכו לחזקים ולמסוכנים משהיו לפני כמה עשורים, אלא שהגישה הציבורית לסמים השתנתה - ובצורה אחרת מהכיוון שאליו שאפו הממשלות השונות. השימוש בסמים, שפעם הוקע על-ידי הזרם המרכזי של החברה ונתפס כפעילות של אנשי שוליים, הפך לנחלתם של בני כל המעמדות בחברה. בישראל, למשל, עישון חשיש בשנות ה-70 היה מסמן אותך כפושטק לא נורמטיבי או במקרה הטוב כאמן מעופף. כיום קשה למצוא בישראל מסיבה בלי שאכטות, שורות או כדורים.
התקציבים שהפנו הממשלות כדי לנהל את המלחמה הגלובלית הזו כמעט לא נתפסים. כך, למשל, ב-2011 הסתכמו ההוצאות הישירות של הממשל הפדרלי בארצות-הברית על המלחמה בסמים ב-23.44 מיליארד דולר. כשמצרפים לסכום זה את הוצאותיהן של 50 המדינות שמרכיבות את ארצות-הברית, מגיעים לסכום של 54.14 מיליארד דולר. במילים אחרות: משלם המסים האמריקאי הוציא בשנה שעברה 1,716 דולר לשנייה על המלחמה בסמים. ואלה רק ההוצאות הישירות, שלא כוללות, למשל, את הוצאות מערכות המשפט והכליאה. ורק של האמריקאים.
השוק והסוחרים התאימו את עצמם למציאות המשתנה. המחירים עלו, ארגוני הפשיעה השתכללו והאלימות גאתה. כיום, חוקרים מעריכים שהסחר בסמים לא חוקיים אחראי ל-80% מאירועי הפשע שנרשמים מדי שנה בעולם - מהנרקומן שפורץ לדירה בתל-אביב כדי לגנוב מחשב נייד שאותו ימיר בשתי מנות קריסטל מת', דרך אלפי מקרי רצח וחטיפות במקסיקו, ועד להלבנות הון בסדרי גודל של מיליארדי דולרים באיי קיימן.
למאבק הגלובלי בסמים הייתה עוד תוצאת לוואי, בלתי צפויה לכאורה. יצרני סמים שביקשו לעקוף את המגבלות הרגולטוריות, שכרו כימאים תאבי-בצע, הכניסו אותם אל מעבדות מאולתרות והוציאו מהן סמים מסוג חדש ומסוכן בהרבה. כדי לייצר את הסמים הללו, אין צורך בשדות קוקה, פרג או מריחואנה. כל מה שצריך זה מגוון אקלקטי של חומרים כימיים חוקיים, שערבובם זה עם זה מדמה את האפקט של סמי האתמול.
יצרנית מובילה
בהתאם לתדמיתה כמדינה שמטפחת חדשנות גם בתחום סמי המעצבים נחשבת ישראל לאחת המובילות בעולם. עד כדי כך מובילה, שיוצרי הסדרה התיעודית המעולה "סמים בע"מ" (המשודרת בערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק), הקדישו חלק ניכר מהפרק שעוסק בסמי המעצבים למאבקן של הרשויות בישראל בתופעה.
ד"ר רוני ברקוביץ', רוקח ביחידה למאבק בפשיעה פרמצבטית של משרד הבריאות, נמצא בחזית המאבק הזה והוא שמח לספק שיעור היסטוריה קצר, שמביא אותנו לתחנות הסמים ולפיצוציות של היום. "כל מה שאתה רואה שקורה עכשיו ברחובות בתל-אביב ובמקומות אחרים בארץ, התחיל מחוק הנגזרות שעבר באוקטובר 2010", אומר ברקוביץ'. "החוק הזה אומר שבמקום שנצטרך להוסיף בנפרד לפקודה כל סם חדש שיוצא, כל מוצר שיש לו קשר כימי לכל אחת מ-4 קבוצות הסמים שסימנו כשנאבקנו לפני כמה שנים בתופעת החגיגת - אמפתמין, מתאמפתמין, קטינון ומתאקטינון - נכנס אוטומטית לפקודת הסמים המסוכנים.
"לפני שהחוק הזה עבר, 90% מסמי הפיצוציות שאנשים כינו בדרך-כלל 'חגיגת', היו שייכים לאחת מ-4 הקבוצות אלה. חשבנו שפתרנו את בעיית סמי הפיצוציות אחרי שהכנסת העבירה את החוק, אבל אז התחילו להופיע סמים חדשים בשם קנבינואידים סינתטיים. אלה חומרים שהתחילו להימכר תחת השמות 'מבסוטון' ו'מיסטר נייס גאי'. בהתחלה תפסנו את הדברים האלה עם המשטרה ושלחנו למעבדה. גילינו שהחומר הפעיל הוא JWH0.18 על שם הממציא ג'ון הופמן. הזיקה של החומר הזה לרצפטורים של הקנביס במוח היא פי 5 יותר חזקה מה-THC - החומר הפעיל של הק נביס והוא לא היה חלק מפקודת הסמים".
במסגרת תפקידו, יושב ברקוביץ' בוועדה לחומרים פסיכו-אקטיביים, שתפקידה להמליץ בפני הרשויות אלה סמים צריכים להיכנס לפקודת הסמים המסוכנים. "במאי בשנה שעברה המלצנו להכניס את הסמים האלה לפקודה. ובאמת, ביום שלמחרת לא היית יכול למצוא את החומרים שהכילו את ה-JWH0.18 בשום פיצוצייה. אתה חושב שזה גמר את הסיפור? לא לקח להם יום אחד, ומיד התחילו להופיע סמי פיצוציות חדשים! עדיין עם השמות 'מיסטר נייס גאי' ו'דה ניו מיסטר נייס גיא' ו'ג'וקר' וכל מיני שמות נוספים, אבל הם היו מבוססים על קנבינואידים סינתטיים אחרים. גם את החומרים האלה לקחנו לבדיקות מעבדה, ובוא נאמר שב-80% מהסמים החדשים יש חומר שנקרא AM2201. אם אמרתי לך שהזיקה של ה- JWH0.18 לרצפטורים הקנבינואידים היא פי 5 יותר מהקנביס, אז ה-AM2201 הוא פי 40 יותר חזק מהקנביס. זה הרבה יותר חזק ומסוכן מהקנביס עצמו ומהחומרים שנמכרו עד אז בפיצוציות".
סיבוב פיצוציות
עטיפות הקנבינואידים הסינתטיים שקניתי בשבוע שעבר בכמה מהפיצוציות ומתחנות הסמים, מספרות את כל הסיפור. באותיות הקטנות, מתחת לשם המותג, נכתב שהעלים שבשקיות אינם מכילים JWH, HU, WIN, CP או AMP - כולם ראשי תיבות של תרכובות כימיות שנכנסו לפקודת הסמים המסוכנים והוצאו מחוץ לחוק. באותיות עבות מעט יותר כתוב על העטיפות באנגלית שהחומר שנמצא בתוכן הוא קטורת שאינה מיועדת למאכל אדם. למרות זאת, גם כתוב על העטיפות שהחומר מיועד אך ורק לבני 18 ומעלה.
מהם החומרים שכן יש בשקיק? לא כתוב בשום מקום, וגם הסיבה לכך שקטורת שאינה מיועדת לצריכת בני אדם מותרת למכירה רק לבגירים אינה מוסברת. אולי בעצם הסיבה לכך ברורה: באמצעות הכיתובים והאזהרות פוטרים עצמם המשווקים מאחריות חוקית למה שהקנבינואידים הסינתטיים עשויים לעולל למי שישתמש בהם. הרי הם אינם כוללים חומרים אסורים, לא אמורים להכניס אותם לגוף והם מיועדים רק למבוגרים שאחראים להחלטותיהם. אם כך, הכול יופי-טופי והעסקים מצוינים.
כמה מצוינים? ההערכות באשר לסכומים שמתגלגלים בשוק סמי הפיצוציות נעות בין עשרות מיליוני שקלים בחודש ומטפסות אפילו ל-100 מיליון שקל בחודש. מה שבטוח הוא שמדובר בעסק רווחי בצורה יוצאת דופן עבור היצרנים, המשווקים והמוכרים.
בעל פיצוצייה בצפון תל-אביב, שלטענתו כבר אינו מוכר קנבינואידים סינתטיים, מספק הצצה לכמות הכסף שמתגלגלת בתחום. "הפסקתי למכור את זה בגלל שיש לי ילדים ומשפחה ונמאס לי מהבלגן שזה עשה לי. כשמכרתי את ה'נייס גאי', המשטרה כל הזמן הייתה מגיעה הנה לחיפושים והופכת לי את כל המקום. אשכרה היו פותחים הכול - עד לרמת המסטיק אורביט, אז לי זה לא התאים יותר. אבל אנשים אחרים, צעירים יותר, לא מעניין אותם דברים כאלה. מה כבר עושים להם? לוקחים אותם ללילה באבו כביר ומשחררים אותם למחרת בבוקר? קטן עליהם, כי הכסף שהם עושים שווה להם את זה. תבין, אם אתה מחזיק את הדברים האלה בפיצוצייה שלך, זה מעלה לך את המחזור בלפחות 70 אלף שקל לחודש. זה הרבה כסף".
"אני חושב שמדובר בסכומים של עשרות מיליונים, ואני עוד אומר את זה בזהירות", אומר ראש הרשות הלאומית למלחמה בסמים, יאיר גלר. "תחשוב - אתה לוקח חומר מלאכותי שעולה לך מעט מאוד לרכוש, מערבב אותו בבלנדר באיזה מושב באזור אשדוד, מרסס את הצמחים ומשווק את זה ב-100 שקל לשקית כשהעלות של החומר היא כלום. מי שעשה מזה קופה ענקית זה אותו יוסי גלמידי שכונה מיסטר נייס גאי. הוא הביא את החומר כקטורת מארצות-הברית, ואלפי אנשים עסקו בהפצה של זה בכל הארץ".
לאחר תקופה שבה המשטרה הייתה חסרת אונים מול עסקי המיסטר נייס גאי המשגשגים, בגלל שהחומרים שהרכיבו את הסם עדיין לא נכנסו לפקודת הסמים המסוכנים, ביצעו טעות קשה, נעצרו והועמדו לדין: גלימידי, שאותו ייצג עו"ד צפריר יגור, נידון השבוע ל-28 חודשי מאסר על יבוא 2.5 קילו MPDV - חומר שמופיע בפקודת הסמים - ב-8 הזדמנויות שונות. אדם נוסף, יהושע שמואל שמו, שאותו ייצג עו"ד עופר קופרמן, נידון ל-6 חודשי עבודות שירות בניכוי זמן המעצר שלו, שעמד על חודש וחצי. ההרשעה היא בגין סיוע בייבוא החומר.
הקהל: ילדים
קהל היעד של הקנבינואידים הסינתטיים הוא בעיקר תיכוניסטים וחיילים, שמחפשים סוטול חזק וזול. "צרכן הסמים הישראלי תמיד מחפש קרחאנה", אומר זוהר, איש חיי לילה בן 40 מתל-אביב. "אנשים נורמטיביים שאוהבים סמים, יעדיפו לשלם יותר ולקבל חשיש או מריחואנה, ואם הם רוצים קרחאנה, הם יקנו קוק. מי שקונה את החומרים האלה הם אנשים שאין להם כסף או שהמילייה החברתי שלהם זה אנשי הקרחאנה. ויש גם את ההיפסטרים שמקדשים את הג'יף. הסמים הזולים הם גם הסמים שלהם. תראה, בן אדם מגדיר את עצמו חברתית גם באמצעות הסמים שהוא צורך, ואם אתה לוקח נייס גאי או דברים דומים, אתה תכלס משדר שאתה לואו לייף. זה הוודקה הזולה של הסמים".
- ואיך זה מרגיש?
"חשוב להבין שהדבר הזה רחוק מלהיות גראס או חשיש, שהם סמים מרגיעים", אומר זוהר. "הילדים שלוקחים את הדברים האלה רוצים להתפוצץ, והם בדרך-כלל ישלבו את הקנבינואידים הסינתטיים עם וודקה ורד בול. אני בן אדם סקרן, אז רציתי לראות במה מדובר ועישנתי בזמנו את הנייס גאי. זה די זוועה. כשמעשנים את זה, יש לך תחושה של חומר לא נקי ואתה ממש מרגיש את זה באופן פיזי - הזעה בכפות הידיים, דפיקות לב מואצות. בעוד שגראס זה סם מרגיע, הנייס גאיים למיניהם ממש לא מרגיעים. זה בכלל לא אותו סם. ג'וינט אחד מעיף אותך ו-3-4 ממש מפוצצים לך את הצורה. אתה מרגיש שהגוף שלך נהיה היפראקטיבי. מעבר לזה, הסם הזה מוריד לך את העכבות ואתה שותה הרבה יותר ממה שאתה מסוגל לשתות, וזה כבר מסוכן".
נינה, מפיקה בת 28 מתל-אביב עם הבנה עמוקה בתחום הגלגולים, ממש נעלבת מההשוואה לגראס. "ניסיתי את העישונים החדשים האלה כי הייתי פעם בישיבה שאנשים הביאו את זה איתם, אבל זה מגעיל ועשה לי סחרחורת נוראית", היא אומרת. "מי שקונה את זה זה בעיקר אנשים שאין להם כיוון להתארגן על החומר האמיתי".
מיקי אריאלי, שעומד בראש היחידה לפשיעה פרמצבטית במשרד הבריאות, אומר שמעשנים שסיימו את חוויית העישון של הקנבינואידים הסינתטיים עם תחושת גועל, יצאו בזול. "הבנו שיש לנו בעיה חמורה מאוד בידיים כשלפני שנה או שנה וחצי נתקלנו במקרה של ילד בן 16 - נורמטיבי לגמרי - שלקח נייס גאי. הוא לקח בסך-הכול 4 שאיפות, בפעם הראשונה בחיים, והגיע מזה לאשפוז במחלקה הסגורה בעין-כרם כשהוא במצב פסיכוטי. כשהתחלנו לעשות את העבודה על החומרים, ראינו שאלה חומרים מעבדתיים ניסיוניים, ושהם הרבה יותר חזקים מ-THC. אנחנו מכירים לא מעט תופעות של התקפים פסיכוטיים בגלל החומרים האלה, וגם מחו"ל מצטברות עוד ועוד עדויות".
- וכאן בארץ יש נתונים לגבי מקרי מוות או אשפוז כתוצאה משימוש בקנבינואידים סינתטיים?
"אתה תופס את הנקודה הכי חלשה אצלנו. תראה, יש תפיסה של הפשע הפרמצבטי כפשע ללא קורבנות. אנחנו אומרים שאין דבר כזה, ואנחנו מגיעים לכל חדר מיון ומסבירים לצוות מה אנחנו עושים. למה קיבלנו מבית החולים מאיר את הטלפון שבו דיווחו לנו על מה שקרה לחייל שנפטר? כי עשינו Reaching Out. אבל להגיד לך שזה מסודר? זה לא. אף אחד לא בודק מה החומר שגורם למקרים שמגיעים לבית החולים.
"חשוב שתסביר לקוראים שלך שהחומרים האלה לא חוקיים. אולי ברגע התפיסה הם לא נמצאים עדיין בפקודה לסמים מסוכנים, אבל כל תהליך הייצור שלהם הוא לא חוקי. שימוש בחומרים הללו הוא לא פחות מסכנה לבריאות הציבור. חייבים להפסיק את זה! תראה, הייתי לא לפני הרבה זמן בפעילות עם הימ"ר שפשט על מעבדה שמייצרת את החומרים האלה. איך אני אגיד לך את זה בעדינות? זה לא בדיוק חברת טבע. המעבדה זה מטבח מלוכלך. האבקות נמצאות בתוך חביות, שעליהן כתובים דברים שמראים לי שהבן אדם שמכין את זה לא יודע מה הוא עושה. יש לו איזה ספר רצפטים והוא משתמש במשקל לא מכויל. התהליך הזה נעשה על-ידי אנשים נורא 'נחמדים ומקצועיים'", הוא רושף.
אז מה עושים?
אריאלי, שעלה לישראל משיקגו לפני כ-40 שנה, מצחקק בקול רם ומציע שיטת פעולה שיושמה בשנות ה-30 בעיר הולדתו. "איך עצרו בסופו של דבר את אל קפונה, אתה זוכר? תפסו אותו על העלמת מס. אני חושב שכדי לשנות את המצב, אנחנו צריכים לשנות גישה, ואני מאמין בפעילות בין-מערכתית. אנחנו צריכים שילוב של המשטרה, המכס, משרד הבריאות ומנגנוני הרישוי העירוניים. כל המערכת ביחד חייבת לפעול כדי לשמור על הילדים של כולנו. ברוב המקרים הרי המשווק לא עומד בתנאים שהופכים את הפעילות שלו לחוקית - תשלום מכס עבור החומרים הכימיים שמיובאים, רישיון עסק כנדרש וכמובן שיש תמיד את עניין ההכנה של החומר. חומר הגלם מגיע בדרך-כלל מסין או מהודו. הם אומרים לאנשי המכס שזה חומר דשן לצמחים, ואז בעצם מרכיבים את זה פה - לוקחים עלים, מייבשים אותם, הופכים את האבקה לנוזלית ומרססים את מה שנוצר על העלים ושמים בתוך השקיות".
- ואתה מרוצה משיתוף-הפעולה שאתה מקבל מהרשויות השונות?
"מהמשטרה אני מקבל שיתוף-פעולה טוב. בירושלים, למשל, אני יכול לומר שהייתה פעילות מצוינת של כל הרשויות. חשוב לי מאוד שנצליח להעביר את מה שאנחנו יודעים על הסכנות של החומרים הללו גם לפרקליטות וגם לשופטים כדי שהם יבינו על מה אנחנו מדברים. יש לי הרגשה שלא רק בציבור, אלא גם בבית המשפט, לא כולם מבינים את הסכנות של החומרים האלה. חשוב שהעונשים יהיו משמעותיים יותר".
מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים, גלר, מסכים: "הענישה נורא קלה. המשטרה עושה עבודה מאוד מאומצת, ואני לא רוצה להעביר ביקורת על שופטים, אבל הייתי רוצה לראות ענישה הרבה-הרבה-הרבה יותר חמורה בבתי המשפט", הוא אומר.
גלר דווקא היה במצב רוח טוב ביום שבו התקיים הראיון. כמה שעות לפני ששוחחנו, נכנסו לפקודת הסמים המסוכנים עוד כמה סמי פיצוציות ממשפחת הקנבינואידים הסינתטיים שנושאים בין השאר שמות כמו "הרצל עושה לך כנפיים", "קינג" ו"האח הגדול". "ישבנו היום בכנסת ועדכנו את הרשימה בחומרים החדשים, והנציג של המשטרה אמר ליו"ר הוועדה לחומרים פסיכו-אקטיביים, חבר הכנסת חיים כץ (ליכוד), שנורא קשה לעדכן את הפקודה כי אנחנו מתכנסים רק פעם בכמה חודשים. ח"כ כץ אמר לכולם 'חבר'ה, כל 3 שבועות תבואו אליי עם מה שאתם רוצים ואני מכניס את זה לפקודה. אני סומך על שיקול-הדעת המקצועי שלכם, ואני רץ איתכם קדימה'. התבטאות כזו, זה דבר פנטסטי. זה מהלך אדיר כי בדברים האלה כל יום נוסף שבו החומרים האלה נחשבים לחוקיים, זה יום נוסף שבו מישהו יכול להיפגע מהם. ברגע שחסכת בן אדם אחד שלא עישן או לא צרך את הזבל הזה, זה מצוין. מה שכץ העביר היום זה מסר חזק. זה מדרבן את כולם".
עורך הדין יגור, שייצג לא מעט בעלי פיצוציות שמוכרים את הקנבינואידים הסינתטיים, מצנן את ההתלהבות של ראש הרשות. "אני מעריך שהרבה חומרים שכרגע בשוק, יושמדו על-ידי בעליהם כי לאף אחד אין כוונה להתעסק בסמים, ואני מעריך שתוך תקופה קצרה ביותר יהיו חומרים חדשים, כולל כאלה שאני יודע שכבר קיימים. ככה זה עובד", הוא אומר. יגור, שמתגאה בזיכויים הגורפים שהצליח להשיג לכמה מלקוחותיו, מוסיף שהוא יודע על לפחות 10 מקרים שבהם נאלצה הפרקליטות למשוך את כתבי התביעה שהוגשו נגד מוכרי סמי פיצוציות ומפיציהם. זאת, כמובן, משום שבעת הגשת כתבי האישום נגדם לא הופיעו החומרים שבהם הם התעסקו בפקודת הסמים המסוכנים.
ובכל זאת, גלר שומר על אופטימיות. "תראה, אנחנו יודעים שהנוער עדיין צורך את הדברים האלה, אבל לפי הנתונים שלנו, יש מגמת ירידה בשימוש בקרב בני-נוער מ-6% ל-3%. לעומת זאת, גם המספרים האלה אומרים שכמה עשרות אלפים של בני-נוער צורכים סמי פיצוציות. אין סגירה הרמטית כי מפרי חוק תמיד יהיו, אבל אנחנו נמשיך להילחם את המלחמה הזו".
"כל המערכת חייבת להתעורר ולעבוד ביחד, ולא בשביל גאווה או תהילה. אנחנו לא מחפשים את זה", מסכם אריאלי מהיחידה לפשיעה פרמצבטית. "יש לנו 3 עובדים, ואני מקווה שאחרי פסח נקבל את העובד הרביעי שלנו. 4 עובדים על כל מדינת ישראל...".
כתבות
ני"ע
