קסמה של שכונת מגורים דרומית

שקרים ודמגוגיה מלבים את המאבק על דעת הקהל בנושא הפליטים הסודנים. שר הפנים מתריס כלפי המצדדים בקליטת הפליטים: "למה לא תאמצו אותם אתם?", ותושבים משולהבים בשכונות הדרומיות של תל אביב מחרים-מחזיקים אחריו: "תכניסו אותם לבתים שלכם בצפון!".

כאילו שהפליטים האלה מתנחלים בחצר של מישהו, ולא משלמים שכר דירה מופקע לבעלי דירות חמדנים המנצלים את מצבם העגום.

האמת היא, ששכונות דרום תל אביב מעולם לא שגשגו כל-כך, כמו בשנים האחרונות. מחירי הדירות המאמירים בשכונת שפירא, למשל, סותרים את הטענה שהפליטים דרדרו את האזור.

אלה המכונים "פעילים", או "נציגי התושבים", לוקחים עיתונאים מזדמנים לסיור בשלושה רחובות סביב התחנה המרכזית הישנה - מתחם פשע וזנות שמסוכן להסתובב בו משכבר הימים - כדי להוכיח, כביכול, כמה הם סובלים מנוכחותם של הפליטים.

אם זהו אכן המצב, למה השכונות האלה כל-כך מבוקשות? התשובה היא פשוטה: כי בשנים האחרונות, בד בבד עם התערותם של העובדים הזרים בהן, הן הפכו לנעימות יותר, לססגוניות יותר.

יש בהן ארומה שאין בשום חלק אחר של העיר. בהזדמנויות שבהן אני משמש כמליץ יושר לנדונים לגירוש מהארץ, טוענים כנגדי שקל לי לדבר מרחביה. לא מאמינים לי כשאני אומר, שלא היה שמח ממני אם לאוכלוסייה האמריקנית החרדית המשתלטת על השכונה שלי היה מוזרם קצת דם אתיופי, אריתריאי, או סודני. בני הבכור מתגורר בשכונת שפירא ולא שמעתי ממנו תלונות, אלא להיפך.

קרש ההצלחה היחיד

כאמור, אלה הן עובדות שאינן עולות בקנה אחד עם הטענות הגזעניות של אלי ישי ושל "ועדי השכונות". גם על היהודים פליטי הפוגרומים ממזרח אירופה אמרו דברים דומים, כשהגיעו בראשית המאה שעברה ללונדון ולניו יורק.

ישי והאספסוף התומך בו הם עבדים כי ימלכו, גזענים וחשוכים לא פחות מאלה שנגעלו מהפליטים היהודים. בעצם הדיבורים שלהם על "מחלות" שהפליטים מפיצים, הם מפיצים מחלה הרבה יותר מסוכנת.

אנחנו, יותר מכל עם אחר, לא יכולים להרשות לעצמנו את לוקסוס הגזענות. רה"מ לא יכול לנופף קבל עולם במכתבי תחנונים של יהודים בתקופת השואה, ובה-בשעה להפקיר פליטי שואה שמתדפקים על דלתנו. נכון, זאת לא שואה שלנו, אבל המיתות האפריקניות המשונות שאליהן אנו שולחים את הפליטים האלה, אינן פחות זוועתיות מהפוגרומים המזרח אירופיים.

על ישי אין מה לבזבז תחמושת, הוא רחמן בן רחמן ששמו הולך לפניו - אבל מן הראוי שהעומד בראש הממשלה שבה הוא מכהן כשר פנים, מנהיג יהודי גאה המצטיין באנאלוגיות היסטוריות המשרתות את עמדותיו, ינהג אחרת ממנו. אנחנו הקרש היחיד באוקיינוס הגועש המקיף אותנו, קרש ההצלה היחיד שבו הפליטים השבורים והרצוצים האלה יכולים להיאחז.

הכותב הוא סופר