ועדת התחרותיות בבנקים - מיותרת

1. ועדת זקן, ובשמה הרשמי "צוות עבודה בינמשרדי לבחינת הגברת התחרותיות בשוק הבנקאות" תדחה את הצגת מסקנותיה בשלושה חודשים. שוד ושבר! מה נעשה? הרי "הגברת התחרות בבנקים בסכנה" וכל עיכוב "פוגע בצרכן".

ועכשיו ברצינות. אל תקנו את הבלוף שמוכרים לנו, כאילו תשלוף הוועדה שפן מהכובע ותביא מזור בן-לילה לחוליי אי-התחרותיות במערכת הבנקאית. הנה אמת לא נעימה. בין אם תגיש ועדת זקן את מסקנותיה מחר או בעוד חודשיים, זה לא ישנה באמת. מדובר בוועדה מיותרת ביותר, שנועדה לשמש עלה תאנה, ותו לא.

הוועדה אינה מיותרת, כי הנושא שבו היא עוסקת אינו חשוב; להיפך, בעיות המערכת הבנקאית ידועות, ובהחלט צריך למצוא להן פתרון. הוועדה מיותרת כי אין בה צורך.

האם בנק ישראל באמת זקוק לוועדה כדי לפעול להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית? הרי המפקח על הבנקים, דודו זקן, ואנשיו בפיקוח על הבנקים מכירים את המערכת הבנקאית על בוריה, ואת הבעיות והחסמים שבה. לשם מה הם צריכים "צוות בינמשרדי"? מה יגלה הצוות, שבנק ישראל אינו יודע כבר? אם זקן חושב שיש לעשות צעד כלשהו להגברת התחרותיות בין הבנקים, שיעשה. מי מפריע לו לעשות את זה עכשיו? בשביל זה לא צריך להקים ועדה - אלא להחליט ולעשות.

2. קולות העולים מחדר הוועדה, מדברים על טיפול נוסף בעמלות. ככל שזה פופולרי, זו בדיוק גישת "המטבע מתחת לפנס". הבעיה (כבר) אינה העמלות. את הנתונים הצגנו: העלייה בעמלות ניהול חשבון (22% מהעמלות) נעצרה, הקפיצה בעמלות כרטיסי אשראי (26% מהעמלות) תיעצר כעת, לאחר שהממונה על ההגבלים חתך את העמלה הצולבת.

בעמלות ני"ע (21% מהעמלות), שמהן בנק ישראל התעלם, יש לנקוט שני צעדים פשוטים: (1) לחייב את הבנקים לפרסם נתוני ביצוע בפועל, הואיל והתעריפון הוא פיקציה, והעמלה בפועל היא שליש עד חצי מהתעריפון. כשהלקוח יידע כמה הבנק גובה באמת, תהיה לו מוטיבציה להתמקח. (2) לכפות על הבנקים גביית עמלה אחוזית מדורגת לפי גובה התיק. כך שהבעיה העיקרית של הצרכן אינה העמלות, אלא המרווח הפיננסי. היכולת המוכחת של הבנקים לגבות ממשקי הבית את הריביות הגבוהות ביותר על האשראי, ולשלם להם את הריביות הנמוכות ביותר בפיקדונות. שם צריך לטפל. אבל זו בעיה סבוכה, אין לה פתרון פשוט או מהיר ואת מה שאפשר לעשות לא עושים, מסיבות פוליטיות ולחצים של בעלי עניין.

3. דחליל נוסף יישלף בקרוב - הבנקים הזרים. כידוע, אם רק ייכנס בנק זר לפעילות קמעונאית - והגיעו ימי המשיח. ובכן, הנה העובדות: הזרים כאן לפחות עשור, אבל בנקאות קמעונאית לא מעניינת אותם. ארבעה בנקים זרים, מהגדולים בעולם, פועלים בישראל; לאף אחד מהם לא הפריעו להיכנס לקמעונאות, אבל אף אחד מהם לא רוצה בכך. בקיצור - אל תבנו על הזרים.