רוב מחפשי העבודה כבר מכירים את הסודות והטריקים של ראיונות העבודה, ומגיעים מוכנים, אולם מעטים מקדישים חשיבות למה שקורה אחרי הריאיון. הנה כמה מהטעויות שמועמדים עושים במשך הזמן הזה:
שוכחים מי ראיין אותם ומה סיכמו
בתקופת חיפוש אינטנסיבית קל למועמדים לשכוח מי ראיין אותם, לאילו משרות, מתי, ומה נקבע בכל אחד מהראיונות שעברו. כמה ימים אחרי הריאיון, כשמגיע טלפון מהחברה, הם נשמעים כמי שצריך להעירם מחלום.
כמו במהלך הריאיון, למסרים הנלווים לאינטראקציה עם המראיינים יש השפעה רבה על הרושם שמתקבל על המועמד. כשלמראיין נשמע שהמועמד לא מזהה את קולם או את שמם (וכנראה לא שמר את מספרם בטלפון שלו), או לא זוכר מה קבעו ביניהם, הם מסיקים שלא ממש ציפה לשמוע מהם ושהמוטיבציה שלו, ככלל, ירודה.
כדי לזכור את הפרטים הקטנים ולהפגין דייקנות ומוטיבציה, כדאי לנהל רישום: בתום כל ריאיון לציין את שמות המראיין והדמויות האחרות (פקיד הקבלה, מנהלת משאבי האנוש שנכחה בריאיון, המנהל שחלף במסדרון), וכן את מה שעלה בריאיון (האווירה, השאלות והתשובות, שמות הממליצים שנמסרו, הסיכום לגבי ההמשך).
אפשר גם לחפש מידע נוסף על הדמויות ולהוסיף לרישום (ולמניעת פליטות פה לא במקומן - להדגיש שזהו מידע שלא נמסר רשמית).
סומכים על הממליצים
אין מביך מכך שמראיין מתקשר עם הממליצים שהמועמד מסר את פרטיהם, ומגלה שאינם זוכרים אותו. במצב האידיאלי בוחרים מלכתחילה מנהלים מהתקופה האחרונה, אך זה לא תמיד אפשרי. לכן, יהיו מי שיהיו - על המועמד ליצור קשר עם הממליצים שבחר לאחר הריאיון, ולעדכנם כי הם עתידים להישאל אודותיו בקרוב.
בשיחתם עליו לספר להם על המשרה המיועדת, על צרכי החברה, ועל שאיפותיו. עליהם לדעת מה הוא בעצם צריך מהם כדי שיוכלו לסייע לו להתקבל, ובאילו כישורים והישגים שלו כדאי שיתמקדו בשיחה עם המראיין.
חשוב גם שהמועמד לא ייקח כמובן מאליו את רצונם להתאמץ למענו, וכמו בשיחה עם מגייסים פוטנציאליים, ישווק את עצמו בפניהם. למשל, יזכיר כמה היה יעיל, אחראי, מסור או חשוב בהרכב האנושי בצוות, ויחמיא להם ("אני זוכר את התקופה בחברה לטובה", "למדתי ממך המון").
לבסוף יגדיל לעשות אם ישמר את השיטה לפעמים הבאות, ויעדכנם בהתפתחויות בנימה חיובית ומוקירה: "התקבלתי, והרבה מזה בזכותך", או "לא התקבלתי, אך המלצתך הייתה מרשימה וחיממה את לבי, תודה לך".
שוגים במינון הקשר שאחרי הריאיון
כשמראיין נדרש להכריע בין מועמדים מעטים וטובים, הוא מושפע מכל צעד שיעשו גם לאחר הריאיון. מבין שניים שהותירו רושם חיובי, האחד יכול להמתין בסבלנות ובפסיביות, ולהתרחק מתודעת המראיין העסוק והטרוד. הימים יחלפו ודמותו תיטשטש, למעט שמו בראש קובץ קורות חייו וכמה הערות שהמראיין כתב בו.
השני יכול להיות מועמד שאינו בעל יתרון על פני המועמד השקט, אך לעומתו, ירכוש לעצמו יתרון משמעותי כשידאג לא להישכח לאחר הריאיון. למשל, בשליחת מייל תודה: "שלום..., רציתי להודות לך על פגישתנו הנעימה. קיבלתי ממך מידע חיוני על המשרה, ואני מעוניין בתפקיד. אני סבור שניסיוני בתחום ה... בחברה הדומה לשלכם יועיל רבות לביצועו על הצד הטוב ביותר. אשמח לשמוע ממך...".
מנגד, ישנם מי שמפריזים בהפגנת שליטה בתהליך, ויוצרים קשר פעמים רבות מדי או זמן קצר מדי לאחר הריאיון. זה עלול ליצור למועמד תדמית לחוצה ונודניקית, במיוחד אם, למשל, התבקש מפורשות לא ליצור קשר אלא כעבור שבוע, ורק אם לא יקבל תשובה. אז, למרות הרצון לפעול בפרו-אקטיביות, על המועמד לכבד את בקשת המראיין, ורק אם הוא מוכרח (למשל, אם עליו להשיב למגייס אחר שמעוניין בו) - ליצור קשר כיומיים לפני תום שבוע ההמתנה.
מתגלים בקלקלתם ברשת
ידוע כמה קל למידע וירטואלי על מועמדים להגיע למגייסים ולהשפיע על החלטתם. במציאות הזו, נורה אדומה נדלקת כשהפרטים המקצועיים ברשת סותרים את אלה שהמועמד מסר בריאיון. למשל, אם מצוין בפרופיל הפייסבוק ארגון כלשהו כמקום עבודה קודם, אולם שמו כלל לא מוזכר בקורות החיים ולא עלה בריאיון.
הפתעות כאלה עלולות לגדוע תהליכי גיוס באבם. המרואיין מצטייר כבלתי אמין וכמי שמסתיר מידע אודותיו, וההנחה היא שיש לו סיבה טובה לכך. לכן, בתקופת החיפוש חשוב לעדכן את הגדרות הפרטיות, כדי שהפרטים לא יהיו נגישים לכל בקלות.
כמובן, אין להסתמך רק על כך - גם מי שמגדיר באדיקות את הפרטיות שלו ברשת יכול להגיע למראיין (למשל, דרך מכר וירטואלי משותף שימסור את המידע). למניעת הפתעות, יש להתאים במדויק את המידע המקצועי ברשת לזה שנכתב בקורות החיים, או לחילופין לציין ברשת רק את המינימום הנדרש, אם בכלל.
לבסוף, על אף שגבולות הנורמות של תהליכי גיוס מיטשטשים כשזה מגיע לרשת החברתית, לא כדאי לחצות אותם. למשל, כדאי לשקול לפני שמציעים חברות למראיין ברשת. זה עלול להתפרש כחוצפה, כהתלהבות יתרה, או כמסר היהיר: "אני בטח מעניין אותך", "אני מציע לך חברות כי ברור לי שהתפקיד שלי".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
