שיעור הבלתי מועסקים במשק הישראלי גדל באופן משמעותי בחודש מארס ועמד על 6.9% מכוח העבודה (בניכוי עונתיות), לעומת 6.5% בחודש פברואר - כך מדווחת היום (ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדובר בכ-246 אלף בלתי מועסקים, גידול של יותר מ-8% לעומת פברואר, אז עמד מספר המובטלים על 229 אלף. נתוני המגמה מצביעים אף הם על גידול עקבי באבטלה, ושיעור הבלתי מועסקים בקרב גילאי 25-64 גדל מ-5.7% בפברואר ל-5.9% במארס. בראייה רבעונית, האבטלה ברבעון הראשון של 2012 עמדה על כ-6.7% לעומת 6.8% ברבעון הקודם.
עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי מספר המועסקים חלקית שלא מרצון, כלומר מספר המחפשים עבודה במשרה מלאה או נוספת, הגיע לכ-97 אלף ברבעון הראשון של 2012 - עלייה של 8.4% לעומת הרבעון הקודם, וחלקם מכלל הבלתי מועסקים הגיע ל-2.9% לעומת 2.7% ברבעון הקודם.
החדשות הטובות הן כי חלק לא מבוטל מהגידול באבטלה במארס מוסבר בגידול בכוח העבודה: חלה עלייה במספר האזרחים בגיל עבודה שהצטרפו למעגל העבודה. יתרה מכך, הרוב הגדול של המצטרפים לכוח העבודה הוא למעשה מצטרפות (כ-87%). כמו כן, חל גידול בשיעור התעסוקה (אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה) - 58.7% לעומת 58.1% בפברואר השנה.
פישר לא השתכנע
בסוף חודש מארס זעזעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את המשק כאשר הודיעה כי האבטלה בישראל איננה עוד 5.4% (נתון נכון לסוף 2011) אלא 6.5%, וזאת בעקבות עדכון שיטת החישוב החדשה שכפה ארגון OECD. מאז העדכון, זינק מספר המובטלים ביותר מ-41% (תוספת של 72 אלף מובטלים למשק).
במשק ציפו שהשינוי בשיטת החישוב דווקא יפחית את שיעורי האבטלה, שכן הוא כלל במדגם את כלל החיילים ואנשי הקבע, הנחשבים מועסקים. עם חשיפת הנתונים החדשים, הביע גורם כלכלי בכיר בירושלים בפני "גלובס" את ההלם שפקד את קברניטי המשק: "אנו גם בהלם ולא מצליחים להבין את השינוי", אמר, "גם הנגיד סטנלי פישר ראה את הדברים ודרש הסברים. הוא טרם קיבל אותם ומה שהוסבר לו לא שכנע אותו".
שינויים בשיטת הדגימה
אחד השינויים המשמעותיים שבוצעו במדידת האבטלה, קשור למספר היישובים הנדגמים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בשיטה החדשה חל גידול של 100 יישובים - 470 יישובים נדגמים מדי חודש, לעומת 370 שנדגמו מדי רבעון בסקר הקודם.
"המשמעות היא שיותר יישובים קטנים ופריפריאליים נכנסו לסקר הלמ"ס, ומכיוון שישובים אלו נוטים להתאפיין בשיעורי תעסוקה נמוכים יותר מאשר בערים הגדולות, תרם השינוי לעלייה בשיעור האבטלה", הסביר מנהל מחלקת המקרו בפסגות, אורי גרינפלד. לפי הערכות, מדובר בעיקר ביישובים ערבים. גרינפלד הוסיף, כי "גם שינוי זה לא יכול להסביר את כל הקפיצה בשיעור האבטלה בין הרבעון האחרון של 2011, לחודש פברואר 2012".
הדבר חושף בעיה נוספת, הלמ''ס לא דגם בעבר יישובים בעלי אבטלה גבוהה, דבר שכנראה מסביר חלק משיעורי האבטלה הנמוכים שהיו קודם במשק הישראלי. לכן, אין ספק שאחת התרומות הגדולות של הצטרפותה של ישראל לארגון ה-OECD הייתה החיוב למדוד את האבטלה, כמקובל בעולם, ולקרב את הנתונים הסטטיסטיים למציאות, שמתבררת היום כעגומה יותר ממה שנראה עד לפני מספר שבועות.
השיטה השתנתה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
