"בזמן שהפשיעה בישראל מתגברת ונהיית מתוחכמת, המשטרה לא מקבלת מהממשלה את התמורה הנדרשת, אפילו כדי לעשות את המינימום ההכרחי".
- מה הדוגמה לכך?
"יש דוגמאות רבות. קיימת למשל התגברות של הפשיעה במגזר הערבי, ומנגד, מספר השוטרים שפועלים במגזר אינו עולה. יש גידול של 200 אלף מכוניות על הכבישים בשנה, ולעומת זאת אין גידול במספר שוטרי התנועה. תחנת משטרה אחת טיפלה במשך שנים בדרום תל-אביב המנומנם, ופתאום יש להם תרבות שלמה של 30 אלף עובדים זרים מתחת לידיים. גם במגזר החרדי, שגדל בקצב דמוגרפי גבוה, צריך לטפל. בכל התחומים הללו, ובנוספים, אין שום תגבור למשטרה במשך השנים, אבל שופטים אותה כאילו היא ארגון שמתעצם עם המדינה".
- מי אשם?
"לא עובר שבוע שלא מופיעה בו - בחקיקה משנית, חקיקה ראשית, דיון בממשלה, או בוועדות הכנסת - מטלה חדשה על המשטרה. לא מזמן, למשל, ישבו וקבעו שצריך להביא עציר בפני שופט כמה שעות פחות ממה שהיה עד עתה. לדבר הזה יש השפעה מכרעת על תקציבי המשטרה: על הדלק, על כמות ההסעות, על מבנה המשמרת, על גיוס השוטרים כדי לעמוד במשימות האחרות. אבל אף אחד לא מביא את זה בחשבון, ולעולם אין לזה ביטוי תקציבי".
את הדברים הללו, שעשויים להיראות כאילו השמיע יועץ תקשורת מיומן ששכרה המשטרה, או בקעו מגרונו של קצין משטרה ותיק, אומר בראיון ראשון לכלי התקשורת מאז מונה לתפקידו, מי שעשה עד לאחרונה קריירה מזהירה דווקא במשרד האוצר, שאמון על הקצאת התקציבים למשטרה - תת-ניצב ליאור אגאי, שרק לפני 8 חודשים מונה לתפקיד היועץ הכלכלי של מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב יוחנן דנינו.
ב-19 ביולי 2011, שבועות אחדים לאחר שנכנס לתפקיד המפכ"ל, נשא דנינו את נאומו הראשון כשוטר מספר 1 בפני שדרת הקצונה הבכירה של המשטרה. דנינו הנרגש פרש בפני הקצינים את תפיסת עולמו באשר לאופן שבו צריכה המשטרה להתנהל, ובישר כי בכוונתו לאמץ, בראשונה, את המודל הצה"לי, ולמנות לעצמו יועץ כלכלי, בדומה ליועץ הכלכלי לרמטכ"ל.
"היועץ הכלכלי למפכ"ל ירכז ויכוון את כל צעדי ההתייעלות והחיסכון בארגון. חובתנו לוודא חיסכון של מיליונים לטובת חיזוק השוטר, שיפור השירות לאזרח, לטובת השטח. למען יידע האזרח שמשטרת ישראל משתמשת בתקציבה בתבונה", אמר אז המפכ"ל.
כחודש וחצי לאחר אותו נאום, ב-1 בספטמבר 2011, קיבל אגאי - עד אז ראש מינהל הרכש הממשלתי - דרגות תת-ניצב, ונכנס לתפקיד היועץ הכלכלי למפכ"ל. "ב-31 באוגוסט השתתפתי בישיבה במשרד האוצר, שנמשכה עד שמונה וחצי בערב. למחרת כבר הייתי בלשכת הגיוס של המשטרה. זו הייתה חוויה מעניינת מאוד, וכנראה שהרגשתי שם יותר מדי בנוח, כי אחת השוטרות צעקה עליי".
- המעבר הזה, ממשרד האוצר למשטרה, אינו מעבר טבעי.
אגאי: "זה נכון. היה סביר אולי שבתור אחד שהיה אחראי על רכש בעשרות מיליארדי שקלים בשנה, אחכה בשקט את תקופת הצינון שלי, ואמצא את עצמי בשוק האזרחי, כמו אחרים. בחרתי ללכת למשטרה בגלל האתגר, וחלק גדול מהרצון שלי זה לתרום. אני בהחלט רואה בזה שליחות. אין הסבר אחר".
- יש תפקיד מקביל בצה"ל; קיים הבדל בין הארגונים?
"לצערי, המשטרה לא יודעת למנף את האיומים עליה כמו צה"ל. הצבא אלוף בלהציג את 'האחד פחות'. צה"ל נמדד כלפי חוץ, ואנחנו, המשטרה, נמדדים כלפי פנים, חד וחלק. למה למשל אין חוק גיוס למשטרה? אתה לא חושב שזו צריכה להיות חובה של כל אזרח במדינה? זה לא יעשה אותך אזרח יותר טוב? לא יעשה אותך שומר חוק? במקום להיאבק כל היום על להראות מה אנחנו עושים, אנחנו צריכים להראות מה נעשה אם יהיה לנו יותר כסף".
ברזומה: רקדן ותקליטן
אגאי (40) גדל בשכונת קריית-יובל בירושלים, למד בבית-הספר "בית חינוך" וכיום מתגורר במבשרת ציון. הוא נשוי לרחלי, שעובדת באגף השיקום של משרד הביטחון, ואב ל-4 ילדים: מיקה (8), ניב (7), עומר (3) ורועי (3 חודשים).
מראהו של אגאי, ואולי גם עובדת היותו אוהד שרוף של קבוצת בית"ר ירושלים בכדורגל, אינו מסגיר את העובדה שכנער רקד ריקודי עם בלהקת "הורה נעורים" ואף הופיע עם להקת המחול ברחבי הארץ. בצבא שירת אגאי ביחידת העלית של חיל המודיעין, 8200, ומיד אחרי השחרור מצה"ל, בשונה ממרבית חבריו, העדיף לפנות ללימודים גבוהים וויתר על הטיול המסורתי של אחרי צבא.
"תמיד העדפתי לעשות קודם את מה שאני יכול ואת מה שאני רוצה לא הצלחתי לעשות. אני בן 40 ועדיין לא עשיתי טיול אחרי צבא. החלום שלי זה לקחת את אשתי ולטייל כמה חודשים", מתוודה אגאי.
במהלך לימודי התואר הראשון בכלכלה, בניהול ובחשבונאות, עבד אגאי כתקליטן במועדונים. את ההתמחות בראיית חשבון עשה אגאי במשרד רו"ח ברזילי בירושלים, העובד בשותפות עם משרד קוסט, פורר, גבאי. בהמשך, עבר לעבוד במשרד האוצר.
"עבדתי במשרד רואי החשבון 3 שנים. הגעתי לרמה של מנהל תיקים, ונחשפתי במסגרת העבודה לסגן החשב הכללי במשרד האוצר, מוטי מרוז. הוא שאל אותי אם ארצה לבוא לעבוד איתו, ואמרתי: 'כן'. למעשה, את הקריירה שלי באוצר אני חייב לו".
במשרד האוצר, הקריירה של אגאי נסקה. ב-5 השנים הראשונות עבד במחלקת שכר ותנאי שירות, וב-2005 קודם למשרת סגן מנהל מינהל הרכש הממשלתי באוצר, אבי דור, יחידה שהקים שנה קודם לכן החשב הכללי דאז, ירון זליכה.
אחרי כשנתיים פרש דור, ובגיל 34 בלבד מונה אגאי לראש מינהל הרכש הממשלתי באגף החשב הכללי במשרד האוצר. בשנותיו בתפקיד קידם אגאי עד מאוד את מנגנון הרכש המשלתי, והוא נחשב לממציא שיטת "המכרזים המקוונים", אשר חסכה למדינה מאות מיליוני שקלים.
באחרונה הוזכר שמו של אגאי כאחד המועמדים המובילים לתפקיד הממונה על אגף השכר במשרד האוצר. בהמשך נודע כי המועמד שבחר שר האוצר יובל שטייניץ לתפקיד הוא עו"ד קובי אמסלם.
אגאי אישר כי נעשתה אליו פנייה ממשרד האוצר. בתגובה למינויו של אמסלם אומר אגאי: "מדובר בתפקיד שטמונה בחובו אחריות רבה, וחשוב שמי שנבחר יבצע אותו בצורה מיטבית, למען כלכלת ישראל".
- אחרי כ-8 חודשים בתפקיד, אתה מסוגל כבר לעשות סיכום ביניים ולומר שאתה מרוצה שהגעת למשטרה?
"בהחלט. אני נמנה עם האנשים שמעדיפים להביא שינוי מאשר להרוויח כסף. הדברים שראיתי במשטרה עד כה, ושאני חושב שאפשר וצריך לעשות כאן בעתיד, הם אתגר שאני לא מצטער עליו אפילו לדקה. אם לא הייתי מקבל עליי את התפקיד, הייתי חי בפספוס נורא".
"תביאו עוד כסף"
מאז כניסתו לתפקיד, עמל אגאי על תוכנית כלכלית, שאמורה להצעיד את המשטרה לעבר עתיד טוב יותר ולממש את הצהרות המפכ"ל מהנאום הראשון ההוא - לחיסכון של מיליונים לטובת חיזוק השוטרים ושיפור השירות לאזרחים.
בעוד כ-3 שנים, בסוף תהליך ההתייעלות, אמורה המשטרה לחזור אל האוצר ולהגיד: "עשינו הכול כדי לחסוך ולהתייעל, ולמרות כל ההתייעלות התקציב - זה לא מספיק. עכשיו תביאו לנו עוד כסף".
תוכניתו של אגאי עברה בימים האחרונים את אישור המפכ"ל, ובקרוב תוצג בפני סגל הפיקוד הבכיר של המשטרה. לתוכנית יש 3 טווחי זמן: הראשון, המיידי, אמור להביא מיליוני שקלים למשטרה; השני, הבינוני-קצר, שיימשך עד סוף השנה הבאה, אמור להביא 170 מיליון שקל נוספים; השלב הארוך אמור ליצור מהפכה אמיתית במשטרה, שתוביל לחיסכון של מאות מיליוני שקלים.
- מהם עיקרי התוכנית שגיבשת?
"בטווח הקצר מדובר בעיקר על הקפאות ועצירות. אנחנו פועלים בשיטה שבה 'אתה מטיל פצצה ורואה איך מסתדרים'. לפי מי שצועק הכי הרבה אתה משחרר חזרה. נגביר את הפיקוח על רכש של כל הציוד במשטרה: מחשבים, מדפסות, סורקים, פקסים, מדפסות, טונרים - פיקוח אישי על כל בן אדם.
"נשית עלויות של השתתפות עצמית על נהגים שמעורבים בתאונות דרכים. אנחנו משלמים 50 מיליון שקל בשנה נזקים של תאונות דרכים. עד עכשיו לא הם שלמו השתתפות עצמית. גם שוטר בתפקיד, אם הוא אשם בתאונה, ישלם.
"אנחנו גם בוחנים הגבלת צריכה של מכסות דלק לקצינים ברכבים צמודים. 200 מיליון בשנה יוצא הדלק. נעצור פרויקטים של בינוי שעוד לא התחילו. נחסום חיוג לטלפונים סלולריים מהמרכזייה, נצמצם את מספר כלי הרכב, נחליף את כלי הרכב הקיימים לכלי רכב חסכוניים, נפתח התקשרויות עם ספקים, נצמצם תקציבי ייעוץ חיצוני, נבחן את כל מערך המזון ועוד".
- ומה בטווח הבינוני?
"בטווח הבינוני, בין השאר, אנחנו רוצים לשפר את מערך הרכש, וכבר מקימים צוותים של משא-ומתן לשם כך. נצמצם גם את מספר מורשי הרכש בארגון, ניצור יותר אלמנטים של בקרה ופיקוח על המכרזים, נביא לכך שיהיו מרכזים מקוונים ופחות מכרזים עם מגע יד אדם - מכרזים אלקטרוניים, דינמיים, מהירים יותר.
"אנחנו בונים תקציב רב-שנתי בתחומי הטכנולוגיה, נבחן את מערכת היחסים שלנו עם הספקים השונים ואיך אנחנו משלמים להם, נשנה את כל אופן הצגת הפרויקטים לפי קריטריונים כלכליים, לרבות התמקדות בשלב של הבקרה לאחר מכן, המעקב והפקת לקחים".
- ומהי התוכנית בטווח הארוך, שאותה אתה מכנה "רביזיה" במשטרה?
"השלב הארוך, בן 3 השנים, יכלול תהליך עמוק, חוצה פני ארגון. הבסיס של התוכנית לטווח ארוך היא להוביל ל'משק סגור' במשטרה. זה אומר לעבור ממצב שהמטה פה מנהל את כל משטרת ישראל, למצב שהמחוזות ינהלו את עצמם. זה קריטי. זו מהפכה. בפועל מדובר בהעברת ניהול ההוצאות הכספיות מהמטה המרכזי לכל מחוז ומחוז.
"אין שום יתרון בכך שאת הקניות של תחנת משטרה באילת או בתל-אביב, עושים אנשים שיושבים במטה הארצי בירושלים. ניתן למפקדי המחוזות ולאנשיהם הכשרה כלכלית, כדי שייעלו את התקציב שלהם וינהלו אותו בעצמם.
"כיום למחוזות אין 'דרייב' להתייעל, מכיוון שהחיסכון לא מורגש אצלם באופן ישיר. אחרי השינוי, מחוז שיחסוך בדלק, למשל - יהיה לו יותר כסף למזון. כיום, כשמחוז חוסך בדלק, אין בכך השפעה על התקציב שלו ישירות.
"לצד הפיכת המשטרה למשק סגור, נעלה את רמת ההחלטות הגדולות, כגון ייזום רכש בהיקפים גדולים, לרמה של הסגל הבכיר והמפכ"ל. נקודה חשובה נוספת היא הנחלת תרבות של מדידה והפקת לקחים, גם בהיבטים כלכליים, לכל הארגון".
- כלומר, הצלחה או כישלון של התוכנית שלך לא יימדדו בפרמטרים כלכליים, אלא על-פי התוצאות בשטח?
"זה נכון. חד וחלק. כשפורצים למישהו הביתה, לא מעניין אותו שהיועץ הכלכלי למפכ"ל הוא כלכלן טוב. מעניין אותו שהפריצה תימנע".
- אפרופו פריצות לבתים, הדימוי הציבורי של המשטרה אינו מזהיר, וקשה לגייס כוח-אדם איכותי, לפחות לדרגים הנמוכים. אתה מאמין שיכול להתחולל שינוי אמיתי גם בתחום הזה?
"אני יכול להגיד לך שהמשטרה של עוד 5 ו-10 שנים לא תהיה דומה למה שהאזרחים מכירים כיום. מה שהמפכ"ל דנינו עשה בשנת הכהונה שלו לגבי כמות תוספות השכר והוויתור של המטה לטובת השטח, לא עשו 10 שנים אחורה. השכר של שוטר סיור עלה ביותר מ-2,000 שקל - משכר של 5,000 שקל ברוטו ל-7,000 שקל ברוטו, ואני בהחלט צופה שאם הקו הזה ימשיך, אנשים ינהרו לעבוד במשטרה".
- אתה צוחק.
"אני לא צוחק. אני אומר את זה במלוא האחריות".
משטרת ישראל
כתבות
ני"ע
