ב"י בלחץ: הורה לבנקים לקיים שוב מבחני קיצון

בנק ישראל בלחץ: ל"גלובס" נודע, כי המפקח על הבנקים, דודו זקן, הורה לבנקים לקיים שוב, בזמן הקרוב, מבחני קיצון (ראו הסבר בתחתית הכתבה). זאת, למרות שמבחני הקיצון האחרונים נערכו לפני חודשים ספורים בלבד, ולמרות שמהמבחנים עלה כי המערכת הבנקאית בישראל יציבה, ולבנקים יש יכולת טובה לעמוד בזעזועים.

סימן נוסף לדאגת בנק ישראל הוא הופעתו ביום רביעי שעבר של הנגיד, סטנלי פישר, בוועדת הכספים של הכנסת, שבה הביע את חששותיו מהמצב המקרו-כלכלי ומהרעה אפשרית באירופה. פישר נחלץ להגנת הבנקים מפני חקיקה מגבילה, ואמר כי "לא ניתן לומר שרווחי הבנקים גבוהים במיוחד, שכן בממוצע, התשואה על ההון אינה גבוהה. בנק ישראל ימשיך לוודא שהמערכת הבנקאית רווחית ויציבה, משום שיציבות הבנקים היא תנאי הכרחי ליציבות המשק - לטובת כל האזרחים".

נודע כי מיד לאחר החזרה מחופשת הפסח, הוציא הפיקוח על הבנקים מכתב למנכ"לי הבנקים, והנחה אותם לשלוח נציגות מטעמם לפגישה דחופה, שתתקיים על מנת לקבל הנחיות לביצוע מבחנים חדשים, ההנחות בבסיס המבחנים והמתודולוגיה לביצועם. מבחנים אלו, בניגוד למבחני הקיצון הקודמים, ייערכו על ידי הבנקים עצמם - ולא על ידי בנק ישראל.

מועד הפגישה נקבע באופן חריג תוך ימים, והיא התקיימה בשבוע שעבר במשרדי הפיקוח על הבנקים בת"א. מטעם בנק ישראל נכחו סגני המפקח הבכירים, צורי תמם ואור סופר. "חמש הקבוצות הבנקאיות נדרשות לבצע מבחן קיצון מקרו-כלכלי, המבוסס באופן עקרוני על התרחישים שנבחנו על ידי בנק ישראל במבחני הקיצון האחרונים", אמר סופר. "המבחן שהבנקים נדרשים לבצע הוא מבחן קיצון מיקרו-יציבותי, שיתמקד בהערכת הבנקים מלמטה למעלה (Bottom Up), ונועד לבחון את השפעתם של אירועי קיצון ספציפיים על יציבות הבנקים".

במבחני הקיצון האחרונים, שבנק ישראל ערך בנובמבר, נמצא כי "רמות הסיכון של הבנקים (בהתממשות התרחישים) היו גבוהות יותר מהרמות שנצפו במשבר 2008, ואולם בהשוואה למדינות אחרות, הסיכון בבנקים הישראליים נמוך יחסית". בכל אחד מהתרחישים שנבדקו, הלימות הון הליבה של כל הבנקים נותרה מעל המינימום הנדרש. עם זאת, חלק מהבנקים הציגו הפסדים ובאחד מהם, הלימות הון הליבה ירדה ל-6.9%.

מהמבחנים עלה כי בתרחיש החמור ביותר - נפילת קבוצת הלווים הגדולה ביותר - יאבדו הבנקים עד 12.6% מהון הליבה שלהם, כלומר ייגרם להם הפסד של 9 מיליארד שקל.

במבחנים נבדקו תרחישים שונים, ובהם מיתון מקומי הנובע מאי-יציבות גאו-פוליטית והאטה בצמיחה ב-2012-2014, כאשר בשנת המיתון הראשונה תהיה התכווצות של 2.8% בתמ"ג, בשנה השנייה צמיחה של 1.2% ובשלישית צמיחה של 2.5%. כלומר הצמיחה הממוצעת בשלוש שנות המיתון תהיה 0.3% בשנה. בנוסף כללו הנחות היסוד עלייה באבטלה ומיתון גלובלי, שמקורו בקשיים באירופה. תרחישים נוספים שנבדקו, מעבר לנפילת קבוצת הלווים הגדולה ביותר במשק, היו נפילת שלושת הלווים הבודדים הגדולים ביותר בכל בנק, ירידה של 25% בשוק ההון, פיחות של 15%, פשיטת רגל של מדינות בעייתיות באירופה (ספרד, יוון, איטליה, פורטוגל ובלגיה) ועלייה חדה בריבית.

מהם "מבחני קיצון"?

Stress Test - מבחנים שמבצעים הבנקים, כדי לאמוד את השפעת השינויים בפרמטרים מקרו-כלכליים על ביצועי הבנק. בין היתר נבדקים פרמטרים כמו השינוי בתמ"ג, שיעור האבטלה, הפסדים בגין אגרות חוב, הפרשה לחובות מסופקים ושיעור השינוי באשראי. המבחנים מאפשרים לרגולטור לכמת את צורכי ההון של הבנקים