השינוי העיקרי באגף התקציבים באוצר בתקופה הקרובה יהיה הלו"ז של הפקידים. עד אתמול (ב') היה עליהם להגיש תקציב סופי עד מארס 2013. עוד הרבה מאוד זמן. בעקבות החלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר האופוזיציה שאול מופז להימנע מבחירות, לפקידי האוצר נותרו כחודשיים להגיש הכול: תקציב, קיצוצים, שינויים במיסוי, רפורמות מבניות וחוק ההסדרים - הכול. עד אמצע יולי חייב להיות תקציב מדינה מוכן ומגובש על כל היבטיו.
באמצע יולי, לכל המאוחר, הממשלה תהיה חייבת להתחיל לדון בתקציב המדינה, ולצורך כך התקציב וחוק ההסדרים חייבים להיות מוכנים. הממשלה החדשה והרחבה תהיה חייבת לקבל הכרעות כלכליות מרחיקות לכת, לרבות קיצוצים רחבים ושינויים במיסוי.
לפחות דבר אחד מרמז על כך שגם נתניהו וגם מופז מודעים לגודל השעה: בסעיף העוסק בתקציב המדינה בהסכם הקואליציוני, נכתב כי "הממשלה תפעל לגיבוש תקציב חירום לאומי, אשר יאפשר למדינת ישראל להתמודד עם המשבר הכלכלי העולמי".
ויתורי תקציב כואבים
לפי נתונים שהציג נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, ביום רביעי האחרון, ישנן החלטות ממשלה ללא כיסוי תקציבי בסך 6.6 מיליארד שקל - הוצאות שפורצות את מסגרת ההוצאה שמעוגנת בחוק. הנגיד הדגיש כי מדובר ב"הערכה שמרנית" וכי הוא ממתין לחישוב האוצר.
ל"גלובס" נודע כי אומדן בנק ישראל מבוסס על ההנחה כי ב-2013-2012 לא יהיו תוספות תקציב למערכת הביטחון.
גורמים באוצר ציינו היום (ג') כי למרות שעדיין אין מספרים סופיים, כבר ברור כי האומדן של בנק ישראל הוא שמרני, והסכום גבוה יותר. קרי, לצורך עמידה בתקרת ההוצאה בשנת 2013 (כ-317 מיליארד שקל), על הממשלה החדשה לקצץ הוצאות בהיקף של 6.6 מיליארד שקל לכל הפחות. מדובר בסכום-עתק, שלא ניתן להשיג בקיצוץ רוחבי (פלאט), ושמצריך שינוי סדר עדיפויות אמיתי, לרבות ויתורים כואבים.
הקושי הגדול עבור הממשלה החדשה הוא כי קיצוץ משמעותי בתקציב הביטחון לא נראה אפשרי בשל המצב הגיאו-פוליטי הנוכחי. יתרה מזו, חלק נוסף של ההתחייבויות נובעות מתוספות שכר שסוכמו עם ההסתדרות ושמעוגנות בהסכמים חתומים. חלק לא מבוטל מההתחייבויות נובע מהמלצות ועדת טרכטנברג, שכבר אושרו בממשלה ובכנסת, ולכן יהיה קשה לבטלן. לפיכך, לא ברור מאיפה יבוא הכסף.
"מס על בירה - לא מספיק"
אך זה רק חלק מהבעיה. גורמים בכירים ברשות המסים מסרו היום ל"גלובס" כי הגירעון צפוי להגיע לכ-36 מיליארד שקל כבר ב-2012 - כפול מהמתוכנן בתקציב לשנה זו (18.4 מיליארד שקל). מדובר בכ-4% מהתמ"ג לעומת יעד של 2%.
"אפשר לחרוג במקצת מהיעד, אבל לא בהיקפים כאלה", מסביר הבכיר. "הממשלה חייבת להחליט עוד השנה על העלאת מסים, אלא שהפעם לא יהיה מספיק להעלות מס על נרגילות או על בירות. אין כאן מקום לסתימת חורים. חייבים להתחיל לחשוב על הדברים הגדולים, כגון העלאת המע"מ או מס הכנסה".
רק לפני שבוע אמר בכיר במשרד האוצר ל"גלובס" דברים זהים.
לפי הערכות רשות המסים, העלאת מע"מ בנקודה אחת תניב לקופת המדינה כ-4 מיליארד שקל בשנה. העלאת מס הכנסה ב-1% צפויה להוסיף עוד 700 מיליון שקל. ברשות המסים לא פוסלים הטלת מס יסף (תוספת מס של 2% על הכנסות מהון ומהעבודה לבעלי הכנסות גבוהות), שיניב עוד כחצי מיליארד שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.