אלו הם הזוכים הגדולים בדירוג האנליסטים של "גלובס" לשנת 2012: את מדליית הזהב קוטף גיל בשן מאי.בי.אי, במקום השני מדורג ירון זר מכלל פיננסים (מדליית כסף), ואת מדליית הארד חולקים דניאל מירון מ-RBC וטל שיריזלי מפסגות. היכן הזוכים של השנים הקודמות? ובכן, מרביתם בתחתית הרשימה, ורק מקצתם הצליחו להתברג לעשירייה הפותחת.
דירוג האנליסטים המסקרים את השוק המקומי, מתפרסם בלעדית ב"גלובס" זו השנה הרביעית ברציפות. הזוכים במקומות הראשונים בדירוג, הם אלו שהמלצותיהם הצליחו להכות בתקופה הנבדקת בשיעור הגבוה ביותר את הבנצ'מרק, הוא מדד ת"א 100. הדירוג משקלל למעלה מ-2,230 אנליזות שפורסמו בשנים 2010-2011 מטעם 130 אנליסטים, שעובדים ב-35 בתי השקעות ומוסדות פיננסיים מקומיים וזרים, אשר מסקרים את המניות הנסחרות בת"א.
2009-2010 היו שנים מדהימות בשוק המקומי - כל מטאטא ירה, ומדד ת"א 100 השלים זינוק של 117% בערכו. אלא שהראלי הזה הסתיים בתחילת יולי 2011. הבורסה בת"א עברה לירידות חדות, בהתאם למגמה העולמית, ומחקה את הרווחים שצברה. כך, ת"א 100 מציג בשנים 2010-2011 תשואה שלילית של כ-8%.
השנה החולפת הייתה אם כך שעת מבחן לאנליסטים. מי מהם הצליח לשמור על הכסף שלכם, ואולי אף לייצר תשואה עודפת? התשובה הגורפת היא שהיו אלו האנליסטים שסיקרו את מניות חיפושי הנפט והגז - מהענפים הבודדים שבלטו בתשואה שהניבו, על רקע הסנטימנט השלילי של מרבית הסקטורים האחרים.
מול האנליסטים הללו ניצבים הזוכים של הדירוג הקודם - אלו המסקרים את מניות הנדל"ן, התקשורת והבנקים, שמוצאים עצמם בתחתית הרשימה השנה, בהתאם לביצועים שהציגו מניות הסקטורים שלהם.
האם המדורגים גבוה הם באמת האנליסטים הטובים ביותר, אלו שעתידים לספק לכם גם בשנה הבאה תשואה עודפת על השקעתכם? אל תבנו על זה. הדירוג הנוכחי ממחיש כיצד שנה אחת יכולה להפוך את התוצאות (הנמדדות על פני שנתיים), וכמה קריטי הוא התזמון בשוק ההון - להיות בזמן הנכון ולסקר את המניה הנכונה. נראה שלא תמיד מספיק להיות אנליסט טוב, צריך גם לדעת איזו מניה לסקר.
מחלקות המחקר הטובות ביותר
השונות בין תוצאות האנליסטים כאינדיבידואלים בולטת מאוד בדירוג הנוכחי, ונשבר גם המתאם בין אנליסטים שזכו במקומות הראשונים לבין מחלקות המחקר המובילות. המחלקות שזכו בדירוג הקודם מודחות מהפודיום, ואת מקומן תופסות מחלקות מחקר שבלטו לחיוב בעקביות בדירוגי העבר.
על רקע זה בולטים הביצועים של מחלקות המחקר, שתוצאותיהן מציגות את הממוצע המשוקלל של ביצועי האנליסטים העובדים בהן. ממוצע זה מכנס למעשה את כלל התוצאות, ובכך מאפשר לבחון לא רק ענפים מסוימים, אלא את הסיקור האנליסטי על כלל הסקטורים בבורסה המקומית.
מהדירוג עולה, כי מחלקות המחקר של כלל פיננסים ושל פסגות נדחקו מהמקומות הראשונים למקומות 4 ו-6 בהתאמה; ונראה כי הישגיהם של האנליסטים ירון זר וטל שיריזלי (המקומות השני והשלישי בהתאמה כאמור), לא הספיקו בכדי לשמור על מקומן של המחלקות בצמרת הטבלה.
מחלקת המחקר הטובה ביותר היא זו של בנק ההשקעות האמריקני אופנהיימר, ששידרגה עצמה מהמקום הרביעי בדירוג הקודם למקום הראשון הנוכחי. השלוחה הישראלית של אופנהיימר הוקמה בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, והיא מסקרת 28 מניות ישראליות הנסחרות בארה"ב - 16 מהן גם בבורסה המקומית. המחלקה בארץ מונה ארבעה אנליסטים, בראשותה של אביבית מנה-קליל, והיא עובדת בשת"פ עם הצוות האמריקני המונה שני אנליסטים נוספים.
במקום השני מחלקת המחקר של בנק הפועלים, שהוקמה באמצע שנות ה-80. זוהי אחת ממחלקות המחקר הגדולות בארץ, והיא כוללת 12 אנליסטים תחת ניהולה של רחלי גרשון, המסקרים 55 מניות. מחלקת המחקר של הבנק שיפרה את מקומה מהדירוג הקודם (3), והיא בולטת לחיוב באופן עקבי ברשימת מחלקות המחקר הטובות ביותר גם בדירוגי "גלובס" הקודמים.
למקום השלישי הגיע בית ההשקעות אי.בי.אי (מקום 5 בדירוג הקודם). המחלקה, שהוקמה בתחילת שנות ה-90, היא מהגדולות בתחום ה-Sell Side |בארץ, ומונה 7 אנליסטים תחת ניהולו של אורי ליכט, אשר מסקרים למעלה מ-100 מניות ואג"ח.
שינוי בולט נוסף ברשימה, ניתן למצוא אצל מחלקת המחקר של מגדל שוקי הון שעלתה ממקום 9 בדירוג הקודם למקום 5. את ההפתעה של הדירוג הנוכחי מספקת מחלקות המחקר של בית ההשקעות דש ברוקראז'. המחלקה הצעירה הזו, שהוקמה רק בסוף 2009 ולכן לא נכנסה לדירוג הקודם, הגיעה למקום 7, תוך שהיא מקדימה מחלקות מחקר ותיקות, כמו אלו של ברקליס (שהתקדמה ממקום 11 ל-8), מיטב (שירדה ממקום 8 ל-9), ו-UBS (שהידרדרה ממקום 7 ל-10).
עדיין מאכזבים
בהמשך לדירוג בשנה הקודמת שוב עולה תחושה כללית של אכזבה מביצועי האנליסטים. אמנם הרכבנו רשימה של 10 אנליסטים מובילים, אולם מרבית האנליסטים בדירוג לא הצליחו לשמר את הכסף, ובטח לא לייצר תשואה עודפת לתיקים. הדבר נכון גם לגבי בתי ההשקעות.
התחושה החמצמצה מתחדדת כאשר מתעמקים בתוצאות הזוכים במדליות. אלו לא הצליחו באופן כולל להכות את ביצועי המניות שאותן הם מסקרים, ובמרבית המקרים רדפו אחרי הזנב של השוק.
ייתכן כי ההסבר לכך טמון בעצם היותם של המדורגים שנבדקו אנליסטים הנמנים עם מחלקת ה-Sell Side. בבסיס עבודת המחלקות הללו ניצבת מטרה שיווקית - להגדיל את תנועות הרכישה של המשקיעים; לכן נדיר למצוא במחלקות מחקר אלו אנליסטים המפרסמים המלצות "מכירה".
הסבר נוסף, בעייתי לא פחות, ניתן למצוא במוניטין שיצר לעצמו מקצוע האנליזה. תפקיד האנליסט הפך בשנים האחרונות לתחנת מעבר בדרך לג'וב הבא, ולכן מעטים המקרים שבהם נמצא אנליסטים שמתבגרים עם המניות שאותן הם מסקרים, נשארים בתפקידם לתקופת זמן ממושכת, ובכך רוכשים ניסיון וותק שמעניקים ערך מוסף לעבודתם.
אנחנו סבורים, כי תפקידה הבסיסי של אנליזה באשר היא, הוא לייצר תשואה עודפת ביחס לשוק ובהשוואה למתחרים באופן עקבי. אין די בניתוח נתוני מאקרו והבנת הסביבה המאקרו כלכלית שבה פועלת חברה מסוימת; אנליסט טוב צריך גם להבין את המגמות בשווקים, לדעת מתי לקנות ולמכור מניה, ולספק למשקיע את השורה התחתונה.
בהקשר לכך, נבקש לציין לחיוב שני אנליסטים, שלמרות שלא זכו לעלות בדירוג הנוכחי על הפודיום, מצליחים לבלוט לחיוב בעקביות בדירוגי האנליסטים של "גלובס". מדובר בצחי אברהם מכלל פיננסים, זוכה מדליית הזהב של הדירוג בשנה הקודמת, אשר ירד למקום 5; ואורי ליכט, מנהל מחלקת המחקר באי.בי.אי (ירד ממקום 5 ל-6). השניים הם אנליסטים ותיקים, והישגיהם בולטים בייחוד על רקע הטלטלה שעבר סקטור התקשורת, שאותו הם מסקרים, בעקבות השינויים הרגולטוריים שחלו בו בתקופת הדירוג.
האנרגיה שעשתה את ההבדל
בדירוג הקודם, זה שפורסם כאמור ב-2011 והתייחס לשנים 2009-2010, בלטו חברות הנדל"ן והתקשורת, שנחתכו בחדות ב-2008 ותיקנו כלפי מעלה בצורה גורפת בשנים שלאחר המשבר. בהתאם, היו אלו גם המניות שהביאו את האנליסטים שסיקרו אותן להתברג במעלה הטבלה.
אלא שבדירוג הנוכחי הממצאים הפוכים לדירוג הקודם, וממחישים כיצד שנה אחת יכולה לשנות את התמונה מקצה לקצה. הסיבות לכך הן בעיקר המשך האמון בשוק ובמניות מסוימות, במקביל לכך שמחלקות המחקר לא מעוניינות לפרסם המלצות שאינן חיוביות.
שלושת הסקטורים שירדו בשיעור המצטבר הגבוה ביותר בדירוג הנוכחי, היו נדל"ן מניב, תקשורת ובנקים; אלו הכבידו מאוד על הביצועים המצטברים של האנליסטים ושל מחלקות המחקר שבהן הם עובדים.
על רקע הסנטימנט השלילי האמור בלטו באופן ברור מניות האנרגיה. גילוי מאגרי הגז בים התיכון ב-2009 גרם לכך ששותפויות חיפושי הגז והנפט החלו לרכז עניין רב, ומחזורי המסחר בהן זינקו בהתאמה. בשנת 2011 עמד חלקן של מניות הגז והנפט על 16% ממחזור המסחר בשוק המניות, לעומת 0.3% בלבד ב-2008. 7 מתוך 30 המניות הסחירות ביותר ב-2011 בבורסה המקומית, היו מענף חיפושי הנפט והגז - 3 מהן נכללות במדד ת"א 25, וכ-16% מסך המסחר התרכז בהן.
כך קרה שאנליסטים שנתנו המלצות חיוביות ועקביות עבור מניות סקטור האנרגיה, זכו עתה לזנק לראש הדירוג (זוכה מדליית הזהב הנוכחי, האנליסט גיל בשן מאי.בי.אי, דורג 21 בדירוג הקודם).
בין החברות שהקפיצו את האנליסטים בדירוג, הודות לתשואה חיובית בולטת, נמצאות החברות שבשליטתו של יצחק תשובה - אבנר יהש (שעלתה ב-72%), דלק אנרגיה (59%) ודלק קידוחים יהש (56%); מנגד, כלל האנליסטים המסקרים את התחום, פספסו את ההצלחה הגדולה של הסקטור - רציו, שהניבה את התשואה הגבוהה ביותר בין השנים 2010-2011, 150%.
חמקו מדוחות האקסל
בנוסף למניות האנרגיה נמצאו מניות שהפגינו ביצועים עודפים בתקופת המדגם - למשל איזיצ'יפ שעלתה ב-137%, והביאה את האנליסט דניאל מירון מ-RBC מתחתית הרשימה בשנה שעברה (מקום 32) לזכייה במדליית ארד.
אך למרות ההצלחה של מניות אלו, ושבירת ההגדרות המסורתיות של מניות דפנסיביות כבטוחות, העדיפו מרבית האנליסטים "ללכת על בטוח", ולהתמקד בחברות הגדולות והיציבות לכאורה. כך זכו טבע, כיל, בזק ופרטנר לשיעורי הסיקור הגבוהים ביותר בקרב האנליסטים.
ההתבצרות במניות אלו הביאה לפספוסים נוספים של מחלקות המחקר. כך למשל, טבע, המניה החביבה ביותר על האנליסטים (זכתה למספר המלצות ה"קנייה" הגבוה ביותר), נחתכה ב-27% בתקופת הדירוג, בעוד פריגו חומקת מדוחות האקסל של אנשי המקצוע למרות זינוק מטאורי של 147%.
האנליסטים המובילים
מחלקןת המחקר
כך דירגנו
בסיס הנתונים של דירוג האנליסטים של "גלובס" לשנת 2012 מבוסס על כ-2,230 אנליזות שפורסמו בתקשורת בין השנים 2010-2011. בדירוג מופיעים אנליסטים שכיסו לפחות שלוש מניות שונות, ופרסמו עבור כל מניה מינימום שלוש המלצות בתקופה האמורה - מה שמצביע על סיקור עקבי של החברות. בבדיקת מחלקות המחקר של הגופים השונים הצבנו רף מינימלי של סיקור שמונה חברות שונות לאורך התקופה.
מרבית האנליזות שבדקנו הן של אנליסטים ממחלקות ה-Sell Side, שהמלצותיהם נעו על הסקלה שבין "קנייה" ועד להמלצה הנדירה של "מכירה". כל אנליזה עובדה על-ידינו להוראה של "קנייה" או "מכירה". השאלה המרכזית שעליה ניסינו להשיב, היא - מיהם האנליסטים ומחלקות המחקר שהצליחו להכות את מדד ת"א 100.
כדי להגיע לתשובה הרכבנו סולם המלצות לפי ההיררכיה הבאה: "קנייה", "תשואת יתר", "תשואת שוק", "תשואת חסר" ו"מכירה". כל המלצה כומתה להוראת "קנייה" או "מכירה" באופן הבא: המלצת "קנייה" הוגדרה כרכישה של המניה ב-100 אלף שקל; "תשואת יתר", שגם היא המלצה לקנות אם כי במינון נמוך יותר, תורגמה לרכישת המניה ב-75 אלף שקל; המלצת "תשואת שוק" תורגמה להחזקה של 50 אלף שקל; המלצת "תשואת חסר" יושמה כמכירה של 50 אלף שקל במניה; והמלצת "מכירה" תורגמה למכירה של 100 אלף שקל במניה (הופכי להוראת "קנייה").
בהתאם לכך פתחנו לכל אנליסט תיק השקעות וירטואלי, עקבנו אחרי כל חברה שסיקר, וביצענו רכישות או מכירות בהתאם לשינויים שחלו בהמלצותיו. במקרה שבו פורסמה המלצה שחזרה על עצמה, לא ביצענו כל שינוי בתיק. אם ההמלצה החדשה הייתה שונה מהמקורית, ביצענו את השינוי המתאים.
בסופו של התהליך סיכמנו את הרווח (או ההפסד) של האנליסטים בין השנים 2010-2011, ואת התשואה המצטברת לתקופה. בשלב הבא חושבה התשואה העודפת ביחס למדד ת"א 100, שמהווה את מדד הייחוס, ובהתאם בוצע הדירוג ההיררכי.
לגבי מחלקות המחקר - סיכמנו את תוצאות המלצות האנליסטים העובדים במחלקות הגופים השונים, והדירוג נערך לפי סולם היררכי מהתשואה הגבוהה ביותר לנמוכה.
רו"ח מוטי כהן ,משנה למנכ"ל ב"גלובס"
כתבות
ני"ע
