האנליסטית לימור גרובר כמשל

לפני פחות מעשור הם היו מלכי השוק; העבודות שלהן נקראו בשקיקה, ובהינף המלצה הם חרצו גורל של מניות. אך היום האנליסטים הפכו לשק חבטות: "הם לא פוגעים, "נגועים בניגודי עניינים" ו"חושבים על הג'וב הבא".

בחלק בלתי מבוטל מהאשמה של שחיקת תדמיתו של האנליסט בשוק ההון נושאים האנליסטים עצמם, החל מההצפה האינטנסיבית של עבודות מחקר, דרך שינויי ההמלצה התכופים, חוסר המוכנות לפרסם המלצות שליליות ולהתעמת עם החברות והטייקונים השולטים בהן, ועד הנקודה בה הפכו את המקצוע לתחנת מעבר בדרך למשרה הבאה.

לימור גרובר, לשעבר ראש מחלקת המחקר ללקוחות בפסגות, נקנסה לאחרונה ב-7,500 שקל על ידי הרשות לניירות ערך משום שלא דיווחה על מגעים שניהלה לכניסה לעבודה בחברת כיל, במקביל לסיקור חיובי ("קנייה") שהעניקה למניה. וגרובר היא רק פרט קטן בתהליך הזילות שחל במקצוע האנליזה בשנים האחרונות, ולא רק בגלל שאנליסטים "לא פוגעים" בהמלצותיהם.

נכון, בעשור האחרון פספסו מרביתם, בארץ ובחו"ל, את התפוצצות בועת הדוט.קום, משבר הסאב-פריים והראלי המטורף של 2009-2010, כשבמקביל לפספוסים האלה חלה פריחה במצבת כוח האדם במחלקות המחקר ובתשומות הכספיות שהושקעו בהן על ידי הגופים הפיננסיים. מגדול הבנקים ועד בית ההשקעות הקטן ביותר, כולם התהדרו בפתיחת מחלקות מחקר ורכישת טאלנטים חדשים.

כשהמקצוע הופך לקרש קפיצה

היכן טמונה אם כן עיקר הבעיה? במוניטין של האנליסטים. וזה, כך נראה, תלוי בעיקר בהתנהלות של האנשים המרכיבים את הענף. "כל מה שיש לי זה המוניטין שלי", אמר לנו בדיוק לפני שנה יובל בן זאב, מנהל מחלקת המחקר בכלל פיננסים ברוקראז'. בן זאב נשאל לגבי הבעייתיות הגלומה בהיותו מצד אחד חלק מבעלי חברת כלל חיתום, לבין היותו אנליסט.

"מה תעשה כשיהיו הנפקות שכלל חיתום תשתתף בהן? מי יכתוב את האנליזות - יובל האנליסט או יובל בעל המניות בכלל חיתום?", שאלנו, ובן זאב ענה בנחרצות: "אני לא יכול להרשות לעצמי לסכן את השם שלי. זה מאזן את ניגוד העניינים".

בן זאב אינו האנליסט היחיד הנמצא בסיטואציה פרובלמטית שכזו. בסירה הזו יושב לידו הקולגה אלון גלזר, סמנכ"ל מחלקת המחקר בלידר שוקי הון, שהוא בעל מניות בלידר, שותף בהנפקות שהיא מוציאה לפועל ונהנה מהרווח המופק מהן, לצד היותו אנליסט.

גלזר ובן זאב הם אנליסטים ותיקים ומוערכים - בצדק - בשוק המקומי. את שמם הטוב הם בנו כל אחד בעשר אצבעותיו, ועשו זאת בעיקר כי לא פחדו ללכת נגד העדר, גם במחיר של המלצת 'מכירה'. "אני למדתי שלהיות נחמד עם כולם, זה לא מתכון לאנליסט טוב, כי בסוף פחות יקשיבו לך", אמר לנו גלזר באותו ראיון.

אלא שלגלזר ובן זאב חלק בתהליך זילות המקצוע, שכן ניגוד העניינים בו הם מתנהלים מדי יום יצר קרקע פורייה לזריעת הרעיון במוחה של גרובר, כי אין שום פסול במעבר המיידי שלה מתפקיד אנליסטית המסקרת את מנית כיל, למנהלת קשרי המשקיעים בחברה.

ואלו רק דוגמאות ספורות, מני רבות, להתנהלות המאפיינת את סביבת העבודה של האנליסטים, התנהלות הפוגעת בשמו הטוב של המקצוע. וכשאין כבוד, הדרך להפוך את התחום לקרש קפיצה לג'וב הבא, פתוחה. מכאן נובעת גם הסיבה לתחלופה הגבוהה של אנליסטים, שאינם צוברים ותק ו"מתבגרים" עם המניות אותן הם מסקרים, מה שיכול היה להעניק ערך מוסף לניתוחיהם.

ולמרות כל זאת, לא היינו מציעים לזלזל במקצוע. המלצות אנליסטים עדיין משפיעות על המסחר בבורסה, ואנליזה היא חלק חשוב במערך קבלת ההחלטה. אך כל עוד לא תסדיר רשות ני"ע מסגרת כללים ברורה לנוהלי עבודה במקצוע, ייקבע הטון על ידי האנשים עצמם - ועל זה, כפי שראינו, לא כדאי לסמוך.