הממונה על ההגבלים יוכל להטיל עיצום כספי עד 24 מיליון שקל

"מהפכת האכיפה המינהלית" הגיעה גם לרשות ההגבלים העסקיים: השבוע (ג') אושר בקריאה שניה ושלישית התיקון לחוק ההגבלים העסקיים שעניינו הוספת מנגנון עיצומים כספיים לחוק ההגבלים העסקיים כחלופה להליך פלילי.

החוק החדש קובע מנגנון באמצעותו יוכל הממונה על ההגבלים להטיל עיצום כספי בסכום מרבי, התלוי בהיקף המכירות של מבצע ההפרה, בגובה של עד 8% ממחזור המכירות של החברה, ועד לסכום של 24 מיליון שקל. כן נקבע הליך מקדים להטלת הקנס, הכולל שימוע למפר.

עוד לפי החוק, התנגדות להטלת הקנס תיעשה באמצעות הגשת ערר לבית הדין להגבלים עסקיים שאחראי על הביקורת השיפוטית על החלטתו של הממונה, הן לגבי הטלת העיצום והן לגבי גובה העיצום.

החוק דומה במהותו, עם ההתאמות הנדרשות, ל"חוק האכיפה המינהלית", שהעניק סמכות אכיפה נרחבת לרשות ניירות ערך ולראשה, ובין היתר סמכות להטיל קנס של עד 5 מיליון שקל על תאגיד, או קנס של עד מיליון שקל על יחיד, ועוד.

הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, בירך על תיקון החוק ואמר כי "תוספת מנגנון העיצומים הכספיים לחוק ההגבלים העסקיים היא פריצת דרך של ממש ביכולת האכיפה של חוק ההגבלים העסקיים. למנגנון העיצומים תהיה חשיבות רבה להרתעה אפקטיבית ולמניעת מגוון הפרות של החוק, במטרה להגן על התחרות, לשפר את רווחת ציבור הצרכנים בישראל ולהילחם בבעיית יוקר המחיה.

"ברצוני להודות לממשלה, לשר התמ"ת מר שלום שמחון, לוועדת הכלכלה בראשות ח"כ כרמל שאמה-הכהן ולכנסת על שיתוף-הפעולה הפורה בהשלמת תיקון חשוב זה".

תיקון החוק נועד לתת חלופה להליך הפלילי. עד כה, הסנקציה המשמעותית היחידה על הפרת חוק ההגבלים העסקיים הייתה במסגרת הליכים פליליים. מנגנון העיצומים המינהליים נועד להתמודד עם קשיים ביישום הליכים פליליים - ובין היתר, העובדה כי הליך הפלילי ארוך יותר ולא מתאים לכל הפרה - וכן למנוע מחסור באכיפה והרתעה מספיקים.

הוספת מנגנון העיצום הכספי לכלי האכיפה של הממונה נכללה גם בהמלצות ועדת טרכטנברג, ועדת הריכוזיות, דוח מבקר המדינה וועדת התחרות של ארגון ה-OECD.

עם זאת, בדומה לחוק האכיפה המינהלית של רשות ניירות ערך, גם תיקון חוק ההגבלים זכה לביקורת רבה בקרב העוסקים בתחום, אשר בין היתר טענו כי ההצעה לתיקון החוק הופכת את הממונה על ההגבלים לחוקר, התובע והשופט גם יחד.