מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אפריל ב-0.9%, בהתאם לציפיות. לפיכך עומדת האינפלציה השנתית (12 חודשים אחרונים) על 2.1% - אמצע טווח יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה (1%-3%). יש לציין כי מדד אפריל הוא מדד גבוה באופן היסטורי.
הסעיפים שעלו במידה הרבה ביותר היו הדיור שהפתיע ועלה ב-0.8%, מחיר החשמל שהתייקר ב-7.8%, סעיף ההלבשה שעלה ב-8.1% וסעיף הנסיעות לחו"ל שעלה ב-4.9%. מחיר העגבניות, בהתאם לתחושת הציבור, זינק ב-23.5%. מנגד הוזל מחיר המלפפונים ביותר מ-13%.
העלייה החדה בסעיפי ההבראה והנופש היא עונתית, קרי, הנהירה של ישראלים רבים לחופשות בארץ ובחו"ל במהלך חופשת החגים גרמה לעלייה זו. כמו כן, המעבר של חנויות הביגוד לקולקציית קיץ גרם לעלייה החדה בסעיף ההלבשה. מנגד, חלה ירידה של כ-4% במחירי מוצרי החשמל בשל המבצעים הרבים שערכו החנויות בתקופת חג הפסח.
על אף שמדובר בשיעור גידול גבוה, האינפלציה עדיין לא מהווה סכנה עבור המשק ונמצאת תחת שליטה. הדבר יאפשר לבנק ישראל להמשיך עם המדיניות המרחיבה שבה הוא נוקט, שכן רמה כזו של אינפלציה לא תחייב את הבנק להעלות את הריבית. בבנק ישראל חוששים יותר מהרעה בצמיחה מאשר מהתפרצות אינפלציונית, לנוכח המיתון שאליו נקלעה הכלכלה האירופית.
בצד התשומות, ניכרת גם ההתייקרות במחירי הדלק, שעלו בכ-0.5% בלבד בשל "הנחה" של 15 אג' במס הבלו, שעליה החליטה הממשלה ברגע האחרון. ללא ההנחה הייתה נרשמת עליה של 2.5% במחיר הדלק. בפסגות העריכו לפני פרסום המדד כי צפוי גם המשך עליית מחירים גם בסעיף הדיור - הסעיף בעל המשקל הגבוה במדד (כ-21%) - בשיעור של כ-0.2%.
בפברואר האחרון חזרה הריבית הריאלית במשק (הריבית הנומינאלית בניכוי הציפיות לאינפלציה) לטריטוריה השלילית אחרי כמעט שנה שהייתה חיובית. באותו חודש זינקו הציפיות לאינפלציה הנגזרות משוק ההון לרמה של 2.7% כאשר תחזית האינפלציה של רוב האנליסטים בשוק ההון עומדת זה שלושה חודשים על 2.5%.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
