בלוף ושמו מדד

התיקון שנעשה בנתוני האבטלה בארץ לאור שינוי בשיטת המדידה לא הותיר הרבה אנשים מופתעים. מי שקורא עיתונים ונוכח בכך שמידי יום חברות מוכרות פושטות רגל, קיבל את החדשות הרעות באדישות.

גם מדד המחירים לצרכן שמפורסם מידי חודש, כבר זמן רב לא נראה הגיוני למי שחי בארץ. לפני עליה של 1.3% מתחילת שנת 2012 עלה מדד המחירים לצרכן עלה בשנת 2011 ב-2.2% בלבד ובשנת 2010 ב-2.7%.

מי שמקבל נתונים אלה כתורה מסיני, יקבל רושם שמדובר בעלייה בריאה, נשלטת ובטווח היעד של בנק ישראל. לא משהו שהכלכלה במקומית לא יכולה להתמודד איתו. אך כשנזכרים בעליות החדות במחירים בשנים האחרונות, בהוצאות המכבידות עוד ועוד בתחומים דיור, מזון, דלק, וחשמל, המספרים לא מסתדרים.

הסיבה לכך נעוצה ככול הנראה בשיטת עדכון המשקולות של המדד וזוהי שיטתו על פי ציטוט של הלמ"ס עצמה:

"מאז עדכון סל המדד בינואר 1999 , משקלי המדד מתעדכנים מידי שנתיים. זאת, בהתאם לתקנות של ארגון העבודה הבינלאומי לעריכת מדד המחירים לצרכן, הממליצות לעדכן את סל המדד לעיתים תכופות, על מנת להקטין הטיות אפשריות במדד הנובעות משינויים בדפוסי הצריכה של האוכלוסייה.

החל בינואר 2011 , משקלי סל המדד מחושבים על סמך נתוני סקר הוצאות משק הבית לשנים 2008 ו- 2009 (במחירי שנת 2010) אלה יחליפו את המשקלות הקודמים שחושבו על סמך סקר הוצאות משק הבית בשנים 2006 ו-2007 (במחירי שנת 2008)"

במילים אחרות: הלמ"ס ערכה סקר הוצאות בקרב 6,100 משקי בית בשנים 2008, 2009 לגבי התפלגות הוצאותיהן - ומתחה אותן על פני שנתיים.

בתחום הדיור שבו היו עליות מחירים של עשרות אחוזים בשנים אחרונות הוא דוגמא בולטת. חלק הדיור בעליית מדד המחירים לצרכן בשנת 2012 נעשה על פי סקר שהחל בינואר 2008 והסתיים בדצמבר 2009.

משקלו של הדיור מהווה החל מינואר 2011 24.4% מהמדד, באופן קבוע ולא משנה אם היום משקלו יכול להיות 30% מהוצאת משק בית, או יותר מכך. בקרב משפחות רבות מאוד שאני מכיר ההוצאה על דיור (הלמ"ס מודד דמי שכירות) מהווה40% ולעיתים יותר מכך. אם בשנים 2010 ו-2011 היו מכלילים במדד כגורם במכפלה את משקל ההוצאה האמיתית, כנראה שהיינו מקבלי מדדים גבוהים בהרבה.

כך גם לגבי מחיר הדלק. כאשר ערכו את מדידת חלק התחבורה בהוצאה הכוללת עמדו מחירי הדלק על רמה נמוכה משמעותית מהמחיר כיום. באמצע שנת 2008 הגיע מחיר הנפט בעולם לשיא של 147 דולר לחבית ואיתו גם מחירי הדלק בישראל אשר טיפסו לשיא של אותה תקופה - 7.0 שקלים לליטר. לאחר מכן הוא ירד בחדות ובינואר 2009 כבר עמד מחיר הדלק בישראל על 4.75 ₪ לליטר. בכל שנת 2009 הוא טיפס, אולם שמר על קידומת של 6 שקלים עד סוף אותה שנה.

מאז אותו שפל בינואר 2009 עלה מחיר הדלק ב-68%. אולם המשקל שלו במדד נותר קבוע, ונמוך יחסית למשקלו האמיתי היום. אם היו משקללים במדד את משקלה האמיתי של ההוצאה על דלק במשק הבית, גם היא הייתה מטיסה את המדד כלפי מעלה בשנת 2011 וגם בשנת 2012.

יש עוד דוגמאות לירידות מחירים שהיו בשוק, כמו מחירי התקשורת שנמוכים היום משמעותית מהמחירים בשנים עברו ולכן משקלם האמיתי במדד אמור להיות נמוך יותר, אולם גם במקרה זה התוצאה היא החלשת עליית המדד (את הירידות החדות הכפילו בגורם גבוה מידי).

ראוי שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תעדכן את שיטות המעקב שלה אחר יוקר המחייה, כדי לספק נתוני אמת ולא להסתמך על נתונים מלפני שנים וראוי שהדבר יתרחש עוד השנה. אחרת נמצא עצמנו בשנים 2013,2014 עם מדד המסתמך על משקולות 2010,2011 ואנו עלולים לראות הפעם את הצד השני של המראה - ירידות במדד שלא היו.

 יובל זעירא-דלק

• יובל זעירא הוא שותף מנהל בחברת ערך מוחלט לייעוץ פיננסי וניתוח חברות.
• האמור לעיל אינו מהווה המלצה להשקעה או תחליף לייעוץ אישי המתאים לכל אחד.
• מייל: contact@avalue.co.il