טבע תגיע לפשרה או תשלם מיליארדי שקלים מס?

מתוך כ-100 מיליארד השקלים המוחזקים בחברות הענק הרב-לאומיות, כ-40 מיליארד שקל מוחזקים בקופה של ענקית התרופות טבע - כך נודע ל"גלובס". טבע לא יכולה להוציא את סכום-העתק להשקעה בחו"ל בלי לשלם עליו, מתוקף החוק, מס על רווחי דיבידנד בשיעור של כ-15%.

שאר ההון הכלוא של החברות, שעם הוצאתו מישראל יחויב במס כולל של מיליארדים, מוחזק בידי אינטל, ישקר, כיל, מוטורולה וצ'ק פוינט.

הפקידות המקצועית הבכירה במשרד האוצר וברשות המסים הייתה אמורה לדון מחר (ה') בתוכנית של השר יובל שטייניץ להפחתה משמעותית במס לחברות הענק המעוניינות להוציא את ההון מישראל, אך ל"גלובס" נודע כי שטייניץ דחה את הדיון למועד בלתי ידוע.

עוד נודע כי שר האוצר הורה לכל המעורבים בעניין, לרבות רשות המסים, לגבש מסמך מדיניות מפורש ומפורט סביב החלופות שעומדות לאוצר.

גורם בכיר באוצר אמר היום (ד') ל"גלובס": "התחושה היא כי השר לא ויתר על היוזמה הזו". עם זאת, חשיפת "גלובס" על הכוונה לתת הטבות מס והוויכוח הציבורי שהתעורר בעקבותיה גרמה למקדמי היוזמה לשקול את צעדיהם שוב.

בכיר אחר באוצר מסר כי "התחושה שהעיתונות מנסה ליצור, ולפיה היום באוצר רק מדברים על זה, היא לא נכונה".

לחוצים על כסף

כיום, חברות המבקשות להוציא את רווחיהן מנהלות משא-ומתן נפרד עם רשות המסים והאוצר. במקרה של אינטל, זה כמה חודשים מתקיים דיון אצל פקיד השומה בירושלים במסגרת הליך של בחינה מקדמית, על רקע הרצון של ענקית השבבים להוציא כ-12 מיליארד שקל כהלוואה לחברה-בת שלה בחו"ל. לטענת אינטל, מדובר בהון שהיא רוצה להזדכות עליו בארה"ב ולהשקיעו בחזרה בישראל.

הליך הבדיקה המקדמית נועד לבחון את מידת הנכונות של הרשויות לתת לחברה הקלת מס נדיבה בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. הפרשה נחשפה בשבוע שעבר ב"גלובס".

באוצר לחוצים על כסף, לאור מה שהגדיר אתמול גורם בכיר במשרד "אחת התקופות הקשות מבחינה תקציבית". מנהל רשות המסים, דורון ארבלי, ושר האוצר, יובל שטייניץ, רואים בהון שמקורו במס המופחת שישלמו החברות חמצן - כ-15 מיליארד שקל נזילים ומיידיים, שיזרמו לקופת המדינה בתקופה של ירידה כללית בהכנסות.

בחזית הנרקמת מולם מתייצבת הפקידות המקצועית, שעמה נמנים גם אנשי אגף התקציבים, המתריעים מפני "מכירת חיסול כללית" כהגדרת גורם המקורב לנושא, או כ"חלוקת מתנות בלתי אחראית לחברות שממילא עשו כאן קופה יפה ומצבן הפיננסי מצוין", כדברי גורם אחר.

גורמים המקורבים לסוגיה טוענים כי במקרה של שינויים משמעותיים בכללי המשחק, מוטב למדינה למצות את המקסימום: לאפשר לחברות להוציא את ההון שצברו בישראל (בין השאר בזכות מענקים נדיבים מהמדינה והטבות מס מפליגות) בתנאים אטרקטיביים - ועם זאת לדאוג שקופת המדינה תתמלא מסך המס שישלמו ב-30-40 מיליארד שקל.

"בכל מקרה זה מצב מטורף שמלכתחילה היה מוטב לא להיכנס אליו", אמר היום גורם כלכלי בכיר בשיחה עם "גלובס". "כסף שייצא מישראל בידי אותן חברות לא יחזור אליה. אין כאן איזה מסלול פלאים וקסום שיאפשר ליהנות משני העולמות. ההון שכלוא בארץ הוא תעודת הביטוח של המשק בהרבה מאוד מקומות קריטיים, כמו תעסוקת עובדים, כמו מחויבות של חברה להמשיך ולהתבסס בארץ, להשקיע בה. אם כל ההון הזה יוצא מכאן, אפילו לא משנה כמה בטווח הקצר המדינה מכניסה ממנו כמס - ייווצר אסון לאומי".

אותו גורם מוסיף ומבקר את התנהלות צמרת האוצר ורשות המסים ואומר: "אפשר לקבל גם החלטה על הורדה גורפת של המע"מ לרמה של אפס אחוז. אפשר לנמק את המהלך בהגדלה דרמטית של הצמיחה בישראל. אז מה, מישהו עושה את זה? מדובר במהלך כל-כך בעייתי, שאם מישהו יעלה על דעתו להשלים אותו לכדי הצעת החלטה, היא תיענה בהתנגדות נחרצת בוועדת הכספים של הכנסת, וכל הסיפור יובא עד לפתחו של ראש הממשלה".

נתק עם התמ"ת

בחזית המתנגדים למהלך, במקרה שיקרום עור וגידים, ימצאו שטייניץ וארבלי את אנשי משרד התמ"ת: השר שלום שמחון, מנכ"ל משרדו שרון קדמי ומנהל מרכז ההשקעות, חזי צאיג. בינתיים, כל הדיונים שמקיימת צמרת משרד האוצר ביחס למהלך השנוי במחלוקת מתקיימים בהיעדר הגורמים המקצועיים של משרד התמ"ת.

זה לא הנתק הראשון בין שני המשרדים הכלכליים הגדולים: במשרד התמ"ת כבר תקפו בשבוע שעבר בחריפות את שטייניץ על ערוץ הידברות חשאית שפתח מול חברת אינטל, במסגרת מאמצים לשכנע אותה להשקיע בפתיחת המפעל החדש שלה בישראל. זאת בלי לעדכן את משרד התמ"ת ובתוך חריגה ממתווה ההתניות שגיבש עבור אינטל צוות מקצועי שבחן את הסוגיה.

למרות המגעים הנמרצים שקיים שטייניץ מול ראשי החברה, אינטל בחרה לקיים את השקעתה העתידית באירלנד, כנראה בעקבות חבילת הטבות אטרקטיבית יותר שהוצעה לה.

בתגובה לידיעה על היקף ההון הכלוא של טבע, נמסר מהחברה: "טבע מקיימת דיאלוג עם הרשויות הרלוונטיות בנושא זה".

יחסי הכוחות באוצר: מי תומך, מי מתנגד ומי יושב על הגדר

מי שמוביל באוצר את היוזמה להקלות המס, לצד דורון ארבלי, מנהל רשות המסים, הוא סגן שר האוצר, איציק כהן (ש''ס), שיש לו השפעה רבה בכל הנושאים הקשורים למיסוי וליחסי עבודה והוא איש אמון של שטייניץ. לכהן יש ניסיון במבצעים כאלו: בשנת 2009, עת כניסתו לתפקיד, יזם מבצע דומה שהעניק הקלות מס דיבידנד על ניירות ערך ראיוניים. בתוך חודש נכנסו לאוצר כ-3 מיליארד שקל.

לכהן יש חזית נגדית: מי שהביעה את ההתנגדות הנחרצת ביותר להקלות היא החשכ"לית מיכל עבאדי-בויאנג'ו, הרואה בהקלות פרס לתכנוני מס. עם זאת, הסוגיה הזאת אינה קשורה באופן ישיר לתחום אחריותה.

מנכ"ל המשרד, דורון כהן, טרם גיבש את עמדתו בנושא, וההערכות הן כי הוא יעדיף להכריע רק ברגע האמת, כדי לא להסתכסך עם השר או עם מי מפקודיו.

באגף התקציבים מנסים להתרחק מדיון בסוגיה. מצד אחד, האגף לא יתנגד לקבל מיליארדי שקלים באופן מיידי, שיסייעו לצמצם את הגירעון התופח. מנגד, חוששים שם מההשלכות של מהלך כזה, למשל שבעת העלאת המסים המתוכננת בחודשים הקרובים יציעו הפוליטיקאים "הטבות" או "מבצעים" אחרים וכך יפגמו באמינות מדיניות המס בישראל. ניכר כי אנשי האגף בעיקר מנסים לשכנע כי שיקולים פיסקאליים (גירעון ומסים) אינם צריכים להוביל את הדיון.

2.7 מיליארד שקל במחלוקת

המחלוקת בין רשות המסים לענקית התרופות טבע נמצאת בימים אלה בעיצומה. לפני כשנה פנתה רשות המסים בדרישה חסרת תקדים מטבע: פקיד שומה ירושלים, אבי בכר, הוציא לחברה שומת מס עם דרישה לתשלום בסך 2.7 מיליארד שקל, וזאת בעקבות מחלוקת על זכאותה של טבע לפטור ממס מכוח חוק עידוד השקעות הון.

הרקע לדרישת רשות המסים היה עסקת הענק לרכישת חברת איווקס (IVAX) על-ידי טבע בשנת 2005. טבע רכשה אז את החברה המתחרה בתמורה לכ-7.4 מיליארד דולר - עסקה שנחשבה אז הגדולה ביותר שביצעה חברה ישראלית וגם העסקה הגדולה ביותר שביצעה חברת תרופות גנריות. בעקבות העסקה הפכה טבע לחברת התרופות הגנריות הגדולה בעולם.

אלא שעסקת הרכישה הדליקה נורות אדומות ברשות המסים משום הטבות מס שקיבלה טבע בארץ מכוח חוק עידוד השקעות הון.

בין השאר מעניק החוק לחברות פטור מוחלט ממס על הכנסות המפעל, ובלבד שרווחיו לא יחולקו כדיבידנד לבעלי המניות של החברה בעלת המפעל. אלא שעל-פי החוק, לא רק חלוקת דיבידנד תטיל על החברה את מס החברות שממנו קיבלה פטור, אלא כל סכום ש"נתן בעל המפעל לקרובו" ייחשב כאילו חולק דיבידנד, גם אם אין מדובר בדיבידנד במשמעותו הרחבה יותר בדיני החברות או בדיני המס.

לטענת רשות המסים, זו הייתה הסיטואציה בעסקת איווקס - טבע רכשה את החברה באמצעות חברה-בת שהוקמה לטובת העניין, ושילמה במזומן ובמניות. ככל הידוע, הרשות טענה כי מאחר שטבע רכשה את איווקס באמצעות חברה-בת שהקימה, מדובר בסכום ש"נתן בעל מפעל לקרובו", ולכן מבוטל הפטור ממס שניתן במסגרת חוק עידוד השקעות הון.

מנגד, טענה טבע כי טענת מס הכנסה מתבססת על רעיון מופרך שלפיו רכישת חברות על-ידי טבע דומה לתשלום דיבידנד לבעלי מניות החייב במס. לדעת טבע, המתבססת על חוות-דעת של מומחי מס, מדובר בפרשנות שגויה של החוק.

נוסף על טענת הרשות בעניין רכישת איווקס, השומה מתייחסת גם לתכנון מס אגרסיבי שטבע ביצעה לכאורה על רקע העברת דיבידנד מחברה סינגפורית לארץ.

על-פי האמנה בין המדינות, דיבידנד המחולק לחברה ישראלית מחברה סינגפורית פטור ממס במקור. עם זאת, בישראל הדיבידנד חייב במס בשיעור של מס חברות (25%).

בין הצדדים מתנהל כיום משא-ומתן, שבמסגרתו מנסה טבע לשכנע את רשויות המס בעמדתה. אם שר האוצר יובל שטייניץ יחליט להעניק לחברות הנהנות מחוק עידוד השקעות הון הקלות מס נוספות, ייתכן כי המשך המשא-ומתן יתייתר.

מטבע נמסר בתגובה: "לאורך השנים נצברו בחברה רווחים לפני מס בהיקף של מיליארדי שקלים, אשר מסווגים בהיבט המס תחת החוק לעידוד השקעות הון. יודגש, כי ככל שנושא זה נוגע לטבע, רווחים אלה אינם 'כלואים' כלל ועיקר ומרביתם כבר הושקעו בין היתר בפיתוח, בנייה והרחבה של תשתית הפעילות של טבע בישראל.

ראוי לציין בהקשר זה כי פעילות טבע בישראל, מלבד המס אותו החברה נדרשת לשלם, מייצרת הכנסות ממיסים למדינת ישראל גם באמצעות מס על דיוודנד בהיקף שנתי מוערך של כ-700 מיליון שקל, העסקת כ-10 אלף עובדים בישראל אשר משלמים מס בהיקף של כ-1 מיליארד שקלים בשנה זאת בנוסף לספקי החברה המעסיקים כ-40 אלף עובדים ומשלמים מס שנתי הנע בין 1 ל-2 מיליארד שקלים.

סה"כ ייצור הכנסות שנתיות ממס של יותר מ-4 מיליארד שקלים מפעילות טבע בישראל. בנוסף לכך אותו רווח 'כלוא', לכאורה, משמש להרחבת מפעלי החברה בהיקף של 1 מיליארד שקלים בשנה ו-2 מיליארד נוספים ממנו מופנים מידי שנה לתחום המחקר והפיתוח. בטבע מבקשים להבהיר, כי החברה לא באה בכל דרישה למדינה באשר לחלוקת רווחים כדיוודנד כפי שצוין ביחס לחלק מהחברות אשר אוזכרו בתקשורת בהקשר זה. מכאן שאין זה נכון לקשור את טבע למקרים אלו וכל מקרה לגופו הוא".