פורטפוליו / יואב הורוביץ

משפחה: ההורים ילידי הארץ. אימא, ילידת חדרה, הייתה מורה. אבא איש צבא. נדדנו אחרי עבודתו לירושלים ואחר כך לכפר בן נון, מול לטרון, שם אנחנו גרים, ארבעת האחים, עד היום - כל אחד בפינה אחרת בכפר וההורים באמצע.

ילדות: גדלתי בבית שלימד אותנו לשאוף לאתגרים ושאסור לפחד מהסבל. אם לא סבלת ולא התאכזבת, משהו לא בסדר. הייתי בצופים ובחוגי סיירות, שם גם פגשתי את אודי ארגמן ז"ל, שבעקבותיו הגעתי לסיירת מטכ"ל.

פריז: ביום שהשתחררתי לקחתי טרמפ הביתה, ארזתי מזוודה וטסתי מיד, אפילו בלי להתקלח, בעקבות האהבה, לעיר האורות. היא רקדה בלט ואני עבדתי בביטחון. אחרי שהתחתנו חזרנו לישראל.

כדורסל: מת על המשחק, אבל הייתי שחקן בינוני. באיזשהו שלב הלכתי לקורס מאמנים ואימנתי בליגה הארצית. כשהייתי בהונדה הציעו לי להיות עוזר מאמן בליגה לאומית ותקופה מסוימת אפילו הייתי פרשן.

קריירה: במשך כשמונה שנים אבטחתי מטוסים ובמקביל למדתי כלכלה ומדע המדינה, אבל באיזשהו שלב הלימודים הפסיקו לעניין אותי. איכשהו התחלתי לעבוד ב"כלל סחר", שקיבלה את הזיכיון של ימאהה ומוניתי למנהל השיווק של החברה. זה היה תחילתו של המסלול שלי בעולם הדו-גלגלי. ב-92' נפרדתי מאשתי. יש לנו ילד משותף בן 25, קצין שנמצא בקורס מפקדי פלוגות.

כלי רכב: שנה אחרי הגירושין קראו לי המתחרים מ"מאיר" והציעו לי לנהל את הפעילות המקבילה של הונדה אופנועים וטרקטורונים. הייתי שם תקופה ובהמשך חברתי לכלמוביל. התקופה הסתיימה כשמיצובישי עברה שינוי ארגוני שלא הייתי שלם איתו ואני ושמואל חרל"פ החלטנו להיפרד כידידים.

עסקים פרטיים: הקמתי וניהלתי במשך ארבע שנים את חברת "י. הורוביץ אסטרטגיה עסקית", קניתי ומכרתי רכבים, ניהלתי מכרזי קטרים, קניתי זכויות שידור והייתה לי אפילו תוכנית טלוויזיה משלי בשם "ראלי עולמי" ששודרה בערוץ 1, אחרי שקניתי את זכויות השידור של מירוצי ראלי.

התנתקות: האמנתי בצורך להיות מעורב ולהשפיע. עוזי לנדאו הביא אותי להיות מנהל מטה המתנחלים. חשבתי שהאופן שבו בוצעה ההתנתקות היה לא ראוי.

בנימין נתניהו: חבר, ואני גאה בזה. הכרנו באופן שטחי ביחידה, כי הוא גדול ממני ב-12 שנים. הקשר התחדש והתחזק לפני שנסע לוושינגטון. לפני הפריימריז מול סילבן שלום, ישראל כ"ץ ושאול מופז, ביבי פנה אליי וביקש שאנהל עבורו את המטה. מכיוון שאני מאוד משימתי, לקחתי את זה על עצמי, הצלחתי, והמשכתי הלאה.

פוליטיקה: לעסוק בה באופן שוטף? לא נראה לי. לפחות, כרגע לא. מצד שני, גורל המדינה מאוד חשוב לי.

אוויס: כשביקשו ממני לנהל את אוויס, זה היה מספיק אטרקטיבי כדי שאסגור את פעילות החברה הפרטית שלי.

ליסינג: חלק מהסטנדרט שלנו תרם לרמת החיים של מעמד הביניים ולבטיחות בכבישים. נכון שישנה ירידה בענף שנובעת מעליית שווי השימוש, וייתכן שהיא תימשך במשך כמה זמן, אבל הליסינג עצמו ימשיך תמיד להיות בתמונה.

ועדת זליכה: יומרנית. לא את כל המסקנות אפשר ליישם.

אוטו איטליה: לפני שנה החלטנו לקנות מחצית מהזיכיון ליבוא פרארי ומזראטי לישראל. החיבור הזה נותן לנו ערכים של מצוינות ויוקרה, וגם אפשר להרוויח מזה כסף.

קוויקי: שירות השכרת רכב לפרקי זמן קצרים, חלק מהרצון שלנו להתחדש ולהיות רלבנטיים.

יו"ר הרשות השנייה: דחיתי את הצעת המינוי, כי מינון ההתעסקות בזה היה גדול מדי. לא רציתי שאוויס תיפגע.

רשות השידור: הכהונה כחבר בוועד המנהל לא אינטנסיבית ואני רואה בה חלק משירות המילואים שלי.

רפורמה: דואג ואדאג שהיא תתבצע. בעוד כמה חודשים תהפוך רשות השידור לגוף חסכוני, יעיל ורלבנטי.

גילה: אשתי, קניינית ב"ספייסס". היא עבדה בפרסום הרבה זמן וב-98', כשהלכתי לאכול בקפה צרפת, ראיתי אותה וידעתי שתהיה אשתי. חזרתי למשרד, השגתי את הטלפון שלה, והשארתי הודעה. יום אחר כך היא הגיעה עם מאפינס ומאז אנחנו יחד ויש לנו שלושה ילדים.

תפיסת עתיד: בשלב הבא, כשהשוק יעצב את עצמו, אין לי ספק שאוויס תמשיך להוביל ואני אנהל חברה חזקה.