בעקבות הזמן האבוד שלך

שבוע הספר, שנפתח השבוע, נחגג במוספי התרבות ברוב הוד והדר - כראוי לעם הספר. אחת החגיגות הגדולות של האירוע השנה צוינה במוסף ז'ורנל של מעריב, בראיון עם המתרגמת הבכירה הלית ישורון, לרגל הוצאת התרגום של הכרך האחרון מתוך הרומן המונומנטלי של פרוסט "בעקבות הזמן האבוד".

שם התואר "האחרון" קצת מטעה, כי מתוך שבעת כרכי הרומן יצאו לאור רק השניים הראשונים (ועוד חלק קטן מתוך הרומן שיצא בתרגום נפרד) - כך שהכרכים השלישי, הרביעי, החמישי והשישי עדיין חסרים.

ייאמר מיד: התרגום של הלית ישורון לרומן המופתי של פרוסט הוא לכל הדעות מלאכת מחשבת שקשה להפריז בחשיבותה, אבל הוא לא מצדיק רמה כל-כך גבוהה של זלזול, התנשאות, ולמעשה התעללות בקוראים באופן כמעט חסר תקדים מצד המתרגמת וההוצאה לאור; וזה בעיקר משקף תעודת עניות אדירה לעולם הספרים הישראלי.

שימו לב להשתלשלות: החלק הראשון של הכרך הראשון יצא ב-1991; שנתיים לאחר מכן יצא החלק השני של הכרך הראשון; החלק הראשון של הכרך השני ראה אור רק חמש שנים אחר כך, ב-1998, והחלק השני של הכרך השני יצא ארבע שנים אחר כך, ב-2002. להתעללות הזו הוסיפה הוצאת הספרייה החדשה ניחוח חצוף במיוחד של טיזינג, כשב-2009 רמזה ביותר מהזדמנות אחת שהכרך החמישי אוטוטו יוצא. זה מעולם לא קרה.

אז עכשיו הם מוציאים את הכרך האחרון, ועוד חוגגים את זה בראיון יחצני (אם כי על-פי הכותרות ישורון לא מאמינה ברייטינג, אלא רק באיכות), שבו היא מסבירה את המהלך: "את 'הזמן שנמצא' (הכרך האחרון) שום מתרגם לא מוכן להשאיר לזה שיבוא אחריו".

אתם הבנתם את זה, קוראים מסורים? המתרגמת החליטה בשבילכם מה דחוף יותר לקרוא מתוך התרגום שלה, כי אין מישהו אחר שיכול לעשות את זה אם חלילה ייבצר ממנה להשלים את המלאכה. אם אתם באמת חייבים לקרוא את הספר מתחילתו ועד סופו רחמנא ליצלן, אז חפשו במהדורה האנגלית או קחו קורס בצרפתית מתקדמת.

רק אצלנו אפשר לחגוג את שבוע הספר ובאותו זמן להנציח את הרעה החולה שעולם הספרות הישראלי ירש מאחותו הצעירה, הטלוויזיה: גישת הטאלנטים, שחושבים שמותר להם להתעלל בקוראים כי הם בטוחים שהפרוסט זורח להם אתם יודעים מאיפה.