עורכי הדין רוצים לחזור ולערוך משוב לשופטים בדומה למשוב שערכו לפני שנים - כך עולה מנתוני סקר שנערך לרגל הכנס השנתי ה-12 של לשכת עורכי הדין בחודש שעבר (מאי).
הסקר, אשר חלקו הראשון פורסם ב"גלובס" לפני כחודש, כלל מגוון שאלות בנושאים הבוערים שעל סדר היום הציבורי ובנושאים משפטיים שונים שנדונו בכנס.
כעת, בחלקו השני של הסקר, מתפרסמים הנתונים המשלימים שטרם פורסמו, לרבות התשובות לשאלה האם עורכי הדין מעוניינים לחדש את "משוב השופטים"; מה הם חושבים על המקצוע שבו בחרו לעסוק, והאם הם מרוצים מהכנסותיהם.
"אי-אפשר להתעלם מהתוצאות"
השאלה אם יש לחדש את משוב השופטים יצרה בעבר קרע משמעותי בין לשכת עורכי הדין למערכת המשפט. הנושא חזר לכותרות החודש, על רקע פרשת "שיפוץ הפרוטוקול" של השופטת ורדה אלשיך.
לפני כשבועיים, בעקבות החלטת נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר גולדברג, שמצא את התלונות נגד אלשיך מוצדקות ומתח ביקורת על התנהלותה בפרשה, התייחס ראש לשכת עורכי הדין, דורון ברזילי, לפרשה.
במכתב ששיגר לנשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, כתב ברזילי כי פרשת השופטת אלשיך ממחישה את הצורך בחידוש משוב השופטים, וכי בכוונתו לקדם נושא זה.
תגובת גרוניס לא איחרה להגיע: "כפי שציינתי בשיחתנו הטלפונית, הנני מתנגד נחרצות לקיומו של המשוב", כתב לברזילי.
סקר לשכת עורכי הדין נערך לפני שחילופי הדברים הללו התפוצצו בתקשורת, אך גרוניס לא יאהב לשמוע מה ענו עורכי הדין כשנשאלו "מה דעתך על ההצעה לחדש את משוב השופטים".
מסתבר כי עורכי הדין היו רוצים להחיות את משוב השופטים. כמעט 80% מהנשאלים תומכים בהשבתו של משוב השופטים. תמיכה זו גבוהה יותר בקרב עורכי הדין הוותיקים, שכנראה מילאו בעבר את שאלוני המשובים - 88% מעורכי הדין בעלי ותק של 10-15 שנים, ו-82% מעורכי הדין בעלי ותק של יותר מ-15 שנה תומכים בהשבת משוב השופטים. שיעור התמיכה בהשבת משוב השופטים הוא 72% בקרב בעלי ותק של עד 5 שנים במקצוע ו-76% בקרב בעלי ותק של 5-10 שנים.
לדברי ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי, "אי-אפשר להתעלם מתוצאות הסקר. בכוונתי להמשיך את ההידברות עם הנוגעים בדבר במטרה למצוא נוסחה מוסכמת למשוב, הכוללת שינויים מתבקשים, תוך בחינה מדוקדקת ומידתית של כלל הפרמטרים.
"אני מאמין שאל לו למשוב לעסוק בתוכן החלטות השופטים, שכן עיסוק כזה עלול לגרום לפגיעה בעצמאות השפיטה, שלטעמי היא ערך עליון. אני סבור כי במקרה של השופטת ורדה אלשיך, אילו היה המשוב נערך, ייתכן שהיו מצטברים במערכת המשפט די נתונים ביחס לשופטת, אשר ייתכן שהיו מאפשרים טיפול מוקדם בהתנהלות המיוחסת לה בהחלטת הנציב גולדברג.
"יחד עם זאת, אם במהלך התקופה הקרובה ניווכח כי לצערנו אין דרך או רצון להתקדם בהליך הידברות אמיתי וכן, נפעל לקדם את משוב השופטים לטובת מערכת המשפט והציבור כולו".
מהו המשוב?
בעשורים הקודמים יזמה לשכת עורכי הדין "משוב שופטים" שבו נתנו עורכי הדין לשופטים בערכאות השונות הערכות על תפקודם. המשוב נערך כ"סקר דואר". שאלוני הסקר נשלחו לכל עורכי הדין הרשומים בלשכה, והם התבקשו להעריך את השופטים המכהנים בבתי המשפט בכל המחוזות ובכל הערכאות שבפניהם הופיעו בשנה החולפת במספר הרב ביותר של דיונים.
משוב השופטים בוטל לפני כ-7 שנים בגלל התנגדות חריפה מצד מערכת המשפט למשוב, שהיווה מעין דירוג שנתי שבמסגרתו נתנו עורכי דין ציונים לשופטים שבפניהם הם מופיעים. ההתנגדות למשוב הסלימה עד כדי חרם שהטילו השופטים על לשכת עורכי הדין. בדצמבר 2005 סוכם על ביטול המשוב והסרת החרם מעל הלשכה.
אך לאחרונה עלה נושא המשוב שוב לכותרות והפך למוקד מאבק בין ראשי מערכת המשפט לבין יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי.
יצוין כי במשוב התבקשו עורכי הדין המשיבים להעריך את תפקוד השופטים על-פי שני ממדים - הממד המהותי והממד הסגנוני. בין היתר, הם נשאלו על: בקיאות השופט בדין הרלבנטי, מידת היכרותו את העובדות בתיק, מידת ההתאמה של ניסיונות הפשרה של השופט לנסיבות המקרה; יחס נאות של השופט לעדים; יחס נאות של השופט לעורכי הדין וניהול הדיון ביעילות. בנוסף, התבקשה גם הערכה כללית של תפקוד השופט.
תגובת מערכת המשפט: "העלאת רעיון המשוב נועדה להחדיר תרבות רייטינג לבתי המשפט"
דוברת מערכת בתי המשפט מסרה בתגובה: "מערכת המשפט איתנה בעמדתה נגד קיומו של משוב השופטים. המשוב, שעיקרו פופוליסטי, אינו תורם לשיפור עבודת השופטים או לשיפור הקשר בין השופטים לעורכי הדין. המשוב אינו מנגנון בקרה מתאים לבחינת עבודת השופטים, ועריכתו על-ידי עורכי דין היא בעייתית, בלשון המעטה.
"קיימים כיום אמצעי בקרה וייעול אחרים שמערכת המשפט עושה בהם שימוש כדי לשפר ולקדם את עבודת השופטים. ראשון להם הוא מוסד נציבות תלונות הציבור על שופטים, שהקמתו הייתה תוצאה של דרישות קודמות לקיים את משוב השופטים.
"נוסף לנציבות תלונות הציבור על שופטים, המערכת מצויה בבחינה מתמדת של הליכי שיפור והתייעלות בעבודת השופטים ובניהול המערכת, ועל כך יעידו הנתונים המצטברים אודות הירידה בעומס התיקים וקיצור משך חיי תיקים במערכת.
"העלאת רעיון המשוב בשלב זה נועדה להחדיר תרבות רייטינג לבתי המשפט, ובינו ובין המטרה של שיפור מערכת המשפט אין כל קשר".
סקר עו
78%: רמת עורכי הדין הידרדרה
בנוסף לשאלה הבוערת של חידוש המשוב, עסק הסקר גם בשביעות-רצונם של עורכי הדין מהמקצוע שאותו בחרו. התוצאות בנושא זה - בדומה לשנים קודמות - מדאיגות. מהסקר עולה כי 78% מעורכי הדין סבורים כי רמת עורכי הדין הידרדרה בעשור האחרון, לעומת 7% בלבד שסבורים כי רמת עריכת הדין השתפרה בתקופה זו.
בקרב עורכי הדין הוותיקים, שכנראה ידעו את ימיו ה"טובים יותר" של המקצוע, התוצאות חותכות יותר: 85% מעורכי הדין הוותיקים, בעלי ותק של יותר מ-15 שנה, סבורים כי המקצוע הידרדר בעשור האחרון. בקרב הצעירים, שהוסמכו למקצוע ב-5 השנים הארונות, 71% שותפים לעמדה זו.
מסקר עורכי הדין הגדול עולה עוד כי עורכי הדין לא אוהבים לעסוק במקצוע הזה. למסקנה הזו ניתן להגיע כשרואים מה הם ענו כששאלו אותם אם הם היו רוצים שגם ילדיהם יהיו עורכי דין.
יותר ממחצית (56%) מעורכי הדין לא היו רוצים שילדם יעסוק בעריכת דין, לו הדבר היה נתון לבחירתם. רק חמישית מעורכי הדין היו מעוניינים שילדם ימשיך את דרכם במקצוע.
עורכי הדין עקביים במענה לשאלה זו: בסקר עורכי הדין שנערך ב-2011 התשובה לשאלה זו הייתה דומה, כאשר מחציתם (51%) השיבו "לא".
השנה בלטו עורכי הדין השכירים במשרדים בהסתייגותם מכך שילדם יבחר במקצוע שבו בחרו הם: רק 14% מעוניינים שילדם ילך בדרכם. בגזרת השותפים התמונה מעט יותר טובה. 26% מהשותפים במשרדי עורכי דין רוצים שילדם יעסוק במקצוע.
הסקר בחן גם את מידת שביעות-רצונם של עורכי הדין מהכנסותיהם - וכאן מגיעה ההפתעה: למרות טענותיהם על הידרדרות המקצוע ורצונם בעתיד טוב יותר לילדיהם, 48% הביעו שביעות-רצון "במידה רבה" ממצבם הכלכלי, לעומת 27% שאינם מרוצים.
עם זאת, פירוק הנתונים לגורמים מגלה מי מרוצה מהכנסותיו, וזה ממש לא כולם: רק 30% מהשכירים במשרדים פרטיים מדווחים על רמת שביעות-רצון גבוהה ממצבם הכלכלי, ו-38% מדווחים על רמת שביעות-רצון נמוכה מהמצב הכלכלי. לעומתם, 76% מהשותפים במשרדי עורכי הדין מדווחים על רמת שביעות-רצון גבוהה ממצבם הכלכלי. כלומר, כדאי להיות שותף.
נמצאו הבדלים גם בניתוח הוותק של עורכי הדין שהשיבו על שאלה זו: רק 36% מעורכי הדין הצעירים מדווחים על שביעות-רצון גבוהה ממצבם הכלכלי, לעומת 62% מהוותיקים (עם יותר מ-15 שנות ותק) שהיו מרוצים "במידה רבה" ממצבם הכלכלי.
עוד הבדלים בשאלת שביעות-הרצון מהמצב הכלכלי נמצאו גם בין המינים, לטובת המין הגברי. 50% מעורכי הדין הגברים העידו כי מידת שביעות-רצונם ממצבם הכלכלי היא רבה, לעומת 43% מעורכות הדין הנשים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
