מס השכבות החלשות

לאחרונה התבטא מנכ"ל ארגון ה-OECD כי בתקופה זו של משבר כלכלי, אין מקום להעלאת מסים כמכשיר להשגת "צדק חברתי". כי העלאת מסים משמעותית תבריח משקיעים, תדכא יוזמות עסקיות, תיצור אבטלה ובסופו של חשבון לא תביא גם לעלייה בגביית המסים. שכן חברות בינלאומיות יבחרו להן יעדי השקעה שבהם משטר המס נוח יותר.

נשאלת השאלה - אם ניתן לקחת את ההיגיון העומד מאחורי דברים כאלה צעד אחד קדימה? שאלה זו נשאלת בהקשר למחלוקת בנושא "הרווחים הכלואים". דרישות החברות הנוגעות להקלות במיסוי המוטל עליהן מעוררות תחושות של אי- צדק ופגיעה בשוויון.

הסיבה - אותן חברות שזכו להטבות מפליגות לפי חוק עידוד השקעות הון, הטבות שהותנו בתנאים שהיו ידועים וברורים מראש לגבי מס החברות והמס על דיבידנדים למקרה שהרווחים מהכנסה המוטבת יימשכו מהחברה - מבקשות כיום הטבות מיסויות נוספות שיקלו עליהן לממש חלק גדול יותר מרווחיהן, ולהוציא לפחות את חלקם מישראל.

הרגשת אי-נוחות זו מתגברת במיוחד על רקע ה"גזירות" המתוכננות העשויות לפגוע דווקא בשכבות חלשות, כגון העלאת המע"מ. זאת בעיקר בשים לב ליעילות הגבייה של מס זה.

קיימות שתי אסכולות או אפשרויות הנוגעות למדיניות הראויה בנושא ה"רווחים הכלואים". האפשרות הראשונה היא התעקשות דווקנית על מימוש ההסדר שהיה קיים בעת שניתנו ההטבות. אפשרות זו אמנם קובעת שומת מס גבוהה יותר על החברות הגדולות, אך זו צפויה להשתלם רק בעוד זמן ממושך, ולכן היא מתעלמת מצורכי המימון העכשוויים של הממשלה; ובעיקר מהצורך להפנות יותר משאבים לנושאי רווחה כדרישת תנועות המחאה.

האפשרות השנייה המונעת על-ידי חשיבה פרגמטית ומעשית - עשויה להביא למסקנה כי בתקופה קשה מבחינה כלכלית, כאשר קיימים גירעון בתקציב המדינה וירידה בגביית המסים בשל ההאטה במשק, ראוי אולי לפעול בדרך הנוגדת אמנם את תחושת הצדק והשוויון, אך עשויה לסייע במימוש הדרישה כי הממשלה תשקיע יותר ברווחה ובשירותים חברתיים. זאת, על-ידי הגדלת המקורות הכספיים העומדים לרשות המדינה.

יש מקום לשקול אם אין לתמוך בחתירת האוצר למתווה של פשרה עם אותן חברות בעלות "הרווחים הכלואים", פשרה שלפיה יאפשרו להן תוך זמן קצר וקצוב מראש, לשלם מס מופחת בהשוואה למס שהן חייבות בו לכאורה. זאת, אם תוך הסתמכות על התיקון לחוק עידוד השקעות הון, שהוא מקל יותר מהנוסח ששרר בעת שהחברות קיבלו את הטבות המס, ואם בדרך אחרת לרבות תיקוני חקיקה נדרשים. כל זאת כתנאי למתן אפשרות לשחרר את רווחיהם הכלואים.

המס המופחת, שיוזרם בדרך זו בטווח המיידי לקופת המדינה המשוועת למזומנים, יוכל לשמש לחיזוק השירותים החברתיים. גביית מס מופחת במועד קרוב עדיפה במצב הקיים על מס גבוה יותר שעשוי להיגבות בטווח הרחוק.

בגישה פרגמטית כזו, הגם שאינה מבוססת על "מס אמת" ועל "צדק מוחלט", יש כדי לקדם את דרישות "הצדק החברתי", בבחינת "המטרה מקדשת את האמצעים". כמובן, הכול במסגרת החוק ותוך שקיפות מלאה.

פרופ' דן ביין, שופט בדימוס ומומחה לדיני מסים, הוא שותף מייסד במשרד עורכי הדין פרופ' ביין ושות'.