שר התיירות: "אעשה למחירי הנופש מה שכחלון עשה בסלולר"

לא רק מזון, גם לנפוש יקר בישראל. כל-כך יקר, ש-35% מאזרחי המדינה - שהם למעלה מ-2.5 מיליון בני אדם - לא יכולים להרשות לעצמם לנפוש בארץ. כך עולה מממצאי הוועדה לבדיקת עלויות הנופש בישראל, שמונתה בנובמבר אשתקד על-ידי שר התיירות סטס מיסז'ניקוב. ממצאי הוועדה צפויים להתפרסם בשבועות הקרובים.

ממצא נוסף של הוועדה, המתפרסם כאן לראשונה, מצביע על כך ש-18% מהישראלים מעדיפים לנפוש אך ורק בחו"ל: רובם לאחר שהבינו שלעיתים זול יותר לנפוש בבולגריה (בורגס), קפריסין ואיי יוון (שהחליפו את טורקיה).

בהקשר זה כדאי להזכיר מחקר של בנק ישראל על ענף התיירות משנת 2011, שמצא כי הביקוש של ישראלים ללינות בבתי-מלון רגיש לתעריף הלינה יותר מזה של התיירים.

"המסקנה המרכזית העולה מעבודת הוועדה היא שיקר לנפוש בישראל, גם לישראלים וגם לתיירים. וכתוצאה מכך, ישראל מאבדת נתח גדול מפוטנציאל התיירות שלה", כך אומר מיסז'ניקוב (ממפלגת "ישראל ביתנו") בראיון בלעדי ל"גלובס" לרגל פתיחת עונת התיירות.

לדבריו, נופש כבר מזמן לא נחשב מותרות, אלא צורך וחלק מהחיים. "אנחנו עובדים בשביל לחיות ולנפוש, ולא ההיפך. כל אחד זכאי לנפוש, ועכשיו ברוח המחאה החברתית יש לנו הזדמנות לתקן גם את העוולה הזו".

עוד לדבריו, הוועדה הבינמשרדית שהקים בהשתתפות כל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר - אוצר, פנים, בריאות, משפטים, הגנת הצרכן בתמ"ת, רבנות ראשית וכן נציגי ציבור, ובליוויו של פרופ' אביעד ישראלי, ראש המחלקה לניהול מלונאות ותיירות באוניברסיטת בן-גוריון - מצאה שאם המגזרים הממשלתי והפרטי יפעלו בכיוון הנכון, אפשר להוזיל את עלויות הנופש בישראל ב-20%.

- למה יקר לנפוש בישראל?

"הפוטנציאל התיירותי של מדינת ישראל גדול מאוד, אבל כשמגיעים לתכל'ס נתקלים בלא מעט בעיות, ביניהן מצב גיאופוליטי לא פשוט ותדמית שלילית בעולם שמסננת תיירים. אחרי שמתעלמים מהסכנות ומהתדמית, נתקלים בבעיה העיקרית: יוקר מחירים. אנחנו ממש יקרים בהשוואה למוצר דומה במדינות דומות לנו באגן הים התיכון וגם בהשוואה למוצר משלים באירופה.

"לשם המחשה, אחרי שמצרים וטוניס איבדו תיירים בעקבות המהפכות שעברו, הצעתי לסוכני תיירות צרפתים לשלוח אלינו תיירים צרפתים במקום לטוניס ולמצרים. הם בדקו ואמרו 'לא תודה'. למה? כי אנחנו יקרים פי שניים. הנופש בישראל יקר, בין היתר בגלל רגולציות ממשלתיות עודפות המוטלות על גופי תיירות כמו אבטחה, כשרות וארנונה גבוהה".

- מהן הדרכים העיקריות להוזלת עלויות הנופש?

"הממשלה יכולה לעשות זאת גם בדרך של הפחתת מסים, למשל הפחתה בתעריף הארנונה לגופי תיירות".

- יכול להיות שהנופש בישראל יקר גם בגלל גרידיות של העוסקים בענף?

"ממש לא. אין פה גרידיות של העוסקים בתחום. נהפוך הוא - כל מי שמשקיע במלונאות הוא יזם אמיץ ובעל אופק שרק לאחרונה החל לראות רווחים, אחרי שנים של ירידות על רקע תנודות גיאופוליטיות. יש ליקויים שבתי-המלון סובלים מהם, ולכן המחירים גבוהים. צריך להוריד מחירים כדי שהצרכנים ייהנו מנופש נגיש ושהתיירנים ירוויחו".

- המחירים משתוללים גם בגלל היעדר שיטה לדירוג בתי-מלון? הרי מאז ששר התיירות בעבר, משה קצב, ביטל את שיטת דירוג המלונות לפי כוכבים, השוק פרוץ, וכל סוכן נסיעות יכול לדרג כל מלון כראות עיניו.

"אין היום שיטה אחידה, וזה יוצר עיוות גדול גם מבחינת עלויות. עד סוף השנה אנחנו נחושים להתחיל בפיילוט לדירוג בתי-מלון באמצעות חברה מקומית או ועדה ציבורית".

בהתאחדות המלונות סבורים כי חברה אירופאית בעלת ניסיון היא שצריכה לדרג.

- אתה מאמין שהרפורמה שלך תיושם? נדרשת כאן עוצמה פוליטית.

"כמו ששר התקשורת משה כחלון הביא לישיבת הממשלה את הרפורמה שלו להורדת מחירי הסלולר וחולל מהפכה, גם אני יכול להביא לממשלה רפורמה להוזלת הנופש בישראל ולחולל מהפכה. לא יימצא שר שיתנגד לזה".

- הסכם "שמיים פתוחים" עם האיחוד האירופי תקוע. אם וכאשר ייחתם, הוא יוזיל משמעותית את מחירי כרטיסי הטיסה. מה חלקך בקידומו?

"אחרי 5 שנים של עבודה סיזיפית, משרד התחבורה ומשרד התיירות הצליחו להגיע להסכם 'שמיים פתוחים' עם האיחוד האירופי, אך לצערי ההסכם טורפד. בוועדת הכספים היה חשוב יותר לשמור על ועדי העובדים הגדולים.

"אני מבין שאי-אפשר ליישם הסכם כזה בבת-אחת, כי הוא עלול להביא לקריסתן של חברות תעופה מקומיות, אבל הסכם כזה צריך להיחתם ולהיות מיושם בהדרגתיות, כי הוא יפתח יחולל מהפך בהיצע ובמחירים. במקביל המדינה צריכה להעניק לחברות התעופה המקומיות רשת ביטחון, כפי שעשתה עם אל-על בתחום האבטחה".

- אפרופו חברות תעופה מקומיות, עד כמה מצבה של אל-על מדאיג אותך, והאם נכונה הערכה שבהנהלתה יש קולות בעד הפעלת טיסות בשבתות כחלק מתהליך לשיפור מצבה הכספי?

"המצב של אל-על לא סימפטי ומדאיג מאוד. למרות שהופרטה אנחנו עדיין רואים באל-על חברה לאומית, וזה לא רק סלוגן. אם חלילה קורה משהו ליהודים ברחבי העולם, אל-על הראשונה להגיע לכל חור ולעזור. חייבים לעשות הכול שלא תקרוס, אבל גם היא צריכה לעשות רביזיה בתוך עצמה.

"השקעתי לא מעט שעות כדי לראות איך אני יכול לעזור לאל-על. לא ידוע לי על מחשבות לטוס בשבת. כאדם חילוני וכשר תיירות - אני בעד, אך בשיטת הממשל הנוכחית זה נראה לי לא ישים".

מאל-על נמסר בתגובה: "מדובר בשמועות חסרות שחר, ואין שום כוונה או מחשבה לטוס בשבת".

"חסרים 14 אלף חדרי מלון"

מחסור חמור בחדרי אירוח הוא אחד הגורמים העיקריים המייקרים את הנופש בישראל. לכל העוסקים בענף ברורה משוואה אחת - בניית חדרי אירוח נוספים באזורי הביקוש תביא לירידה במחירים.

דוח מבקר המדינה האחרון שהתייחס לנושא קבע כי החסמים הבירוקרטים והקשיים הסטטוטוריים הניצבים בפני יזמים פוטנציאליים בבניית מלונות - בלתי נסבלים. "על משרדי הממשלה, ובראשם משרד התיירות והאוצר, להסיר את החסמים המונעים את הקמתם ואת הרחבת מספרם של חדרי מלון, ולפעול במקרים שבהם נדרשת מעורבות ממשלתית. בד-בבד, עליהם לשמור על עתודות קרקע המיועדות למלונאות", נכתב בדוח.

- מה אתה עושה כדי לפשט את הבירוקרטיה ולהסיר חסמים?

"אין שום סיבה שיזם יעבור מסכת ייסורים. היום לוקח 9 שנים לבנות בית-מלון, ואפשר לצמצם את פרק הזמן הזה ל-5 שנים. הוועדה עסקה גם בנושא הזה. נכון להיום חסרים לנו 14 אלף חדרים, ואפשר להתגבר על זה אם עובדים נכון. בימים אלה הקצינו 9 מיליון שקל לצורך מענקים ליזמים הרוצים לבנות בים המלח, ובשבועות הקרובים נעביר 15 מיליון שקל נוספים לפיתוח תשתיות תיירותיות בין חמי זוהר לעין-בוקק.

"ככלל, השאיפה שלנו שמשרד התיירות יהיה one stop shop, ובכך למנוע בזבוז זמן והתרוצצות של יזמים בין גורמי ממשלה שונים. זה יתאפשר גם אם מינהל מקרקעי ישראל יעביר אלינו את האחריות לשיווק קרקעות תיירותיות. אני לוחץ על ראש הממשלה בנושא הזה".

- המבקר מצא גם שקרקעות תיירותיות ונכסים תיירותיים משמשים לצרכים אחרים.

"בעבר נתקלנו בתופעות כאלה, היום הרבה פחות. אנחנו לא מתביישים לעתור לבג"ץ כשצריך, כמו במקרה של המרינה בהרצליה - מלון שהוקם בעידוד שלנו והפך פתאום לדירות נופש פרטיות".

- המבקר מצא שמשרדך לא גיבש תוכנית אסטרטגית ותוכנית חומש לאתרי תיירות מרכזיים, כולל תוכנית למימון ולתחזוקה של כמה פרויקטים בראייה אזורית.

"את הביקורת של המבקר צריך לקחת בעירבון מוגבל בשל כל הקשיים הרגולטורים המקשים מאוד על ענף התיירות".

"משרד התיירות לא זקוק לשקל נוסף בתקציב"

- האם ישראל ביתנו מתכוונת לפרוש מהקואליציה בעקבות חוק טל?

"אין כוונה לפרוש אלא להמשיך והילחם על כך שהנטל יתחלק שווה בשווה".

- מה יהיו הנקודות עליהן תתעקש המפלגה במסגרת דיוני תקציב 2013 שיחלו בקרוב?

"כלכלת ישראל אומנם חזקה אך נתונה להשפעות ולמשברים עולמיים. ההכנסות שלנו ירדו גם כתוצאה ממדיניות מס לא הכי עקבית. דווקא עכשיו צריך להשקיע במנועי צמיחה כמו תיירות, חקלאות, תעשייה יצרנית ולהגביר את התעשייה היצואנית. ומאיפה לקחת? מאותן תמיכות בכוח עבודה לא יצרני כמו בחורי ישיבה".

- מדברים שוב על קיצוצים. מה תהיה המשמעות של קיצוץ בתקציב משרד התיירות?

"משרד התיירות הוא משרד כלכלי ממדרגה ראשונה. מתוך 100 אלף משרות חדשות שנוצרו ב-2010, 16% היו שייכות לענף התיירות. תקציב המשרד עומד היום על 700 מיליון שקל.

"זה אולי לא דיפלומטי לומר, אבל המשרד לא זקוק לשקל נוסף בתקציב. קיבלנו בדיוק מה שאנחנו צריכים, כי אנחנו עושים שימוש מושכל בכל שקל. אבל קיצוץ בתקציב התיירות יפגע בתעשייה המעסיקה אלפי עובדים בפריפריה ומכניסה לקופת המדינה מאות מיליונים - כל 100 אלף תיירים משאירים בקופת המדינה 450 מיליון שקל בשנה".

- האם מעמדך במפלגה ירד, והאם זה בגלל שליברמן כועס עליך בגלל ההתנהלות שלך בספרד ובברזיל (על-פי פרסומים שונים העדפת לצאת לבלות ונעדרת מאירועים רשמיים במדינות האמורות)?

"אני מציע לך לא להתרגש בשבילי. מעמדי במפלגה היה ונשאר איתן".

- האם גם מעמדך כיורש אפשרי של ליברמן, אם וכאשר זה יפרוש, נשאר איתן?

"אין כזה דבר שליברמן לא יהיה יו"ר, אז אין בכלל דילמות".

- איזה תיק היית רוצה בעתיד? תיק כלכלי?

"אני הייתי רוצה תיק כלכלי, וזה גם מה שאבקש, בעזרת השם, בממשלה הבאה".

 לינות במלונות