הסדר טיעון בין העיתונאי אורי בלאו לבין הפרקליטות: לבית משפט השלום בתל-אביב הוגש הבוקר (ה') כתב אישום, שהושג בעקבות הסדר טיעון שנחתם בין בלאו ועורך דינו ז'ק חן לבין הפרקליטות, שבמסגרתו יודה בלאו בעבירה של החזקת ידיעות סודיות בלא כוונה לפגוע בביטחון המדינה.
הצדדים יבקשו מבית המשפט לגזור על בלאו עונש מוסכם של 4 חודשי מאסר בפועל, שירוצו בעבודות שירות, בכפוף להסכמתו של הממונה על עבודות השירות.
עונש קל
בכך מתקרבת לסיומה אחת הפרשות הקשות שעמן התמודדה המערכת המשפטית, והנוגעת הן לרשויות הביטחון והן לחופש העיתונות.
כתב האישום שהושג בעקבות הסדר הטיעון רחוק מאוד, מבחינת חומרתו, מהכוונה המקורית של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, כפי שהודיע עליה בעקבות השימוע שנערך לבלאו.
אף שסעיף האישום הוא אותו סעיף שהפרקליטות התכוונה לכלול באישום המקורי, כתב האישום הוגש לבית משפט השלום ולא לבית המשפט המחוזי. זאת, נוכח כוונתם של הצדדים לבקש עונש קל במיוחד שיוטל על בלאו.
בלאו עצמו מסר כי "החזקת מסמכים היא חלק בלתי נפרד ומהותי מעבודתו של עיתונאי במדינה דמוקרטית. כל אשר עשיתי נעשה במסגרת עבודת שליחותי כעיתונאי. אני סבור כי הזירה הנכונה לדיון בסוגיה היא הזירה הציבורית והפרלמנטרית. עם זאת, מאחר שהדיון עבר לזירה המשפטית, שבה אין מחלוקת עובדתית מהותית, החלטתי להודות בעובדות המתוארות בכתב האישום, ולהמשיך בעבודתי שאותה אני רואה כחיונית".
"פוטנציאל לנזק"
מהפרקליטות נמסר כי "נוסח כתב אישום שבו יודה בלאו מדבר בעד עצמו. בלאו קיבל מענת קם כ-1,800 מסמכים, שכללו תוכניות אופרטיביות שונות למבצעים צבאיים ולעת מלחמה, פריסת כוחות צה"ל כולל סדר-כוחות הצבא, סיכומי תחקירים והערכות מצב של צה"ל, יעדים שונים של צה"ל וכדומה. בלאו החזיק במסמכים כשנתיים ומסר אותם לבסוף לידי הרשויות המוסמכות בדצמבר 2010. בהחזקת המסמכים המסווגים, באורח בלתי מבוקר, היה משום פוטנציאל לנזק ממשי לביטחון המדינה".
על-פי כתב האישום, במסגרת אירוע עיתונאי שבו השתתף בלאו בחודש ספטמבר 2008, הוא הכיר את ענת קם, ששירתה בין השנים 2005-2007 כחיילת בלשכת אלוף פיקוד המרכז, יאיר נוה. לאחר שחרורה הועסקה קם כעיתונאית באתר וואלה. בלאו וקם נסעו במכוניתו לירושלים, ובמהלך הנסיעה קיבל בלאו מקם דיסק נשלף שעליו נשמרו כ-1,800 מסמכים, ובהם 180 שסווגו כ"סודי ביותר" וכ-500 שסווגו "סודי".
בכתב האישום נטען עוד כי "בלאו החזיק והמשיך להחזיק במסמכים ובהעתקים נוספים שהפיק מהם, מאז שקיבלם מקם ועד שמסרם לבסוף לידי המדינה בדצמבר 2010. במהלך כל התקופה החזיק בלאו במסמכים ברשותו ובשליטתו, הן במחשבו הנייד והן במספר העתקים שאוחסנו על-ידו במדיה מגנטית נוספת.
"בלאו עשה כן בלא שהיה מוסמך להחזיק במסמכים. החזקת המסמכים נעשתה, ממילא, גם בלי שניתנה לגורמים המוסמכים האפשרות למנוע החזקה, ללא אמצעי אבטחה ופיקוח קפדניים ומחויבי המציאות, כראוי וכמקובל בכל הנוגע למסמכי צבא רגישים וסודיים מן המעלה הראשונה".
החזיר מסמכים
כתב האישום מציין כי הכתבות שפרסם בלאו ב"הארץ" בהתבסס על המסמכים, פורסמו באישור הצנזורה הצבאית, וכי בחקירתו הראשונה של בלאו, קיבל העיתונאי הבטחה מחוקר השב"כ שאם המסמכים יוחזרו, לא ייעשה בהם שימוש לאיתור המקור שמסר לבלאו את המסמכים.
בעקבות ההסכם הראשון החזיר בלאו למדינה 50 מסמכים בלבד, ורק מספר חודשים לאחר מכן, כשענת קם נחקרה, התברר למדינה כי ברשותו מאות מסמכים נוספים. בלאו מודה כי "בהשיבו את העתקי מקצת המסמכים, הפר בלאו את ההסכם".
מדצמבר 2009 ועד אוקטובר 2010 שהה בלאו בחו"ל, וזאת אף שהיה ידוע לו שהוא דרוש לחקירה בשב"כ. במאי 2010 הוחזרו למדינה, באמצעות עורכי דינו של בלאו, חלק נוסף מהמסמכים שהוא קיבל מקם. אולם לא את כולם. לפי כתב האישום, "גם הפעם הותיר הנאשם בידיו מסמכים סודיים ביותר וכן העתקים מאלה שמסר". רק לאחר שנחתם עמו הסכם נוסף, חזר בלאו לישראל והחזיר את יתרת המסמכים.
בעת שהיועץ המשפטי וינשטיין פרסם את החלטתו להעמיד לדין את בלאו, נמסר ממשרד המשפטים כי "היועץ סבור, על דעת כל הגורמים המקצועיים שעסקו בפרשה - הפרקליטות, השב"כ ומשטרת ישראל - כי מקרה זה הוא קיצוני מבחינת מאפייניה החמורים של התנהלותו של בלאו, ולפיכך ההחלטה להעמידו לדין היא מחויבת המציאות.
"בלאו החזיק, ביודעין ובאופן בלתי מבוקר, מאות ואלפי מסמכים מבצעיים, לרבות כאלה המסווגים 'סודיים' ו'סודיים ביותר', שנגנבו מפיקוד המרכז בצה"ל בידי ענת קם, והפר את חובתו - ומאוחר יותר גם את התחייבותו בפני רשויות המדינה - לחדול מלהחזיק בהם".
"תקדים מסוכן"
עורכי הדין של "הארץ" ושל בלאו, מיבי מוזר, טלי ליבליך וז'ק חן, מסרו בתגובה להסדר הטיעון, כי "העמדת עיתונאי 'הארץ' אורי בלאו לדין בגין החזקת מסמכים מסווגים שאותם קיבל במסגרת ולצורכי עבודתו, היא תקדים מסוכן. סברנו כי לא נכון היה להגיש נגדו כתב אישום. עם זאת, משהחליט היועץ המשפטי לממשלה על הגשת כתב האישום, ומכיוון שאין ולא הייתה מחלוקת על העובדות, הודה בלאו בעובדות ובעבירה של החזקת מסמכים".
מאגודת העיתונאים בירושלים נמסר כי "האגודה מצרה על עסקת הטיעון בפרשת אורי בלאו. עסקה זו מאששת למעשה את טענת המדינה בדבר האיסור על אחזקת מסמכים מסווגים לצורך עבודה עיתונאית".
דני זקן, יו"ר אגודת העיתונאים בירושלים, אמר: "מוטב היה שהאישומים היו מבוטלים או שבית המשפט היה דוחה את עמדת המדינה בנושא החשוב לחופש העיתונות. אגודת העיתונאים תמשיך לפעול במישור הציבורי והחוקתי להסדרת הסוגיה, כדי לאפשר לעיתונאים לעשות את תפקידים ללא מורא".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
